הנקראות ביותר

גיימר

אלי רייפמן מפנה את לשכת המנכ"ל ומסיק מסקנות? תחשבו שוב, כי התוכניות אחרות: "אני אכבה את האורות ביום האחרון של אמבלייז". אף שפינה את הלשכה ואכזב את המשקיעים לא פעם, רייפמן "לא מתגרש מאמבלייז". הישארו עמו

לאלי רייפמן - מייסד קבוצת אמבלייז ועד לפני שלושה שבועות גם מנכ"ל הקבוצה - "אין שום כוונה" להוריד ווליום בפעילותו בחברה, גם אחרי שהעביר את המושכות לגיא ברנשטיין, סמנכ"ל הכספים שלו בשנתיים וחצי האחרונות. "אני באמבלייז מיומה הראשון, ואני אהיה כנראה גם זה שיכבה פה את האורות ביומה האחרון", הוא אומר בראיון בלעדי ל-G. "אני כאן בשביל להישאר ולא בתפקיד תפור, כפי שגורמים מסוימים בחרו להציג זאת. אני לא עוסק בניהול שוטף כבר הרבה מאוד זמן, והמשימות שלי הן מאוד ברורות וחד-משמעיות".

בהודעה לעיתונות שהוציאה החברה הסביר רייפמן את חילופי התפקידים בכך ש"השיפור המשמעותי בתוצאות החברה והמעבר לרווחיות, בצד רכישת פורמולה, מצריכים מתן דגש רב יותר על הצד התפעולי של ניהול החברה ודורשים סגנון ניהול שונה". לכן ברנשטיין, שנחשב לאחד המנהלים הדומיננטיים בקבוצה, יתפוס את מקומו של רייפמן וזה ימונה לתפקיד של סגן יו"ר הקבוצה. "לא מדובר פה בפרישה מרצון או לא מרצון", הוא מבהיר. "כל המהלך הנוכחי היה יוזמה שלי. זה לא מהלך שתוכנן בן רגע, אלא יוזמה שתוכננה לאורך זמן. אני אישית יודע מה פירוש המילה ניהול, אני גם מרצה לניהול בפני סטודנטים, אבל אני לא אוהב לעסוק בזה. מבחינתי, כבר הרבה מאוד שנים שאין ניהול דה-פקטו בקבוצה, כלומר ניהול ברמת חשבוניות וכדומה. לשם כך יש לי מנכ"לים בקבוצה ואין לי צורך לנהל מנכ"לים, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר באנשים שיש להם יותר ניסיון בניהול ממני.

"גיא, מהבחינה הזו, הוא מנהל אסטרטג ממדרגה ראשונה. הוא איש עסקים. הוא לא בוחן את המצב רק דרך החור של הגרוש או רק דרך רמת הרווחים, ואני לא אומר שרווחים הם לא חלק חשוב. אני משוכנע שהוא יידע לייצר רווחים הרבה יותר טוב ממני, כי יש לו את היכולות הללו. גיא הוא אדם שבנה צוות של אנשים שיודע לגייס בכירים לחברה ויודע לתמוך בעובדים שלו. אמבלייז, בסופו של דבר, זו קבוצה שלמה של אנשים, זה לא רק אלי רייפמן".

- אמרת שמינויו לתפקיד הוא מהלך שתוכנן מזמן. ממתי בדיוק?

"למעשה, מהיום הראשון שגיא הצטרף לחברה. לא מדובר בגחמה או בבדיחה. גיא נכנס לתפקיד המנכ"ל, והוא מקבל סמכות מלאה. הוא הבוס. כאשר הוא הצטרף לחברה, היינו צריכים ללמוד להכיר אותו ולסמוך עליו. לא כל בן-אדם יכול היה לקבל את אמון הדירקטוריון ובעלי המניות כמו שגיא קיבל. לכן, לצורך העניין, בפועל גיא מוביל את אמבלייז זה תקופה ארוכה. רוב השינויים האחרונים שנעשו בחברה הם יוזמות שלו".

- אז מה היה התפקיד שלך בחברה במהלך תקופה זו?

"התפקיד שלי בחברה הוא אחר לחלוטין. לי יש נקודת מבט של בעל מניות, מעבר למה שאני עושה בחברה באופן יומיומי. אני אחד מבעלי המניות העיקריים היום באמבלייז, ולכן אני לא אעשה שום דבר שיפגע בי או באינטרס שלי ושל בעלי המניות האחרים בחברה".

