אברמוביץ' לא משחק לבד: שליט דובאי, השייח אל-מאקטום, רוכש את קבוצת הכדורגל ליברפול

לפני שנה הזמין שייח מכובד את סוון גוראן אריקסון, מאמן נבחרת אנגליה לשעבר, לדובאי. השייח הזה היה כתב של השבועון "ניוז אוף דה וורלד", והוא הצליח להוציא מאריקסון כמה ציטוטים עסיסיים, שעוררו לא מעט הדים בממלכה הבריטית. בין השאר, המליץ אריקסון לשייח לרכוש את אסטון וילה, מועדון כדורגל אנגלי, "כי זה מאוד משתלם". אריקסון לא חשד אפילו לרגע שמדובר בשייח מזויף. אחרי הכל כבר שנים מנסים המיליארדרים של המזרח התיכון ומיליארדרים זרים אחרים להיכנס לעולם הכדורגל האנגלי.

לאורך השנים היו תמיד דיבורים על רכישת ליברפול, המועדון עם הכי הרבה תארים בכדורגל האנגלי: 18 אליפויות (יותר מכל קבוצה אחרת), 5 גביעי אירופה (יותר מכל קבוצה בריטית אחרת), 7 גביעי אנגליה ועוד תארים רבים שנרשמו לזכות הקבוצה באדום, שנחשבת לאחד המותגים החזקים בכדורגל העולמי ושיש לה המוני אוהדים נאמנים כגורי כלבים.

ראשי ליברפול חיפשו משקיע זר, שיעזור בהקמת אצטדיון חדש למועדון בעלות של 200 מיליון ליש"ט. הם פנו לתאקסין שינאווטרה, ראש ממשלת תאילנד לשעבר וניסו גם אצל המיליארדרים האמריקנים, רוברט קראפט וג'ורג' ג'ילט. אבל ההצעה הרצינית ביותר הגיעה מהשייח מוחמד ראשיד אל-מאקטום, אחד משליטי איחוד האמירויות, ושליט דובאי - שתיים מהמדינות העשירות במפרץ הפרסי. אל-מאקטום אמור להשלים את רכישת המועדון בימים הקרובים עבור כ-450 מיליון ליש"ט - כסף קטן עבור אדם ששווה יותר מ-7 מיליארד ליש"ט, אם לא יותר.

אל-מאקטום מצטרף לרשימה של אנשי עסקים זרים שהחליטו להיכנס לעולם הכדורגל האנגלי. הראשון היה המיליארדר המצרי, מוחמד אל פאיד - אביו של דודי, שהיה בן זוגה של הנסיכה דיאנה ונהרג יחד איתה בפאריז. אל פאיד, הבעלים של חנות הכלבו היוקרתית הרודס, רכש את פולהאם הלונדונית ב-1997 ב-30 מיליון ליש"ט ומיד החל בדרישה להתאזרח במדינה. הוא היה איש העסקים הזר הגדול הראשון שהשקיע בכדורגל האנגלי, ומיד אחריו הגיעו נוספים - בעיקר מסקנדינביה, שם הכדורגל האנגלי פופולרי מאוד - לליגות נמוכות.

אבל הכסף הגדול באמת התחיל לזרום בקיץ 2003, אז הגיע רומאן אברמוביץ', האוליגרך הסיבירי, ורכש את צ'לסי ב-60 מיליון ליש"ט. השקעה נוספת של כמעט 400 מיליון ליש"ט, בשחקנים ובתשתית, הפכה את הקבוצה הסימפטית ממערב לונדון לקבוצה הכי מפחידה והכי שנואה באנגליה ובאירופה. שנה אחרי שאברמוביץ' פרץ את השכר, נרכשה הקבוצה העשירה בתבל, מנצ'סטר יונייטד, על ידי היהודי האמריקני, מאלקולם גלייזר, תמורת 800 מיליון ליש"ט. האוהדים מחו, וגם גורמים שמרניים בממשל הבריטי עיקמו את הפרצוף, אבל ההשקעות הזרות המשיכו להגיע לעולם הכדורגל האנגלי.

אלכסנדר גאידמק, בנו של ארקדי, רכש את פורטסמות' ב-30 מיליון ליש"ט; רנדי לרנר, גם הוא יהודי אמריקני, רכש את אסטון וילה ב-60 מיליון ליש"ט. לאחרונה רכש קונצרן איסלנדי את ווסטהאם עבור 85 מיליון ליש"ט, וחטף את הרכישה מידיהם של אלי פופשדו, איל ההון הישראלי ושותפו האירני, קיה ג'ורבצ'יאן. "הם עושים את זה בשביל הפרסום", מסביר רוני רוזנטל, שחקן ליברפול לשעבר וכיום סוכן שחקנים שפעיל באנגליה. "מי הכיר את אברמוביץ' לפני שנכנס לצ'לסי? הפרסום הזה שווה להם הרבה כסף".

כבר שנים שהאמירויות מנסות להשפיע על הכדורגל האנגלי. זה התחיל בהענקת חסות לצ'לסי, עוד לפני אברמוביץ', המשיך בהענקת חסות לשופטים האנגלים והגיע לרכישת הזכויות על שמו של האצטדיון החדש של ארסנל (בעלות של כ-100 מיליון ליש"ט), שנקרא מעתה "אצטדיון אמרייטס". הכל נעשה דרך חברת התעופה הממשלתית, "אמירייטס אירליינס", שלפי אדריאן פורד, המנהל המסחרי של ארסנל, "חלק עיקרי במערך השיווק של החברה הוא מימון פעילויות ספורט".

אל-מאקטום, חובב ספורט ידוע, רואה בהשקעה בספורט דרך מעולה לזכות בהכרה עולמית. "רכישת מועדון כדורגל היא צעד הגיוני מאוד, אף שאין רווח מיידי", אמר מקורב לשייח ליומון האנגלי "אינדיפנדנט". "הם עושים הרבה פעילות בדובאי בתחום העסקים, התיירות, הספורט והפנאי. להיות הבעלים של ליברפול מתחבר יפה מאוד לפעילות הזאת, כי הכדורגל האנגלי הוא מותג עולמי חזק".

השייח מאקטום יודע: רכישת ליברפול, אחת מהקבוצות האהודות בעולם, תהפוך אותו לאיש מאוד מוכר בקרב מיליארדי אוהדי כדורגל, שישנאו אותו או יאהבו אותו, אבל לא יישארו אדישים, בדיוק כפי שקרה לאברמוביץ'. וזה, כמו שרוזנטל אמר, "שווה את הכסף".