גבי גזית: רוב העיתונאים בישראל מתעניינים בעיקר בחברות בין יהודה ונינט, קוקטיילים ורני רהב

"אני לא חמום מוח. יכול להיות שהחמרתי עם המשטרה בפרשת בני סלע, אבל עשיתי את המוות למפכ"ל קראדי על כך שלא עזב את ארוחת הבוקר שלו במסעדה, כששמע על דבר הבריחה - כי זה היה מעשה נורא"

אפשר לאהוב אותו או לשנוא אותו, אבל אי אפשר להתווכח על עובדה אחת: גבי גזית הוא אחד הכישרונות העיתונאים הגדולים שצמחו כאן. גזית הוא דעתן, נשכני וגם בוטה - כשצריך להיות כזה. מה שהביא לתוכניתו, 'הכל דיבורים', ברשת ב' מאזינים חדשים רבים, אבל מסבך אותו שוב ושוב עם הממונים עליו ועם בכירים במערכות שונות.

השבוע הוא ננזף, יחד עם הכתבת עדי מאירי, על ידי מנכ"ל רשות השידור, מרדכי שקלאר, על ההשתלחות במשטרת ישראל בעקבות התנהלותה בפרשת בני סלע - ובעקבות תלונה נגד גזית ומאירי שהוגשה לשקלאר על-ידי המשטרה.

- גבי גזית, אתה משלם מחיר על חוסר הפשרנות שלך?

"כרגע אני לא משלם מחיר, אלא זוכה לאהדה. עובדה שאף אחד לא הדיח אותי עד היום. אני יודע שהמערכת, כולל שקלאר, מאוד מרוצים מעבודתי, והוא אפילו הביע את זה בראיון. אני רואה רק את לפני הקלעים, לא את מאחוריהם. אני רוצה לעשות את השידור הכי טוב שיש, ואם אני יכול - גם לעזור, כמו במקרה של ניצולי השואה, שמשרד האוצר עשה להם ת'מוות. בגלל שהשתוללנו, הם קיבלו את המגיע להם".

- הגשת פעם תוכנית אקטואליה מובילה בחדשות ערוץ 2 - ואתה כבר לא שם. זה לא בגלל הבוטות והדעתנות?

"נסיבות פרישתי מחדשות ערוץ 2 הן עלומות, ובשלב זה אני לא מוכן לחשוף אותן. יום אחד אדבר על זה. אבל זה לא קשור לבוטות שלי ולא לעמדותיי. כל השאר זה רכילות".

- אתה חושב שיש בעיה עם העיתונות היום?

"את העיתונות מעניינים רק יהודה ונינט, למעט עיתונאים רציניים כמו אילנה דיין והעיתונאים ב'גלובס' וב'הארץ', מרבית העיתונאים מתעניינים בחברות בין יהודה ונינט. אני לא בא לבקר את העיתונות. כל אחד עושה כמיטב יכולתו, ומי שרוצה להתעסק בשטויות, שיתעסק בשטויות. אותי זה לא מעניין. גם אני התעסקתי בשטויות כשהייתי צעיר, אבל היום לא מעניינים אותי קוקטיילים ורני רהב.

"מה שמעניין אותי זה אנשים כמוני, שעושים עבודה וקורים להם טרגדיות כמו הטרגדיה של נתן זהבי, שחלה בסרטן ובשל מצבו הבריאותי נאלץ לא לשדר. בכיתי שעתיים אתמול כששמעתי את זה. אני לא מבזבז את זמני היקר על רכילות ואף אחד לא רואה אותי הולך למסיבות וחוזר עם שעון צלילה יוקרתי, כמו שסיפרה לי אחת העיתונאיות שנתקלתי בה".

- ידך קלה על ההדק?

"ממש לא. להיפך. ידי מאוד כבדה על ההדק. עד שאני מוציא מילה מהפה, אני בודק עם עוד ארבעה מקורות ולא שניים. עד שאני לוחץ על ההדק, פורחת נשמתי מתוך חשש שאזיק, שאגרום עוול למישהו. אני משקיע ימים כלילות בכל משפט שאני אומר. זה אולי לא נראה כך, כי יש לי סגנון קולח ואני מאוד יסודי. אני יושב שעות ושומע את התוכנית לאחר שהיא מסתיימת. אני לא הולך הביתה ב-12:30, אלא בערב.

"זו אחריות מאוד גדולה לעמוד על הבמה. אני מהדור הישן, ממרכז אירופה, מהייקים האלה. וכמו שאני לא אוהב שמחלטרים עלי, ואומרים דברים שאני לא אמרתי, כך אני לא עושה זאת לאחרים.

"אני לא חמום מוח, יכול להיות שהחמרתי עם המשטרה בפרשת בני סלע. ולמרות זאת לא ננזפתי, כשעשיתי את המוות למפכ"ל קראדי על כך שלא עזב את ארוחת הבוקר שלו במסעדה, כששמע על דבר הבריחה - כי זה היה מעשה נורא".

- לאחרונה התפרסם סיפור של כמה דוברים, שהתארגנו נגדך ורצו להחרים אותך.

"כי הצגתי כמה סוגיות מביכות, וזה גרם להם להתגולל עלי. כל מה שהיה זה דובר בנק לאומי, שהצטרפו למחאתו שני דוברים מתוך אלפים שלא. וכל זה כי הוא לא יכול היה להסביר לי מדוע מקליטים את לקוחות בנק לאומי ללא ידיעתם. במקום לתת לי תשובה, הוא הלך והתלונן בחוצות על סגנוני. זה עלוב. זו תעודת עניות לדובר הזה ולשניים שהצטרפו אליו".