- למעשה, הכשרת את גיא ליום שבו תעביר לו את המושכות?

"כן, קטגורית".

- אם כך, אולי היית צריך לפנות את כיסא המנכ"ל כבר לפני שנתיים? אתה בעצמך אמרת שאתה לא טוב בניהול ואתה לא אוהב לנהל.

"יכול להיות, אבל היכולת שלנו, כבני אדם, להתבוסס במשגי העבר ולהסתכל תמיד לאחור, היא דבר שגדול עליי. אני מאמין שצריך ללמוד מהמשגים ולהתקדם הלאה".

- היום אתה יכול להגיד בוודאות שלמדת מהמשגים שלך, 12 שנה לאחר הקמת החברה?

"כן, למדתי הרבה מאוד. למשל, בתחילת הדרך הייתי בטוח שאני המנהל הכי טוב בעולם ושאני יכול לעשות הכול, ולמדתי עם הזמן שזה לא כך. לכן, אמבלייז עברה ממצב של ריכוזיות לביזוריות, שחררתי המון סמכויות כלפי מטה. במקרה של גיא, מדובר בבן אדם שהוכיח את עצמו מעל ומעבר. את ההצעה להפוך אותו למנכ"ל, אני הבאתי בפני הדירקטוריון, להבדיל מכל הסיפורים והשמועות על הדחה כזו או אחרת".

"אני לא טוב בלנקות"

אף שרייפמן חוזר ומדגיש כי הוא שלם עם העברת המושכות לברנשטיין - ועם כך שהשני יהיה זה "שיקבל את ההחלטה ויאמר את המילה האחרונה", ואף שפיתח לעצמו תחביבים מגוונים במשך השנים, כמו לימודי הקבלה ותקלוט במועדון לילה בתל אביב - ניכר כי המעבר לא קל בשבילו כפי שהוא מנסה לציירו. "ודאי שהיה קשה", הוא אומר. "הקבלה, כמו גם התפקיד של די-ג'יי במועדון אברקסס, זה אך ורק תרפיה, הכי גדולה שיש, אבל רק תרפיה. קבלה אני מלמד מדי יום ראשון באוניברסיטת בר אילן, משבע ועד תשע בערב. כדי-ג'יי אני מכהן מאחת עשרה בלילה ביום שישי ועד שש בבוקר שלמחרת. התרפיות הללו נחוצות לי מכיוון שבכל יום אחר, אני חי, נושם וחולם אמבלייז. אני ישן מעט מאוד, ולאמבלייז אני מקדיש קרוב ל-70% מזמני.

"במקרה של ניהול פורמולה, אותה רכשנו לא מזמן, ושאר החברות בקבוצה, זה שנים אני מכהן ככלי של ההנהלה. מה שהם צריכים אני עושה. כך, למשל, אם גיא צריך שאטפל בנושא פדיון האג"ח של סאפיינס (אחת החברות בקבוצת פורמולה, ט' צ'), אז אני אעבוד עמם על הנושא. כמות המשימות שיש כיום באמבלייז, כמו גם בפורמולה, שהיא רגל נוספת של החברה, היא אין-סופית. לכן, המצב לא השתנה. אני מגיע לחברה לכל המאוחר בחמש לפנות בוקר, ועוזב לרוב אחרון. להשקעה הזו יש עקבות".

- אם בוחנים את הדוחות הכספיים של אמבלייז, במיוחד את השורה התחתונה, ההשקעה הזו עדיין לא באה לידי ביטוי.

"אמרתי את זה בעבר, ואני אומר זאת שוב: קידוש הרווח, כחלק החשוב ביותר בפעילות העסקית של החברה, הוא פשוט טעות פטאלית, ואני אדגים. אחד העקרונות העיקריים במינהל עסקים הוא מקסום רווחים. אם כך, אם יציעו לכן לסחור בסמים, על-מנת להגדיל את הרווחים, האם תסחרי בסמים? לא, נכון? כלומר, יש ערך שמקודש יותר מרווח. הלאה. אם יאפשרו לכן להעביד ילדים בני שבע במשכורות רעב, במסגרת חוקית, האם תעשי זאת? שוב לא, נכון? כי מעבר לחוק, יש עוד ערך מקודש. הלאה. אם את מפתחת תרופה לסרטן ואת זקוקה להשקעה של 100 מיליון דולר, גם אז הרווח הוא לא ערך מקודש, לא?"

