תוכנית הפנטזיות של משרד התחבורה

המיליארדים הרבים, שנמצאים בינתיים על הנייר ואשר יוקצו להשקעה בפיתוח תשתיות התחבורה, הם חיוניים למדינת ישראל. משרדי האוצר והתחבורה הצליחו לתקצב השקעה של עשרות מיליארדי שקלים לטובת פיתוח התחבורה בישראל: השקעות ברכבת, בכבישים, בנמלים, ברכבות הקלות, בכבישים העירוניים. תוכנית עניפה ומסועפת שאם תצא אל הפועל תשנה את פני המדינה.

אבל למרות המשאבים הרבים, מצבה התחבורתי של מדינת ישראל הוא רע מאוד. רשת הדרכים והמסילות אינן מפותחות מספיק ואינן יכולות להתמודד עם העומסים ההולכים וגוברים. מצב התשתיות הקיימות, ובעיקר הכבישים, רעוע עקב הזנחה מתמשכת בתחזוקה.

גם בתחבורה הציבורית אין בשורות משמחות, כאשר השירות שניתן היום רחוק מלייצר תחרות לרכב הפרטי. רכבת ישראל, בה מושקעים מיליארדי שקלים, עדיין לא מורגשת ביכולתה להשפיע על מערך התנועה הציבורית והתחבורתית בכלל, במעבר של נהגים במכוניות לנסיעה ברכבת.

בהשוואה בינלאומית מצבה של ישראל הוא גרוע ביותר, כאשר צפיפות כלי הרכב לכל קילומטר כביש הוא מהגבוהים בעולם.

הפתרון לבעיית התשתיות הוא השקעה עתירת משאבים, בדחיפות, בתקווה שאת התוצאה נראה בשנים הקרובות. החשש הוא שההשקעות הרבות, שכבר מתוכננות ומאושרות לא יספיקו - רכבת ישראל עם תקציב מאושר של למעלה מ-20 מיליארד שקל, החברה הלאומית לדרכים עם תקציב של 19 מיליארד שקל לפיתוח כבישים הבינעירוניים, ועוד עשרות מיליארדים בתקציבי הפיתוח של החברות העירוניות נתיבי איילון, יפה נוף, מוריה.

לצד ההשקעות במימון המסורתי - מתקציב המדינה, החלה להתבסס בישראל שיטת המימון החוץ תקציבי ה-PPP. כביש חוצה ישראל (כביש 6) הוא אחד הסמלים המובהקים והמוצלחים לקידום פרויקט תשתיתי לקידום הסקטור הפרטי.

מתחילת שנות ה-90 נעשה שימוש מתון בשיטה זו, אך כיום קיימים פרויקטים בהיקף של למעלה מ-20 מיליארד שקל. כך למשל מנהרות הכרמל, כביש 431, כביש 531, כביש עוקף קריות, הרכבות הקלות בירושלים ות"א ועוד, בחלקם עדיין לא החלו את הביצוע בשטח.

בניסיון לפתור את הבעיה, שר התחבורה, שאול מופז, פועל לגבש תוכנית להשקעה נוספת בתחבורה, תוכנית שתקודם באמצעות הסקטור הפרטי, תוכנית משלימה לפרויקטים המקודמים היום - כדי להדביק את הפיגור.

מופז הורה באחרונה לכל החברות הממשלתית העוסקות בפיתוח התחבורה, שתחת סמכות המשרד, להציג את תוכנית הפנטזיות, פרויקטים אותם הם מבקשים לקדם כאשר אין מגבלות תקציביות. בשני ימי עבודה שעסקו באישור תוכניות העבודה הוצגה רשימה ארוכה ומכובדת של תוכנית הפנטזיות, בהשקעה כוללת של למעלה מ-25 מיליארד שקל.

רכבת ישראל למשל מבקשת לקדם שלושה פרויקטים בהיקף של 12 מיליארד שקלים: מדובר בקו הרכבת לאילת, המסילה המזרחית שתהווה אלטרנטיבה מסילתית לרכבת באיילון, ומסילה רביעית בתוך איילון.

חברת חוצה ישראל, האחראית על פיתוח כביש חוצה ישראל, ביקשה להמשיך את סלילת כביש חוצה ישראל צפונה ודרומה בהשקעה כוללת של 4 מיליארד שקלים. הקטע הדרומי מתייחס לכביש של 50 ק"מ מאחוזם ועד צומת הנגב והקטע הצפוני מיוקנעם ועד כברי.

חברת מוריה, האחראית על פיתוח מערכת הכבישים בירושלים, ביקשה לכלול בתוכניות הפנטזיות את כביש 16, כביש נוסף לכניסה לירושלים מסיבוב מוצא ועד לצומת בייט בתוך העיר, כביש שעלותו היא מיליארד שקל ואורכו 5 ק"מ.

