אבי החץ יוצא חוצץ

למירוץ החימוש הגרעיני שמתחולל כעת בין ישראל לאיראן נוספה גם הפצצה שהטיל "אבי החץ", דב רביב, בעקבות התוכנית שפיתח - מערכת ההגנה "חוצץ" - להגנת מדינת ישראל מפני טילים, רקטות וקטיושות מטווחים שבין חמישה ק"מ ועד 1500 ק"מ. במערכת הביטחון, שמתנהלת מאז מלחמת לבנון השנייה, עם הנהגה צבאית ואזרחית בעייתית, שסובלת מחוסר תמיכה ואמון ציבוריים, מחוללת התוכנית של רביב מהומה. בשבוע הבא אמורה מערכת הביטחון לקבל החלטה על מערכת היירוט שתזכה לתמיכתה. התעשייה האווירית (תע"א) החליטה להתייצב מאחורי תוכניתו של רביב, ולאמץ את הפרויקט.

התוכנית הוצגה למנכ"ל משרד הביטחון, אלוף מיל' גבי אשכנזי, בביקורו במפעלי החברה לפני מספר חודשים. מנכ"ל תע"א, יצחק ניסן, הודיע לאשכנזי כי החברה מוכנה להקצות עשרות מיליוני דולרים, מהרווחים שרשמה בשנה שחלפה ומאלו שתקבל השנה, לפיתוח מערכת "חוצץ". זוהי הצעה, שספק אם יש לה תקדים. לפני כשבועיים הציג רביב את הרעיון שפיתח גם בפני סגן הרמטכ"ל, אלוף משה קפלינסקי, האחראי על תקציב הצבא ועל בניין הכוח.

שנת 2007 אמורה לציין עלייה דרמטית וקפיצת מדרגה בפעילות מערכת הביטחון, הן מול האיום האיראני והן מול איומי ירי הטילים, שמאז מלחמת לבנון השנייה התבררו כאיום אסטרטגי על ישראל.

ל"גלובס" נודע כי השנה תשגר ישראל שני לווייני ריגול, ויבוצעו שני ניסויים ביירוט טיל החץ. בקרוב יידרש גם שר הביטחון, עמיר פרץ, להכריע בסוגיה: באיזו מערכת יירוט נגד קסאם ישקיע משרד הביטחון מאות מיליוני דולרים.

תוכניתו של רביב, שהסמוי בה רב מהנגלה, חשפה גם מתחים פנימיים ואת המבנה הבעייתי של מינהלת פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות (מפא"ת) במשרד הביטחון, והיא מעוררת את השאלה, מדוע מתניעה מפא"ת שתי תוכניות להגנה מטילים קצרי טווח, בשני גופים נפרדים. בראש האחד עומד מנהל "חומה", אריה הרצוג, שמוביל תוכנית משותפת לישראל ולארה"ב ליירוט טילים וקטיושות בטווחים של 40 ק"מ, באחריות רפאל וריית'יאון.

בראש הגוף השני עומד קצין מחקר-ופיתוח (מו"פ) ראשי של מערכת הביטחון, תא"ל דני גולד, שיהיה אחראי על פרויקט יירוט רקטות וקסאמים מטווחים קצרים של 5-40 ק"מ. על-פי ההחלטה המקורית גם תוכנית זו אמורה להימסר לרפאל, אך בעקבות ערעורים של שורת חברות, ביניהן, תע"א, התעשייה הצבאית (תעש), נורתרופ-גרמן ולוקהיד-מרטין, שהגישו הצעות שלהן, הסוגיה שעומדת בפני השר פרץ קשה.

בין לבין, בראיון ל"גלובס" מטיל רביב פצצה נוספת. לדעתו, טיל החץ שתכנן לפני 20 שנה ושהוכרז בתחילת העשור כמערכת מבצעית בחיל האוויר, אינו נותן מענה לרמת הביטחון הדרושה נגד טילים מתקדמים הנושאים ראש-נפץ גרעיני ואמצעי הטעיה על-ידי 'פיתיונות', שיהיו להערכתו בידי איראן בעוד 10-15 שנה.

לפתח דור חדש שיתמודד באיומים

* הרי תמיד אמרת שמערכת ה"חץ" שפיתחת נותנת מענה נגד איומים לא קונבנציונליים, כטיל עם ראש-חץ גרעיני, ביולוגי וכימי.