- אבל אמבלייז היא לא חברת ביו-טכנולוגיה, אלא חברת טכנולוגיה שהוקמה לפני 12 שנה ושגייסה לא מעט הון מציבור המשקיעים על סמך הבטחות, שעדיין לא מומשו.

"כאשר אמבלייז הונפקה לראשונה, היא לא באה ואמרה למשקיעים שמטרתה היא יצירת רווחים שכמוהם הם לא ראו מעולם. היא באה ואמרה להם שאמבלייז היא חברת טכנולוגיה בעלת חזון לעולם חדש, ועל בסיס החזון הזה היא גייסה כספים. גם היום היא עדיין חברת מחקר ופיתוח, והחזון האמור עדיין מהווה בסיס לפעילותה. נכון, לא מדובר במציאת תרופה לסרטן, אבל יש גם דברים אחרים ששווה להילחם עליהם".

בנקודה זו בוחר רייפמן לחזור ולהראות לנו את גרף ההכנסות וההפסדים של אמבלייז, החל בשנת 2002, שבה עמד ההפסד על כ-91 מיליון דולר וכיצד הפך לרווח של כ-11 מיליון דולר ב-2005. "יש אנשים שמעדיפים להתעלם מהמשבר של השנים 2001-2002", הוא אומר. "מדובר במשבר שלא היה כמוהו, ויש לא מעט חברות שלא שרדו אותו".

- מצד שני, יש המון חברות ששרדו אותו וחזרו להרוויח.

"נכון. ב-2002 הגענו לתחתית, ואני מודה שלקח לי שנה להבין שיש משבר. כאשר הבנתי, נאלצנו לבנות את העסק מחדש".

- שוב מחדש, כי אמבלייז לא הוקמה ב-2002, אלא כבר ב-1994, שמונה שנים לפני כן.

"נכון, אבל קרה מה שקרה בשנת 2001, וזה לא קרה רק לי. אני לא מתנחם בזה, זה מעציב אותי. אבל ב-2001 נאלצנו לבנות את העסק מחדש. עשינו Reset, התחלנו הכול מחדש, והיום הגענו למצב שבו ניקינו כמעט את כל מה שהיה לנקות. לכאן נכנס גיא, כי אני לא טוב בלנקות. קשה לי להיפרד מאנשים ומעסקים, גם כשהם כושלים. זו אחת החולשות שלי, וגיא הרבה יותר חזק ממני בנושא הזה. אני משלים אותו בנושא החזון, שלא השתנה".

- אמרת כי החילוף ביניכם יצר מצב שבו הוא אומר עכשיו את המילה האחרונה ולא אתה. זה אומר שהוא יכול להטיל וטו על דברים שאתה תרצה לעשות?

"בוודאי, איזו שאלה".

- אבל אמבלייז היא הבייבי שלך, כפי שאמרת לא פעם.

"נכון, אבל זה לא משנה. אני סומך על גיא ויש מקרים, ויהיו מקרים, שבהם לא נסכים, ורק בן אדם אחד יוכל להחליט. אני לא מאמין בקבלת החלטות משותפות, ולכן גיא הוא זה שיחליט".

רייפמן מסתבך? החברה מצילה

כשאומרים אלי רייפמן אומרים אמבלייז, אבל בשנתיים האחרונות, מלבד אמבלייז, האסוציאציה השנייה לרייפמן היא הנפקת אג"ח. תזכורת קצרה: לפני כשלוש שנים רכש רייפמן את אחזקות שניים מהמייסדים האחרים של אמבלייז, כרמל שרון וצורי דבוש, והגיע לאחזקה של קרוב ל-30%. לשם מימון הרכישה, הוא הנפיק באפריל אשתקד אג"ח פרטיות לגופים מוסדיים ולאנשים פרטיים בישראל, בשווי של 63 מיליון דולר. לקראת סוף חודש אפריל השנה, הודיע כי הוא מקדים בשנה את פירעון האג"ח, בין היתר על מנת למצוא מקור מממן אחר. רייפמן לא עמד בלוח הזמנים הנקוב לפירעון המוקדם של האג"ח, והנאמן לאג"ח החליט להעמידו לפירעון מיידי, כשהוא מציב לרייפמן 30 יום לשם פירעונו.

