הזכויות במושבים הינן מסוג מיוחד, אשר נובעות מהסכמים מיוחדים בין המושב לבין מינהל מקרקעי ישראל, ולעיתים עם הסוכנות היהודית.
בחלק מהמושבים שורר "ההסכם המשולש", שצדדים לו המינהל, המושב והסוכנות היהודית. על-פי הסכם זה המושב בעצמו הוא בר רשות, ולכן כל מה שיש לבעלי הנחלות במושב אינו אלא זכות בר רשות גם כן. הסכמים מעין אלו קובעים את המסגרת שבה חבר מושב יכול להעביר זכויותיו לאחר, ובעניין זה יש לפעול על-פי החלטות מינהל והאמור בהסכם המשולש.
בית המשפט העליון דן לאחרונה בסוגייה של העברה ל"בן ממשיך" בנחלה, אך הפעם לא לבן של בעל הנחלה, אלא לנכד (בע"מ 1119/06). המבקשת הינה בעלת משק בכפר זיתים, ובשנת 1980 חתמה על תצהיר מתנה להעביר את המשק לידי בנה, ובתמורה הבן התחייב "להחזיק את אימי בביתי ולדאוג לכלכלתה במשך כל ימי חייה".
דא עקא, כי הבן נפטר בשנת 2001, והסבתא המשיכה בחייה והתנגדה להעברת הזכות במשק לנכד. הסבתא (המבקשת) טענה, כי מעולם לא התכוונה להעביר זכויותיה בעודה חיה.
בית המשפט לענייני משפחה קבע, כי אכן המדובר בהסכם מתנה שהותנה בתנאי מפסיק, ומאחר והבן נפטר ולא יכול היה למלא אחר חיובו, אזי אין להיתלות בהסכם הזה באשר קיומו הופסק. כמו כן הבן לא עבר את כל ההליכים הפרוצדוראליים שנהוגים בעניינים דנן.
הנכד הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את ערעורו בדעת רוב. בית המשפט המחוזי קבע, כי אין ללמוד מאי מילוי היבטים פרוצדוראליים לקבלת אישור מינהל, כאי הסכמת המינהל.
בית המשפט העליון, מפי השופט ריבלין, קבע כי בשני המישורים הנכד אינו זכאי לסעד שהוא מבקש. ראשית, המתנה מסבתא לבן היתה מותנית בתנאי שהופסק, ועל כן המתנה הופסקה. שנית, יש למלא אחר תנאים פרוצדוראליים של כללי העברת משק לבן ממשיך. נקבע כי "נראה כי רצונה של המבקשת להעביר את משקה, תוך הבטחת עתידה, בא להיטיב עם המנוח, ואין לראות בו חוזה שבו התחייבויות הדדיות שוות ערך ומעמד".
בעניין הדרישות הפרוצדוראליות של קבלת בן ממשיך, העליון מאמץ את דעת המיעוט במחוזי שקבע: "לא מולאו דרישות ההסכם המשולש - לא ניתנה הסכמת המינהל בכתב ומראש למינוי המנוח כבן ממשיך". בבחנה את זכויותיו של המנוח ביום פטירתו, קבעה השופטת כי "...הבן הממשיך רוכש את זכויות ההורה רק לאחר פטירתו, ואין לו כל זכויות בנחלה משל עצמו ואף לא זכות מעין קניינית. ממילא, כאשר המנוח נפטר לפני אמו, לא היו לו כל זכויות קנייניות ואין ליורשיו כל זכויות כאלה, והמשיבה הינה בעלת הזכויות היחידה".
הכותב מנהל מחלקת מקרקעין במשרד בלטר, גוט, אלוני, ומתמחה בדיני מקרקעין, תכנון וממ"י.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