"זו הייתה המשימה של החץ כשתכננתי אותו, ליירט טילים בסיכויי הצלחה של 99.9%, וזה מה שהוא יודע לעשות כדי למנוע מצב שנותקף, בהצלחה, בטיל עם פצצה גרעינית".

* אז מה השתנה?

"טילים בליסטיים מתוחכמים שיש להם 'פיתיונות', מייצגים מצב אחר. מערכת ההגנה לא רואה טיל אחד אלא מספר רב של מטרות, ועליה לדעת לזהות מיהו האיום האמיתי. אלה אתגרים שמעצמות מתמודדות איתם בתכנון מערכות הגנה נגד טילים. כאשר לאיראן יהיו טילים בליסטיים עם ראשי-חץ גרעיניים היא תוכל לרכוש את הטכנולוגיה הזו. כך שבעוד 10-15 שנים אנו עלולים לעמוד מול איום איראני מאוד מתוחכם, שחייבים לתת לו פתרון מבעוד מועד".

* החץ לא נותן לזה מענה?

"המענה לאיום הזה קשור פחות בטיל ויותר בסנסורים של המערכת ובמידע מודיעיני על אופי הפיתיונות. לכן, הנושא הוא בעל חוסר ודאות גדול. הכנסת האלמנט של אי-ודאות מקטין את סיכוי היירוט ומגדיל את הסכנה של השמדה גרעינית".

* מה זה 'פיתיון'?

"הפיתיון הוא אלמנט קל משקל, שמאוחסן בגוף הטיל. כאשר הראש הקרבי (רש"ק) נפרד מהטיל, מתפזרים הפיתיונות לפי היגיון מתוכנן מראש. וכאשר הרש"ק מתקרב למטרה, מערכת ההגנה הנמצאת מולו רואה מספר רב של גופים חודרים, שמנסים להטעות אותה כדי למנוע לגלות מהו הרש"ק, וליירט אותו".

* זו טכנולוגיה לא חדשה, אז מדוע החץ לא נבנה כך שייתן פתרון לבעיית ראשי החץ המתפצלים?

"ב-1986, כשהוגדר האיום שנגדו צריך החץ לתת מענה, נושא הפיתיונות היה רחוק ממימוש. היום המצב שונה. לכל מערכת נשק יש את זמן ההבשלה שלה, ומה שיש למעצמות אין למדינות בסביבתנו. אבל במצב שבו איראן חותרת באופן גלוי ובלתי נלאה להשיג נשק גרעיני, סביר שהיא תפעל להשיג טכנולוגיה של פיתיונות, ועלינו לתת לזה פתרון. לישראל אין שתי הזדמנויות, אלא אפס הזדמנויות כשהיא מותקפת בנשק גרעיני. לא נוכל להרשות לעצמנו, שהטיל הראשון, הנושא פצצה גרעינית, יתפוצץ מעל המדינה. לכן, כאשר האיום הופך ליותר מתוחכם, חייבים לענות לאיום הזה".

* יכולנו לדעת זאת מראש.

"אתה מתכנן מערכות הגנה עם התפתחות האיום, וצעד אחד לפניו. זהו תהליך שקיים בכל מערכות הנשק. אינך מתכנן מערכות הגנה לאיומים באופק מאוד רחוק. את זה משאירים לפיתוחים של מערכות בדור השני והשלישי".

* נשמע מפחיד. השקענו 2.5 מיליארד דולר ב'חץ'. כעת צריך להשקיע אותו סכום בפיתוח מערכת חדשה נגד טילים מתקדמים יותר.

"חלילה. הטיל בסדר, הוא יודע ליירט. אבל עליו לדעת את מי לתקוף. לזה צריך לפתח דורות חדשים של חץ, כדי להתמודד עם האיומים החדשים".

* כמה זה יעלה?

"אין אפשרות להעריך. בסביבה עם פיתיונות אינך יודע מי המטרה האמיתית. לכל מערכת מגדירים את האיום הרלבנטי. האיומים הרלבנטיים העתידיים צריכים לתת מענה לפיתיונות".

* זה אתגר שאפשר להתמודד איתו?

"בעיית הפיתיונות היא אתגר לסנסורים (חיישנים) ולא למערכת היירוט. עליהם להבדיל איזה מהמטרות שהם רואים הן אמיתיות ואילו הם פיתיונות. לכן, זו בעיה מערכתית. כיצד מכוונים את טיל החץ למטרה הנכונה. החץ יכול ליירט כל טיל שמגיע מטווחי הזירה בה אנו נמצאים".

* ואם נותקף בטילים בעלי טווח גדול יותר?