לבסוף יצאה אמבלייז לעזרתו של רייפמן, ורכשה ממנו חלק ניכר מאחזקתו בחברה, על מנת שיוכל לפרוע את חובו כלפי בעלי האג"ח. הפתרון היצירתי של אמבלייז עורר לא מעט ביקורת, ובצדק. אמבלייז, חברה ציבורית המחויבת כלפי ציבור משקיעיה, הוציאה מקופתה 70 מיליון דולר (קרן האג"ח, כולל ריבית וקנס), על מנת לפתור את בעיית המימון הפרטית של בעל השליטה בה. "היו לי אלטרנטיבות אחרות למימון, ואתן יכולות לשאול את גיא על כך", אומר רייפמן. "המשקיעים של אמבלייז הם אלה שדחפו קדימה את הרעיון שהחברה תרכוש ממני את אחזקותיי בחברה".

- ומה היה הטיעון שלהם?

"שהסיפור של האג"ח משפיע על תפקודי כבעל שליטה בחברה ודורש ממני יתר תשומת לב. לטענתם, העובדה שאמבלייז צועדת לקראת תזרים מזומנים חיובי יכולה לאפשר לה להקצות חלק מהמזומנים בקופתה לשם רכישת המניות שלי".

- בדיעבד, לא הרווחת דבר מרכישת המניות של שרון ודבוש. להפך, היא רק סיבכה אותך.

"זה נכון שלא הרווחתי דבר, אבל עם האמירה שהרכישה סיבכה אותי אני לא מסכים, ואני אנסה להסביר את זה על בסיס דוגמה מהחיים. נניח שהתחתנת, נולד לך ילד, אבל נאלצת להתגרש והגירושים היו לא נעימים. תוכלי בוודאות להגיד, שלא יצא שום דבר מזה ושהנישואים רק סיבכו אותך? לא, נכון? כי יש לך ילד! ואם אני חוזר לסיפור שלי, אז אתן צודקות. לקחתי הלוואות על מנת לרכוש את המניות, ולבסוף נשארתי בלי המניות ובלי ההלוואות. עם זאת, זה לא אומר שלא אעשה הכול על מנת להגדיל שוב את האחזקות שלי בחברה".

- למה אתה מתכוון בהכול?

"הכול, כולל רכישה של מניות בשוק ורכישה בחזרה של המניות שלי מהחברה. עומדות בפניי מספר אפשרויות שונות".

אדמיינד? "זה לא שקר"

קבוצת אמבלייז הנפיקה עד היום שלוש חברות, מלבד הקבוצה עצמה: אורקה, המפתחת מערכות לאפליקציות של IPTV; ויז'ואל דיפנס, המפתחת יישומי אבטחת וידאו ומערכות פיקוח חזותיות; ואדמיינד, המספקת מערכות תוכנה להעברה של מסרי מולטימדיה ותכנים ממדיה אחת לאחרת (MMS). אדמיינד כבר אינה נמנית עם קבוצת אמבלייז, לאחר שזו החליטה למכור את כל אחזקותיה בחברה באפריל האחרון.

את אדמיינד הנפקתם לפי מחיר של 132 פני למניה. שנה אחרי, החלטתם לחתוך את חבל הטבור ומכרתם את אחזקותיכם בה לפי מחיר של 110 פני למניה. היום אדמיינד נסחרת לפי מחיר הקרוב ל-30 פני למניה. מה אתה יכול לומר היום למשקיעים שקנו ממך את המניות לפי מחיר הגבוה פי ארבעה מהמחיר הנוכחי?

"כמו כל דבר בחיים, כשאת מתחתנת את מאוד אופטימית. כך גם אני כשאני נכנס לעסקים, אני נכנס מתוך אופטימיות ומתוך הבנה שחלקם ייכשלו וחלקם יצליחו. במקרה של אדמיינד, אני מאוד אופטימי לגבי המודל העסקי שלהם, לגבי מה שהם אמורים לעשות ומה שהם הצליחו לעשות".

- מהדוחות של אדמיינד לא ניתן להסיק כי הם הצליחו לעשות הרבה.

