בעיה בשטח

בשלב הראשון הושם הדגש על שינוי מערך יחסי העבודה וקידום רפורמה בתחום התעריפים. שני מהלכים אלה עדיין לא הושלמו ומעיבים על הצלחתה של הרפורמה. עם זאת נראה, כי המגבלה המרכזית העומדת כיום בפני נמלי ישראל בדרך ליצירת תחרות אמיתית בין הנמלים בישראל ובעיקר בתחרות מול נמלים מתחרים באגן המזרח התיכון היא עתודת השטחים. הצורך בקרקעות לפיתוח רציפים ומסופי מכולות חדשים, ויצירת שטחים עורפיים לתפעול הלוגיסטי של הנמל.

חנ"י הציגה בשבוע שעבר את תוכנית-האב האסטרטגית לפיתוח נמלי הים של ישראל ל-50 השנים הבאות. תוכנית זו היא תוכנית רב-שלבית שעיקרה הגדלת שטחי הרציפים ושטחי התפעול.

מנכ"ל חנ"י, שלמה ברימן, כינה את התוכנית "תוכנית כיווני ההתפתחות הרצויים של נמלי ישראל". מטרת התוכנית היא לבחון את התשתיות הפיזיות הקיימות מול הביקושים והצרכים הצפויים. תשתית פיזית מתייחסת לרציפי מכולות חדשים, שטחי עורף ותשתית תחבורה יבשתית, שתתמוך בפעילות הנמל.

התוכנית האסטרטגית מציעה לפתח את נמלי ישראל בשלבים, כאשר השלב הראשון מתייחס למתן מענה מיידי לצרכים עד 2015. בשלב זה תקים חנ"י רציף שיקבל אוניות ענק באורך של ק"מ וברוחב של 600 מטרים בנמל אשדוד או חיפה, בהשקעה של מיליארד דולר. בתוכנית האסטרטגית חנ"י לא קבעה איפה יוקם הרציף והממשלה תידרש להכריע האם הוא יוקם בנמל אשדוד או חיפה. המכרז להקמה ותפעול של הרציף יפורסם כבר ב-2008. בשלב השני של התוכנית יוקם רציף מכולות נוסף עד 2022.

כיום, בנמל אשדוד יש שלושה רציפים עיקריים לפעילות של מטעני מכולה. רציף 7 - הרציף הישן באורך של 430 מטר רציף בו פועלים 5 מנופים והוא מנוצל במלואו; רציף איתן (נמל היובל) באורך של 600 מטרים בו פועלים 6 מנופים. הרציף אינו פועל בתפוקה מלאה ומאפשר לנמל אשדוד להגדיל את הפעילות בעיקר בשל רכישה של מנופי גשר חדשים; רציף נוסף - רציף 9 הוא באורך של 200 מטרים ובו פועלים שני מנופים.

בחיפה ישנם שני רציפים מרכזיים: רציף המכולות הראשי, הרציף המזרחי, בו פועלים 8 מנופי גשר ואורכו 930 מטר. בנוסף יש את רציף המכולות הישן, הרציף המערבי, שאורכו 200 מטרים ובו שני מנופי גשר. בחיפה צפויים להפעיל גם את מסוף קישון מזרח כמסוף מכולות נוסף.

במקביל, חברת נמל חיפה צפויה להפעיל ב-2008 את נמל הכרמל שלב א', תוספת של רציף באורך של 700 מטר, בו יפעלו 8 מנופי גשר. רציף זה יגדיל את פוטנציאל השינוע של חיפה בעוד 50%.

ברימן אמר ל"גלובס", כי מכיוון שנמל אשדוד לא עובד בתפוקה מלאה, הוא יוכל לקבל עבודות וספות. לדבריו, הרציפים בחיפה עמוסים כבר כיום והיכולת לקלוט פעילות נוספת היא בשוליים. בעוד שנתיים ישתנה היתרון באופן משמעותי ולחיפה יהיה פוטנציאל אדיר להגדיל את תפוקות בעקבות פתיחת נמל הכרמל, אמר.

לדברי ברימן סוגיית התשתית הפיזית לפיתוח הפעילות העסקית והתחרות בנמלים, היא לב ליבה של הרפורמה ויצירת הפלטפורמה הכרחית גם לפעילות סחר החוץ.

