מה שרואים דרך גלילי נייר טואלט

יובל בוגר, יזם היי-טק ישראלי, זינק לתודעה האמריקנית, ובמיוחד לתודעה של קהיליית משקיעי ההון סיכון, באמצעות אביזרי בית-שימוש. בשבוע שעבר נפרש תצלום שלו על פני שלושה טורים בעמוד הראשון של הוושינגטון פוסט, מתחת ללוגו של העיתון, שבו הוא נראה כקברניט על גשר פיקוד, שמשקיף על העולם דרך משקפת עשויה משני גלילים של נייר טואלט.

בוגר, מנכ"ל חברת הסטארט-אפ סנסיקס, יצרנית קסדות להצגת דימויי מציאות וירטואלית, הסתייע בשטיק המקורי כדי להדגיש את מוגבלויות הטכנולוגיה העכשווית בתחום פעילותו ואת הפתרונות של סנסיקס למוגבלויות אלה. הוא הצליח בגדול, ובהחלט לא רק בגלל החשיפה בפוסט.

התרגיל של בוגר היה חלק מהפרזנטציה של סנסיקס לפני חבר שופטים, מומחי ביטחון ומשקיעי הון סיכון, בתחרות של חברות היי-טק צעירות על פרסים לטכנולוגיות מבטיחות בתחום הגנה על ביטחון המולדת, שנערכה בבולטימור, מרילנד. סנסיקס זכתה בפרס הראשון, בסך 50 אלף דולר, על פיתוח קסדת המציאות הווירטואלית הראשונה בעולם שמציגה למשתמש הדמיות תלת-ממדיות בפרישה של 180 מעלות עם רזולוציה גבוהה מאוד.

בראיון ל"גלובס" אומר בוגר, כי לקסדות כאלה יש יישומים צבאים ואזרחיים וכי הפוטנציאל שלהן יכול להתממש בתחומי הרפואה, עיצוב מכוניות, סימולטורים צבאיים וכן במגזרי הבידור והמשחקים. נאס"א כבר משתמשת בקסדות של סנסיקס, וכמוה גם יצרניות המכוניות הונדה ורנו.

"תעשיות ביטחוניות בישראל מגלות עניין בקסדות של סנסיקס כמכשיר פוטנציאלי לשדרוג סימולטורים להכשרת טייסים וצוות טנקים", אומר בוגר. הוא רומז, שחברת בידור ומדיה, "בסדר הגודל של דיסני", מתעניינת בקסדות כאמצעי לגיוון היצע הבידור במרכזי השעשועים שלה.

לדבריו, קסדות המציאות הווירטואלית, הזמינות עתה בשוק, חושפות לפני המשתמש פנורמה של 50 מעלות, בערך כמו המראה שנגלה לעיני מי שמשקיף על העולם דרך גלילי נייר טואלט. "הפרישה הרחבה של ההדמיות שמספקות קסדות סנסיקס חושפת את המשתמש לשדה ראייה של אדם המשקיף על סביבתו, כשלסביבה המדומה שחושפת הקסדה יש ערך מוסף מקצועי או בידורי", הוא אומר.

בוגר, בן 41, יוצא יחידה 8200 בחיל המודיעין, בעל תואר שני בפיסיקה מאוניברסיטת ת"א ובמינהל עסקים מביה"ס קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן, הותיר עקבות גדולים במגזר ההיי-טק הישראלי: הוא היה משלושת המייסדים של טליה טכנולוגיות, שפיתחה מכשור למדידת עובי הרשתית; מראשוני ראדקום, מקבוצת ראד; מראשי חברת התוכנה Unwired Express, בארה"ב; ומנכ"ל אובליקור, חברה לניהול חוזי שירות במיקור חוץ.

היוזמה לפיתוח הקסדה יצאה מהונדה. ב-1997 נתנה הענקית הרכב ארבעה מיליון דולר למכון ווילמר למדעי הראייה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שבמרילנד, לפיתוח אמצעי הדמיה של 180 מעלות כדי לקדם את מאמצי התכנון של כלי רכב עתידיים. המדענים שפיתחו את הקסדה, ד"ר לארי בראון ומרק שפירו, פרשו מג'ונס הופקינס והקימו את סנסיקס, בשותפות עם הונדה ועם האוניברסיטה. בוגר מונה למנכ"ל החברה.

"יש הבדל גדול בין הדמיית שלבי תכנון מכונית על מחשב לבין הדמייתם בקסדת מציאות וירטואלית", אומר בוגר. "שימוש בקסדה כזו, שמאפשר בחינה תפיסות שונות בתנאי שדה כביכול, בלי לצאת מהמעבדה, יכול לחסוך חודשים רבים והוצאות ענקיות ליצרני רכב. הונדה ורנו כבר עושות שימוש בטכנולוגיה הזו".

נאס"א רכשה קסדות במיליון דולר

אבל היישומים הפוטנציאליים של הקסדה לא מסתיימים בשוק הרכב. למשל: טיפול פסיכולוגי בנפגעי כוויות. ניסויים הראו, כי חשיפת נפגעים כאלה להדמיות של שדות קרח וקרחונים באמצעות קסדת המציאות הווירטואלית מקטינה משמעותית את סבלם. יישום פוטנציאלי אחר הוא עריכת ניתוחים סבוכים, כשכבר כמה מוסדות מחקר, לרבות מוסד שעוסק בחקר שיווי משקל, רכשו או עומדים לרכוש, ממוצרי החברה.

נאס"א היא לקוח נוסף של סנסיקס, שכבר רכשה קסדות של החברה בכמיליון דולר לפיתוח מה שהיא מכנה "אסטרונאוט רובוטי". לפי התוכנית של נאס"א, מפעיל הרובוט, חמוש בקסדה, יישב במקום בטוח בחללית או במרכז בקרה על כדור הארץ והקסדה, שתוזן בנתוני מצלמות שיישא הרובוט, תאפשר למפעיל גמישות ודיוק מרביים בניווט הרובוט במשימות מחוץ לחללית. לקוחות נוספות של החברה ניתן למצוא בקרב החברות הגדולות מהתעשיות הביטחוניות בארה"ב.

אבל פוטנציאל הרווח הגדול ביותר של הקסדה טמון במרכזי השעשועים הגדולים של חברות כמו דיסני, יוניברסאל, סי וורלד או סיקס פלגס, בפלורידה, קליפורניה ומקומות אחרים. בהשוואה לסימולטורים ההמוניים שמציעים עתה אתרים אלה, חוויית השימוש בקסדות, אולי בתזמון ממוחשב עם מושבים הידרואליים, תהיה עליית מדרגה משמעותית, אומר בוגר. אחת מהמפעילות הגדולות של מרכזי שעשועים מקיימת מגעים ראשוניים עם סנסיקס.

"אנחנו קרובים לרווחיות ומחפשים עתה משקיעים כדי להיכנס לפיתוח מואץ", אומר בוגר. "מגעים ראשוניים כבר החלו עם קרנות ישראליות". "