"אדמיינד הרימו טכנולוגיה שנמצאת כיום בקרב 40% ממפעילי הרשתות הסלולריות ברחבי העולם".

מבחינתך, ההצלחה הטכנולוגית חשובה אולי יותר מיצירת תוצאות בשטח, אבל שוק ההון דורש תוצאות - דהיינו צמיחה בהכנסות וברווחים. מדוע, אם כך, לא רואים את ההצלחה הטכנולוגית של אדמיינד בתוצאותיה?

"אתן צודקות. גם בעיניי ההצלחה הטכנולוגית צריכה להיות מתורגמת לכדי תוצאות בפועל. אם כמות ה-MMS (הודעות מולטימדיה דרך הסלולרי) שיעברו ברשת תהיה בהתאם לתחזיות האנליסטים, אדמיינד תעשה הון עתק. בראש ובראשונה, הם צריכים להחדיר את הטכנולוגיה שלהם לתוך המפעילים הסלולריים, ואת זה הם עשו בצורה יוצאת מן הכלל. ביום שבו ה-MMS יפרוץ, גם אדמיינד תראה מזה פירות. להזכירכן, גם ההתחלה של ה-SMS לא הייתה קלה, כמו זו של התאים הקוליים, פרי פיתוחה של קומברס.

"אדמיינד זה לא בדיחה. אדמיינד זה לא שקר, אלא זו טכנולוגיה ישראלית במיטבה, שנמצאת היום אצל החברות הגדולות והטובות בעולם. ביום שבו ה-MMS יפרוץ, גם אדמיינד תפרוץ. כנ"ל לגבי אורקה, שפועלת בתחום ה-IPTV. עד לפני חמש-שש שנים, האנליסטים שכיסו את התחום היו בטוחים כי בעוד שנה-שנתיים יגיע תורו של ה-IPTV (טלוויזיה דרך האינטרנט). למרבה הצער, הרגולציה לא זזה באותה מהירות שהאנליסטים חשבו שהיא תזוז, והיום הפריצה בתחום מתעכבת. יש מספר חברות בתחום שפשטו את הרגל, ויש אחרות, שנרכשו על-ידי אחרות, בעלות אורך נשימה שמוכנות לחכות ליום שבו ה-IPTV פורץ".

- ולאמבלייז יש אותו אורך נשימה?

"אני לא יודע. לא בהכרח, וביום שבו נחליט שאין לנו, נמכור, נקודה. ואני לא מתבייש להגיד את זה".

- אין סתירה בין הרצון לממש את אותו חזון של "עולם חדש" לבין למכור עסק, ברגע הראשון שלא מאמינים כי הוא עומד לפרוץ?

"לא, ממש לא. לאמבלייז חזון כקבוצה, וכקבוצה יש בה מרכיבים שונים, חלקם יגיעו לקו הסיום וחלקם לא, כי לפעמים יש חלקים שמושכים את כל העסק כלפי מטה. לי, אישית, יש אורך נשימה, ובזה אי-אפשר להאשים אותי. בדרך להגשמת החזון, יהיו חברות שיחזיקו מעמד ויהיו שלא יצליחו. החזון של אמבלייז הוא להיות לאחת החברות הענקיות בתחום של תוכנה, תקשורת ו-IT (טכנולוגיית המידע). לרוב, לוקח 30 שנה לבנות עסק כמו מוטורולה, למשל, ובדרך תמיד יהיו קשיים. אני, מכל מקום, נמצא בחברה עד הסוף, אני לא בורח ואני לא הולך לממש את האחזקות שלי ולהפליג לאי בודד".

- באותה מודעה, שפרסמת בעיתונות, טענת כי עם הרבה כוח באה אחריות מאוד כבדה. עזיבת כיסא המנכ"ל אינה משחררת אותך מאחריות, לפחות באופן חלקי?

"נהפוך הוא. כאשר אני וגיא הודענו למשקיעים של אמבלייז על חילופי התפקידים, הבהרתי להם שאני לא הולך לשום מקום ושאני לוקח אחריות מלאה על הכול, גם כדירקטור וגם כבעל מניות. יותר מזה - אחד מהדברים הראשונים שאותם מנהיג אמיתי או מנהל אמיתי צריך ללמוד הוא משפט פשוט: הצלחנו, נכשלתי. כל כישלון בחברה זה אני, וכל הצלחה זה הצוות של ההנהלה והעובדים, ואני לא אומר את זה כמס שפתיים, אלא כמשפט שאני מאמין בו באמונה שלמה".