חברת יפה נוף, האחראית על פיתוח התחבורה בחיפה, הציגה 3 פרויקטים: התחלת פרויקט הרכבת הקלה בחיפה, מערך של אוטובוסים גדולים מודרניים. עלות פרויקט זה הוא שולי ונמוך ומסתכם מיליארד שקל, 600 מיליון שקל השקעה של המגזר הציבורי ו-400 מיליון שקל של הזכיין. בחיפה רוצים להוציא את הפרויקט אל הפועל כבר ב-2011.

פרויקט נוסף שרוצים לקדם בחיפה הוא רכבל ממפרץ חיפה ועד לטכניון בעלות של 150 מיליון שקל. פרויקט שלישי בחיפה הוא רכבת קלה ממפרץ חיפה לנצרת דרך קרית אתא ושפרעם. מדובר ב-50 ק"מ של מסילה שעלותה מיליארד שקל. הכוונה היא לקדם את הפרויקט בשיטת ה-BOT.

חברת נמלי ישראל לא הציגה במסגרת תוכנית הפנטזיות תוכנית קונקרטית, אלא הסתפקה בהצהרה כללית לקידום רציף נוסף באחד מהנמלים שיוקם ויתופעל ע"י זכיין חיצוני. לתוספת התשתית פרויקט כזה מהווה שינוי יסודי בניהול נמלי ישראל ויצירת תחרות בין החברות הקיימות לשחקן פרטי.

החברה הלאומית לדרכים לא ניצלה את הבמה שניתנה לה והסתפקה בהצגה של תוכנית לאחזקת כבישים. מדובר בתוכנית לקידום תחזוקת הכבישים בשיטת ה-PFI. פרויקט זה נמצא בצנרת ובו תחולק הארץ ל-5 מחוזות ויפורסמו מכרזי תחזוקה לזכיינים פרטיים.

רשות שדות התעופה ביקשה לקבל תוספת של 2 מיליארד שקל עבור פרויקטים משלימים לטרמינל 3. כך למשל הסתת מסילת הרכבת, בנייה של מערך כבישים חדש סביב שדה התעופה, בניית מחלף אל על ועוד.

מינהל היבשה במשרד התחבורה צרף לרשימה עוד 3 פרויקטי כבישים: כביש 39 שיחבר את ירושלים לדרום הארץ דרך עמק האלה, בעלות של 3 מיליארד שקל; כביש 9 דרומית לחדרה בעלות של 500 מיליון שקל; וכביש 461 בעלות של 400 מיליון שקל, מצומת הטייסים מזרחה לכביש חוצה ישראל.

מופז אמר ל"גלובס", כי מדינת ישראל נמצאת בפיגור תשתיתי של עשרות שנים. "תקציב המדינה מצומצם מחד והתפתחות הסקטור הפרטי מאידך יוצרת לנו חלון הזדמנויות לפיתוח מאסיבי של תשתיות התחבורה. בכוונתי להגביר את תנופת הפיתוח וליצור נתיב לפרויקטים נוספים.

"אני מאמין כי אנו מחויבים להיעזר היום בסקטור הפרטי בדומה למדינות רבות בעולם כדי להאיץ ולשפר את מערך התשתיות במדינה. פיתוח פרויקטים ע"י הסקטור הפרטי, מעבר שיפור המיידי בתשתיות הפיזיות, מביא תועלות כלכליות אדירות בהיבט של משיכת משקיעים, ואספקת מקורות תעסוקה", אמר.

גלובס: האם לתוכנית הפנטזיות הזו יש איזשהו סיכוי להתרומם לתוכנית מעשית?

"ספק רב. במשרד האוצר לא ממהרים לקדם תוכניות באמצעות הסקטור הפרטי כאמצעי לעקוף את המגבלה התקציבית. מבחינת תקציב המדינה כל פרויקט כזה מקשיח את התקציב לתקופה ממושכת בשל תשלומים של מענק הקמה או תשלומי רנטה תקופתיים לזכיין (כמו שקורה בפרויקט ה-PFI).

בלשכת מופז, מתייחסים אל הביקורת ואומרים: "אין מנוס אלא למצוא חלופות מימוניות להשקעה בתשתיות באמצעות הסקטור הפרטי. זהו אינטרס גדול של מדינת ישראל, לכן אנו פועלים ונמשיך לפעול בשיתוף פעולה מלא עם משרד האוצר לפיתוח פרויקטים תחבורתיים גדולים דוגמת כביש חוצה ישראל, כביש 531 ופרויקטים נוספים.

אנו משוכנעים שמשרד האוצר מבין את הצרכים בתחום התשתית ולכן יהיו שותפים בפיתוח הפרויקטים שישפרו את פניה של מדינת ישראל. תשתיות התחבורה נמצאות בפיגור של 25 שנים ולכן חובתו של משרד התחבורה וכן של האוצר לגייס מאמץ ומשאבים להדבקת הפער המצטבר. השקעות בתשתיות גם תגביר את הבטיחות ותציל חיי אדם".

בשלב הזה יש להניח שהתוכניות שמגבש מופז אינן אלא כשמם, פנטזיה. המשימה כעת של משרד התחבורה על שלוחותיו היא לרכז מאמץ בהוצאה לפועל ומימוש התקציבים והתוכניות שכבר קיימות. "

gal-n@globes.co.il