קרוב רחוק

מרחק גיאוגרפי? עושה רושם שהוא מת. התקשורת האלקטרונית אף פעם לא הייתה טובה יותר וזולה יותר. לפני כמה דקות, בעודי יושב על הספה, השתמשתי בלפטופ זול כדי להיכנס לרשת האלחוטית של השכנים ולהזמין לי סלולרי עם ארבעה תדרים, שאיתו אוכל להתקשר ולשלוח דואר אלקטרוני כמעט מכל מקום בעולם.

לא חשבתי שמדובר ברגע מסעיר. עולמות וירטואליים, בלאקברי, שיחות ועידה מבית קפה שכונתי - כולם נהיו קלים ומקובלים, וכל-כך מהר. כך שהמרחק הגיאוגרפי היה אמור לאבד מהמשמעות שלו. בעידן של דואר אלקטרוני ושיחות ועידה - יהיו פחות טיסות באוויר; ועידות דאבוס וכנסים למיניהם - כבר אין צורך; תושבי פרברים שמשוחחים ביניהם בטלפון יחסכו את פקקי התנועה בכבישים, ומחירי הנדל"ן בניו יורק ובלונדון יצנחו מרגע שאפשר ליהנות מבנקאות השקעות בכל יישוב קטן.

בשביל לדעת שהמציאות לא מתנהגת ככה, לא צריך להיות איינשטיין. עם כל חידושי התקשורת, והמחירים הנוחים של הובלת סחורות, רובנו עדיין מושפעים מהמרחק הגיאוגרפי. אנשים לא הפסיקו לטוס לפגישות ולהשתתף בוועידות; פגישות הפורום הכלכלי העולמי הן קרקס-מסביב-לשנה; ניו יורק נמנית עם המקומות הספורים בארצות הברית שבהם לא נרשם שפל בשוק הנדל"ן, וערים טרנדיות בארצות הברית ממשיכות למשוך אליהן צעירים ומשכילים, שמספרם רק גדל.

אז מה קורה?

בדיוק מה שקרה לרעיון של "המשרד נטול הניירת". ערימות המחשבים מאפשרות לייצר בקלות ובזול ערימות של מסמכים, ובאופן עקרוני היה אפשר לקרוא את כולם על המסך. אבל למה לא להדפיס אותם?

באותו אופן, הדואר האלקטרוני, הגלישה באינטרנט והצניחה במחיריהן של שיחות הטלפון היו אמורים לפתוח בפנינו המון מערכות יחסים. חלק מהן גם יכולות להישאר בתוך המרחב הווירטואלי - אבל מה זה כבר שווה? אותו אי-מייל שמאפשר לך לתחזק קשר עסקי מרוחק, מגביר בו בזמן את הביקוש לטיסות. כי בני אדם מעדיפים מלכתחילה להיפגש.

למשל, דרינק עם חברים הוא לכאורה דבר שהרבה יותר קל לארגן היום: כל מה שצריך הוא להקליק על רשימת תפוצה או לפרסם הזמנה בבלוג. אבל הספונטניות הזאת לא תוביל אותך לשום מקום, אם הידידים שלך גרים כמה מאות קילומטרים מהבית שלך. כך שדואר אלקטרוני וטלפונים ניידים לא מסוגלים להחליף מגע ישיר. הם יכולים להשלים אותו, כמו שאמרו הכלכלנים ג'ס גספר ואד גלייזר, אבל לא לבוא במקומו.

באופן פרדוקסלי, חידושים טכנולוגיים רק מבליטים את חשיבותו של המיקום. אם אתה יכול לקנות מכוניות, סרטים או פוליסות ביטוח מכל מקום בעולם, למה לא לקנות אותם במקום שבו נמצא היצרן הטוב ביותר או הזול ביותר? ערים גדולות שנהנו פעם מדומיננטיות ברמה הלאומית יכולות לזכות בדומיננטיות גלובלית, כך שיותר מאי-פעם, כדאי להתמקם בניו יורק או בלונדון.

מאז ומעולם תרמו פגישות פנים אל פנים לטיפוח האמון ההדדי ולקיומה של תקשורת איכותית. ההיסטוריון הכלכלי ניקולס קרפטס, שנשא לאחרונה הרצאה באוניברסיטת אוקספורד, סיים אותה במסר: "המרחק הגיאוגרפי חי וקיים". גם הוא מאמין שאין תחליף לפגישות אמיתיות.

הכלכלה המודרנית תובעת פרויקטים מורכבים, מהירים ויצירתיים יותר ויותר. בנסיבות האלה אי-אפשר להבטיח את ההגינות שלנו באמצעות שלט רחוק, מה שאומר שכדי לבטוח בקולגות שלנו אנחנו צריכים להסתכל להם בעיניים. נתראה בכנס הבא".

כלכלן יקר,

פתרון בעיות בעזרת כלים כלכליים

שאלה: אשתי יודעת שנסיעות הכנסים שלי מאפשרות לי להחזיק רומן מהצד, ועכשיו יש לה הזדמנות לנקום: היא מתכננת להגיע לכנס כדי לבלות שם עם כמה ידידות. אם היא תציג אותן בפני הפילגש שלי, זו תהיה קטסטרופה, ואין לי ספק שזה בדיוק מה שהיא זוממת לעשות. אני לא אוכל להסתתר בעיר הזאת. פילגשי תדרוש ממני לצאת לאכול בחוץ, ובעיר הזאת יש מסעדה אחת נורמלית, אולי עוד אחת בקושי. מה עושים?

בברכה, מר סמית

תשובה: מר סמית היקר,

איזה יופי. גם פארסה קלאסית וגם הדגמה קלאסית של תורת המשחקים. אין ספק שאתה לא יכול להזמין מראש מקום במסעדה, מכיוון שאשתך תאתר אותך ותשפיל אותך בפומבי. אבל אם היא רוצה להערים עליך, צריכים גם המהלכים שלה להיות בלתי צפויים.

אם שתי המסעדות טובות באותה המידה, ניתן לנקוט אסטרטגיה פשוטה על בסיס תורת המשחקים: עליך לבחור באחת מהן באקראי. במקרה זה, תבחר גם אשתך במסעדה באקראי. כל עוד אתה נוהג באופן אקראי, לא תשנה אשתך את האסטרטגיה שלה, ולהפך.

אתה רומז שאחת המסעדות היא בינונית, אבל זה לא אומר שעליך לשנות את האסטרטגיה שלך. הטל מטבע כדי לבחור במסעדה שאליה תלך. לא זה המקום לפרט את החישובים המתמטיים הרלבנטיים, אבל היה סמוך ובטוח כי יש סיכויים גבוהים יותר שאשתך תמתין לך במסעדה שאותה תעדיף, ולפיכך עליך לבחור באקראי.

רוב הסיכויים שתיתפס, או שתיאלץ לאכול ארוחה איומה. אשתך ארגנה משחק אסטרטגיה שבו אתה הולך להפסיד, כנראה. לא הגיע הזמן לחתוך את הרומן?