"החץ נותן מענה לאיומים מטווחים רלבנטיים לזירה שלנו. לא בדקתי מה יקרה אם הטילים יהיו בעלי טווח גדול יותר. במקרה כזה, יש בעיות נוספות הדורשות התייחסות. לאיראן אין טילים כאלו".

* משרד הביטחון מתעניין בטיל האמריקני הת'אאד להגנה מטילים בטווחים גבוהים יותר. מה דעתך?

"צריך להבין, שלמעצמות אין מערכות הגנה מטילים. גם לת'אאד שדומה ל'חץ' אין יכולת הבחנה ב'פיתיונות'. המעצמות הכינו עצמן במלחמה הקרה לאפשרות של מכה שנייה, שפירושה המעשי שאם ארה"ב וברית-המועצות לשעבר היו סופגות מכה ראשונה, הן היו מנחיתות מכה שנייה. זו הייתה ההרתעה. אבל ישראל לא תוכל לספוג מכה ראשונה, כי היא תחדל להתקיים. החץ הוא תעודת ביטוח שלה".

בשנים האחרונות ניסה רביב, ללא הצלחה, לעניין את משרד הביטחון בפיתוח משגרי לוויינים גדולים. אחרי האכזבה הזו, עבר לתחום האנרגיה הסולרית והתעמק בפיתוח תוכנית חלופית לנפט ולגז. "אלה דברים שאני עושה בשעות הפנאי". כיום רביב הוא מנהל טכני של חברה המייצגת סוכנויות זרות, בין השאר בתחום הביטחוני. התעניינותו המחודשת במערך ההגנה של ישראל נגד טילים החלה באמצע מלחמת לבנון השנייה. "חבר שאל אותי אם אני יכול לעשות משהו שיפסיק את ירי הקטיושות על הצפון. אמרתי, שזה נראה לי אפשרי ולא מסובך. תכננתי מערכת תוך שבוע, ורשמתי עליה פטנט".

רביב סבור, כי הפתרון של מערכת נשק מבוססת על קרני לייזר ליירוט רקטות, אינו מתאים למגוון האיומים על ישראל. להערכתו, כמו שהפלשתינים משגרים רקטות מעזה ומהצפון, גם הגבול המזרחי עם הרשות הפלשתינית, הוא פוטנציאל להתלקחות. כדי לספק הגנה לכל האוכלוסייה צריך מספר רב של מערכות נשק לייזר ליירוט טילים, לעומת הפתרון שלו, שמבוסס על שמונה סוללות שיהיו פרוסות בכל הארץ.

תכונות הטיל המיירט קסאמים, שפיתח רביב, שמורות בסוד. אך מהנדסי הטילים והמערכות של תע"א שקיבלו את התוכניות לעיונם, מהללים את הרעיון שבבסיסן. רביב זומן לפגישה עם הנהלת תע"א, שבה הציג בהרחבה את תוכניתו, והיא נפלה עליה כמוצאת שלל רב. אולי תרמה לכך גם המכה שספגה תע"א כשמשרד הביטחון העדיף תוכנית של רפאל לפיתוח מערכת הגנה מטילים ומקטיושות לטווח בינוני (פרויקט "קלע דוד") על תוכניתה. הוחלט, כי מפעל הטילים מל"מ, יצרן החץ, יהיה הקבלן הראשי בפרויקט שהציע רביב. התוכנית הוצגה להנהלת משרד הביטחון, ואז פרצה במשרד, אומר רביב, "מלחמת גוג ומגוג".

* מה הסיכוי שתוכניתך תתקבל?

"מערכת הביטחון תצטרך לבדוק את הצד הכלכלי, היכולת המבצעית, ההיבטים הטכניים של ההצעה, ואם היא תואמת את התפיסה שלה. לדעתי, ה'חוצץ' פותר את הבעיה גם מנקודת מבט של עלות-תועלת. אבל למפא"ת יש בעיה: היא בחרה שני פרויקטים, ואילו הרעיון שלי, שמערכת יירוט אחת תפתור את בעיית הקסאמים, הטילים והקטיושות, מטווח של 5 עד 1500 ק"מ, טורף להם את הקלפים".

צריך להחזיר את הרכבת מהפסים

* מדוע זו בעיה?

"כי מחיר הטיל שבחרו לפתח מתוצרת רפאל, 400 אלף דולר, ואני מציע טיל בכ-80 אלף דולר. אלו פערים מהותיים מאוד".

* תוכל להוכיח שהמספרים שלך נכונים?

"הם נכונים באותה מידה שנתוני רפאל נכונים. יש תעשייה שעומדת מאחורי הנתונים, זה לא דב רביב".

* מדוע לא הצעת את התוכנית הזו, כשפיתחת את החץ?

"ניסיתי לפתור בעיה נגד קטיושות קצרי טווח ורקטות קסאם. בתהליך תכנון הפתרון גיליתי, שאותו טיל שמיירט מ-5 עד 40 ק"מ, בתכנון המערכתי שלי, יש לו יכולת יירוט בלתי מוגבלת נגד טילים מטווחים של עד יותר מ-1500 ק"מ, שאין היום לשום טיל. זו העילה המרכזית לפטנט. לו קיבלתי מפרט לפיתוח טיל כזה, הייתי צוחק מחוסר אמונה. זה קרה במקרה".

* תסביר איך זה קרה?

"הרבה רוצים לדעת, ועל זה יש לי פטנט. תע"א יודעת, ואם ישראל תרכוש את הפתרון, זה יהיה נכס שלה. אם לא, זה יהיה נכס של מדינה אחרת".

* זה איום?

"אני צריך לעשות גם לביתי וזה לא על קידוש השם. אין ארוחות חינם. מובן שלישראל יש עדיפות עליונה, אם תאמץ את הפתרון".

* נראה שהרכבת כבר יצאה מהתחנה, ומשרד הביטחון אישר תוכניות אחרות.

"קשקוש. הוציאו 5 מיליון דולר על פרויקט של 600 מיליון דולר. אם הרכבת יצאה על פסים לא נכונים, צריך להחזיר אותה לתחנה. זה לא מכרז לבניית מתנ"ס, זה בנפשה של המדינה".

המלחמה הייתה נפסקת תוך שבוע

* גם ארה"ב מעורבת וכבר הקציבה כסף לתוכנית "'קלע דוד".

"מה הקשר? הבחירה בתוכנית רפאל הייתה לפני מלחמת לבנון, והבעיה שיש לפתור היום שונה מזו שעליה היה המכרז. אם בא גורם חיצוני ומציע פתרון יותר טוב ויותר זול, זו לא בושה לוותר על הפתרון הראשון".

* במה מערכת "חוצץ" שונה מה"חץ"?

"החץ הוא כלי יירוט שפועל בחלל, מחוץ לאטמוספירה, בריקנות. יכולות התמרון שלו מוכתבות מכך שאין סביבו אוויר. זאת, להבדיל מהחץ, שמיירט בחלל בגובה רב. ה'חוצץ' הוא טיל אנדו-אטמוספירי, שפועל בתוך האטמוספירה ומתמרן כמו מטוס. הוא מסוגל להגיע לכושר תמרון של 50-100 ג'י לעומת מטוס-קרב, ששיא 10 ג'י. זה הבדל מהותי.

"זה אומר למשל, שהחץ, במהלך מעופו בחלל, יכול לשנות כיוון בשיעור קטן, ואילו ה'חוצץ', בגלל כושר תמרונו, יכול לשנות כיוון באופן משמעותי, וזה משנה את אפשרויות היירוט שלו נגד טילים מתמרנים".

* אז ה"חוצץ" יותר טוב מה"חץ"?

"לא. לכל מערכת יש תחומי העבודה והביצועים שלה. החוצץ לא מחליף את החץ, אבל בין שאר יכולותיו הוא מסוגל לתת גיבוי ל'חץ' בעידן ה'פיתיונות'. הפיתיונות קלים, ונעצרים בגובה רב. רק הראש הקרבי חודר, ואותו מיירט ה'חוצץ. הוא פותר את בעיית רקטות הקסאם בטווחים קצרים, ואת הטילים ארוכי הטווח הוא יפגוש בגבהים של עד 20 ק"מ. כך שה'חוצץ' יכול לשמש גם כנדבך תחתון לגיבוי החץ, פותר את בעיית ה'פיתיונות', ומבטיח בכך לאטום את שמי המדינה.

"אני טוען, כי אילו ה'חוצץ' היה זמין בקיץ, כל הסיפור של קטיושות היה הופך לבדיחה. אנשים היו עולים על הגגות, ורואים איך ה'חוצצים' מפוצצים רקטות, ואז היו מפסיקים את המלחמה תוך שבוע. כי החיזבאללה היו מבינים, שהניסיון לשגר טילים ליישובי הצפון הוא חסר תוחלת".