ברימן מוסיף, כי התשתית הקיימת בנמלי ישראל אינה נותנת מענה מושלם לפוטנציאל התחרות בין הנמלים בישראל ולא מול הנמלים באזור. לדבריו, התחרות בין נמלי ישראל לנמלים האחרים תתאפשר רק לאחר שיווצרו עתודות משמעותיות של מסופים ושטחי עורף.

ברימן מוסיף, כי התחרות בנמלים בעולם היא בעיקר על אוניות מכולה ומטרת תוכנית-האב החדשה היא להיערך לתמורות הצפויות בתחום הספנות והנמלים בשנים הקרובות. לדבריו, תוכנית כזו מתבקשת כדי שניתן יהיה לשמור שטחים יבשתיים ושטיחים ימיים שיאפשרו פיתוח נמלים מודרניים בעתיד.

עפ"י תוכנית האב ל-2055 נדרשות תשתיות לפיתוח עורף הנמל שיכלול בין היתר פארקי תעשייה ולוגיסטיקה מתקדמים, ופונקציות שונות דוגמת מכס וביטחון, מרכזי הובלה, תחזוקת מכולות, מרכז עסקים תומך פעילות, שירותים לוגיסטיים, ותעשיות אריזה.

עורף נמל מודרני בסדר גודל שיתאים לסחר המירבי ב-2055 דורש 6,000 דונם, או 7,000 דונם אם כוללים גם את הכבישים.

אחת המגבלות המרכזיות בפיתוח נמלי ישראל מתייחסת למגבלה פיזית של רצועת חוף. אורכו של קו חוף הים התיכון בישראל הוא 197 ק"מ מתוכם תפוסים 153 ק"מ לשימושים של בסיסי צבא, מתקנים בטחוניים, תחנות כוח, נמלי הים, מתקני התפלה, קצא"א וכו'.

לדברי ברימן, הממשלה תידרש להגדיר מחדש את סדרי העדיפויות בפעילות בסמוך לנמלים, מעבר לאישור תוכנית הפיתוח של הנמלים, ואולי אפילו תחליט לפנות פעילויות מסוימות שקיימת כיום לטובת פיתוח הנמלים.

חנ"י תבקש מהממשלה לאשר את תוכנית הפיתוח ולקבוע כבר בפברואר באיזה נמל יוקם הרציף הראשון. הממשלה תידרש להטיל על שרי האוצר והתחבורה את האחריות והסמכות לקבוע את מיקום הנמל, לו"ז הפרויקט ושיטת התפעול.

בנוגע לבחירת מיקום הנמל, חנ"י ממליצה להתחשב בין היתר ביחסי העבודה בנמלים, לתת עדיפות לפיתוח אזור הצפון, לתת תמיכה אסטרטגית בנמל חיפה כשער למדינות ערב, ובעיקר לתת דגש על לוחות הזמנים. בנוסף, יש לקחת בחשבון שיקולים של תמיכת התחבורה היבשתית.

שר התחבורה והבטיחות בדרכים, שאול מופז, ומנכ"ל המשרד, גדעון סיטרמן, הודיעו לחנ"י כי הפעלת המסוף החדש תיעשה רק על-ידי מפעיל פרטי. חנ"י נערכת לגיבוש מסמכי מכרז BOT בו יתמודדו חברות בינלאומיות שלהן מומחיות בהקמה ותפעול מסופי נמלים.

התכנון האסטרטגי מבוסס על ההנחה של גידול בפעילות הנמלים מ-900 ל-300 מכולות למטר רציף בשנה. כדי לעמוד בביקושים הצפויים נדרשים רציפים באורך של 9,200 מטרים עד ל-2020. כיום, סך הרציפים בנמלים הוא 3,300 מטרים בלבד כולל שלב א' בנמל הכרמל.

ברימן מוסיף עוד, כי כדי לעמוד בביקושים הצפויים לשירותי נמל בעשור הצפוי, הכרחי להתחיל את קידום פיתוח הנמלים כבר עכשיו.

בנוסף, חברת נמלי ישראל פועלת במקביל ליצור אינטגרציה בין מערכות התחבורה של הרכבת והכבישים, כדי להציג פתרון כולל לפעילות הנמל.

ברימן מסכם ואומר, כי הרפורמה בנמלים דורשת התייחסות לשורה של נושאים. התשתית הפיזית היא הסוגיה המרכזית. "

gal-n@globes.co.il