"היו זמנים שהם מתו עלי"

ובכל זאת, היה לפחות גורם אחד בשוק ההון הבריטי, שצוטט באינדיפנדנט באומרו כי עדיף לאמבלייז אם רייפמן היה עוזב את החברה. "כן", מגיב רייפמן, "אין לי ספק שבקרב המשקיעים של אמבלייז, יש כאלה שלא מרוצים ממני. עם זאת, אם הייתם בודקים שוב את אחוז המשקיעים, שהיה בעד לתת לי אופציות ובעד לאפשר לחברה לקנות ממני את המניות, הייתם מגלים כי מדובר ב-92%, כלומר הרוב. אותם 8% שלא הצביעו בעד הם אחוז לא מבוטל, אבל אם המצב היה הפוך הייתי יותר מודאג.

"יש לי מערכת יחסים בת עשר שנים עם המשקיעים באמבלייז. הם עברו איתי לא מעט, וכמו בכל מערכת יחסים - פעם היו עליות ופעם היו ירידות. היו זמנים שהם מתו עליי, והיו זמנים שהם לא היו מרוצים מהתפקוד שלי. אבל גם כשהמצב היה רע, ידעתי לבוא ולדבר איתם ולהודות, כמו במקרה של המשבר שלא ראיתי אותו מגיע, ובמקביל להכין תוכנית חלופית לשיקום החברה".

- ומערכת היחסים הזו אינה עומדת להגיע לסופה?

"לא, אני לא מתנתק מהמשקיעים, כמו שאני לא מתנתק מהחברה. להתנתק מאמבלייז זה כמו גירושים בשבילי".

- ואתה לא מתכוון להתגרש?

"לא, וגם החברה לא מתכננת להתגרש ממני, בניגוד למה שנכתב בעבר. אני ממשיך להאמין בחברה, באנשים שבה. אמבלייז זה לא רק אלי רייפמן, ואני מקווה שלאט-לאט אנשים יתחילו להבין את זה. יש באמבלייז צוות ניהולי מהמדרגה הראשונה, ואני אמשיך להשקיע בחברה יותר ממה שהורה ממוצע משקיע בגידול הילד שלו. אני מגדל את הילד שלי מהבוקר ועד הערב".

- גם הורה שמגדל ילד צריך מדי פעם להתאוורר ולעסוק בדברים אחרים. מלבד הקבלה והעיסוק כדי-ג'יי, מה עוד מהווה תרפיה לגביך?

"את סופי השבוע אני מקפיד להקדיש לחברים ולמשפחה. אני גם מבשל לא רע, ובדרך כלל כל הארוחות של סגירת עסקות מתבצעות אצלי בבית".

- אתה מרבה ליצור הקבלה בין עולם העסקים לחיי הזוגיות, ניהול משפחה או גידול ילדים, אף שבחייך הפרטיים עדיין לא חווית, לפחות לא לאורך זמן, דברים מהסוג הזה.

"זה הכול עניין של בחירה. פעם השתתפתי בפאנל של אנשי עסקים, שנשאלו מה הוא המחיר להצלחה, ואחד מהם ענה שהוא לא רואה מספיק את המשפחה שלו. אני לא חושב כך. אין דבר כזה מחיר להצלחה. זה שטויות. הכול בא מתוך בחירה. אם אתה יושב במשרד ב-11 בלילה ואשתך מתקשרת אליך ושואלת אותך מתי אתה חוזר, ובתגובה אתה עונה לה שאתה תקוע בעבודה, זה לא מחיר, זה בחירה. הייתה לי אישה מלאך (דפנה מקוב, שלה נישא בטקס מפואר בעלות של יותר מ-1.5 מיליון דולר במלון דייוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב), שלפני ארבע שנים אמרה לי משפט קלאסי של סיינפלד, 'יצאת בבוקר לעבודה ואמרת אני כבר חוזר'".

- אז העדפת את אמבלייז עליה?

"זו אמירה קשה, אבל זו הייתה הבחירה שלי".

- קובי אלכסנדר אמר פעם שקומברס היא אשתו השנייה.

"אם כך, אמבלייז היא אשתי הראשונה. באופן חד-משמעי".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות