איזו מין זוועה

'הספר השחור', במאי: פול ורהובן, הולנד (2006), 145 דקות

***** הבמאי ההולנדי פול ורהובן ('אינסטינקט בסיסי', 'זכרון גורלי') הגיע לישראל יחד עם סרטו החדש המבוסס בצורה חופשית על אירועים אמיתיים מסוף מלחמת העולם השנייה.

הסרט מתמקד בסיפורה של רחל שטיין, יהודיה הולנדית, שהוריה נהרגו על ידי האס-אס. שטיין מצטרפת למחתרת בהולנד הכבושה וחודרת כמרגלת ללב מפקדת האס-אס בהאג. העניינים מסתבכים כשהיא מתאהבת בקצין הגרמני עליו היא אמורה להערים, וחלק מחבריה במחתרת מתגלים כמרגלים בעצמם.

ורהובן, שהתחיל את דרכו כבמאי אירופאי פרובוקטיבי, ואף השיג מועמדות לאוסקר לסרט הזר על סרטו הרומנטי-אירוטי-טראגי 'מעדן טורקי' (1973), הגיע להוליווד לפני כ-20 שנים והתברג בתעשייה בזכות שוברי הקופות 'רובוקופ' ו'זכרון גורלי' בכיכובם של ארנולד שוורצנגר ושרון סטון.

אחר כך הגיע הלהיט הגדול ביותר, 'אינסטינקט בסיסי' עם מייקל דאגלס וסטון, שהיה לסרט המצליח ביותר של 1992. מבקרי הקולנוע פספסו את האיכויות הנסתרות של הסרטים הללו ונטו להתמקד בפופוליזם הגס של האלימות והאירוטיקה שהוצגו בהם, מבלי לזהות את הטיפול המורכב והביקורתי של ורהובן בגסות זו עצמה. סרטו הבא, 'נערות שעשועים' (1995), בחן באופן בוטה את הציניות של תעשיית החלומות האמריקנית - ונחל כישלון גורף. את סרטו 'גברים בחלל' (1997) הוא אומנם הצליח להפוך לאלגוריה גרוטסקית על הפשיזם של עידן הטלוויזיה, אבל סרטו האחרון, 'איש חלול' (2000) עם קווין בייקון, היווה ללא ספק שפל מדרגה בקריירה שלו. כדבריו: "'איש חלול' היה סרט חלול. זהו השלב שבו הבנתי שמשהו חייב להשתנות, ואולי כדאי לי לחזור לעשות סרטים באירופה".

ורהובן חזר לארץ הולדתו כדי לעבוד על התסריט של 'הספר השחור'. הפעם הכיוון הקולנועי נדמה שונה לחלוטין, כאשר מדובר בדרמת מתח היסטורית וריאליסטית. אך למעשה, ורהובן תמיד נשאר ורהובן, ובמובן הטוב של הביטוי. אלימות, מין ומערכת סבוכה של הטעיות פורחים בסרט הזה, כמו בסרטיו הקודמים, כדי לתת תמונה מורכבת של המציאות בהולנד של שנות ה-40.

לצד המאפיינים הבוטים המוכרים, ניכרת בסרט הזיקה אל הקולנוע המלודרמטי והאלגנטי של הוליווד הישנה.

"'הספר השחור' מלא ברגעים קשים של השפלה, בגידה ואובדן, אותם מצליחה הגיבורה לשרוד - הרבה בזכות גילומה המופתי של קאריס ואן-האוטן המדהימה. בעזרת אמצעים קולנועיים מרגשים ומזעזעים כאחד, ורהובן מדגים כיצד הטובים והרעים מחליפים תפקידים ומדוע זוועת המלחמה לעולם אינה נגמרת.

בתשובה לשאלה האם פחד לעסוק בנושא רגיש וטעון כל כך, ענה הבמאי: "מעולם לא פחדתי ליצור דבר. פחד אינו הכוח שמניע אותי. אני שם לי למטרה להראות את מה שחשוב." "