יש מוצא להצלת בית ילין

מוצא המודרנית, יציאת היישוב הישן מתוך ארבע הערים העתיקות, ובניית יישובים חדשים המבוססים על חקלאות ותעשייה - החלו בבית משפחת ילין, לפני 441 שנה " המועצה לשימור אתרים, בסיוע משפחת ילין, מבצעת עבודות הצלה במבנה ההיסטורי, אך כסף רב עוד חסר

תקווה חדשה לבית ילין: המועצה לשימור אתרים, בסיוע בני משפחת ילין, משלימה בימים אלה את השלב הראשון בעבודות ההצלה של המבנה ההיסטורי והשטח שמסביבו, לאחר שבמשך שנים נעזב ומצבו הדרדר כמעט לידי הרס מוחלט.

המבנה נמצא בסמוך לבית הכנסת העתיק של מוצא, במבואות המערביים של ירושלים, ומוקף בגן טרסות ועצי פרי. עבודות השימור יבטיחו כי הבית, המסמל את ראשית ההתיישבות החקלאית בעת החדשה, ימשיך לעמוד על תלו ויהווה מוקד טיולים ולימוד.

ראשית החקלאות

את ראשיתה של עבודת האדמה בארץ וקורותיה של מוצא המודרנית ניתן למנות משנת 1860, עוד בתקופת היישוב הישן (20 שנה לפני תחילת העלייה הציונית), כאשר משפחות שאול יהודה ודוד ילין (הראשון) קנו שטחי אדמה ומעיין מערביי הכפר קולוניה, והחלו בהקמת מלון על דרך ירושלים-יפו.

כשנתיים לאחר הקנייה נפטרו הקונים, ואבי משפחת יהודה, יחזקאל, שבכספו נקנו האדמות, הטיל על חתנו יהושע ילין (בנו של דוד ילין שאך זה נפטר) לטפל בקרקע במוצא.

יהושע, אז (1862) רק בן 20, נשבה בקסם המקום ונרתם בכל כוחו להתיישבות במקום. הוא בנה את החאן במוצא, שלימים הפך לבית כנסת, ומאחוריו בנה את ביתו. יהושע שתל מטעי פרי, ניסה כוחו בייצור רעפים ורכש אדמות להמשך ההתיישבות במוצא. היתה זו ראשיתן של החקלאות, התעשייה והיזמות הפרטית בארץ ישראל, בימים שבהם החל היישוב הישן לצאת מהתחום המוגן של חומות ירושלים (הערים הנוספות בהן התגורר היישוב הישן - חברון, צפת וטבריה), והביל"ויים עלו להתיישב. יהושע ילין התגורר בבית עד לשלהי מלחמת העולם הראשונה, אז נאלץ לעזוב לירושלים, ואח"כ חזר להתגורר בבית עד למותו בשנת 1924. בהמשך הושכר הבית וננטש סופית בשנות ה-60 של המאה שעברה.

מניעת הקריסה

משפחת ילין הינה מהוותיקות והידועות בירושלים ובארץ ישראל. בנו של יהושע, שנקרא על שם סבו - דוד, הפך למורה נודע ולחוקר הלשון העברית, שבין השאר ייסד, יחד עם אליעזר בן-יהודה, את "ועד הלשון העברית" (כיום: האקדמיה ללשון העברית), וכמו כן היה ממייסדי הסתדרות המורים.

דוד ילין היה באותם ימים אחד מראשי היישוב, ובין השאר היה נשיא אסיפת הנבחרים וראש הוועד הלאומי. בנו של דוד ילין, אליעזר, היה אדריכל נודע ומראשוני המתכננים והבונים של שכונות הגנים בירושלים. אליעזר נשא לאישה את תלמה ילין, שהיתה צ'לנית בעלת שם עולמי, ועל שמה נקרא בית הספר לאמנויות בגבעתיים.

בשנים האחרונות סבלו קשות המבנה והשטח שמסביבו מהרס מיד אדם, בגניבת אבני הבניין והמשקופים. מזה 15 שנה נמצאת המועצה לשימור אתרים בקשר עם בני המשפחה, שבחודשים האחרונים, על רקע מצבו הקשה של הבניין, התגייסו ומימנו את עבודות ההצלה.

את העבודות מובילים נכדיהם של תלמה ואליעזר ילין: האדריכלית תלמה ורדי תכננת את השימור, ועל הביצוע מופקד עזר ישראלי. "התגייסותה של המשפחה אמנם אפשרה את ביצוע העבודות ההכרחיות למניעת קריסתו המוחלטת של המבנה, אולם עדיין חסרים משאבים רבים להשלמת השיקום והשימור. אנו קוראים לכל מי שהנושא קרוב ללבו לסייע לנו, על מנת שבניין בעל חשיבות כה רבה ישומר עבורנו ועבור הדורות הבאים", אומרים אנשי המועצה, בני משפחת ילין ואנשי ועד הפעולה שיובילו את השיקום וההפעלה.