"הממשלה קיבלה דחייה לזמן קצר"

על סיפור השביתה שלא התקיימה השבוע, כמו גם על אופיו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אפשר ללמוד כבר מן הדקות הספורות שקדמו לראיון עמו. בקומה החמישית של בית הועד הפועל ברחוב ארלוזורוב בת"א, קשה היה שלא לשמוע את הצעקות שבקעו מלשכת היו"ר.

השעה 20:00 בערב, ונציגי הועדים הגדולים של חברת החשמל מסיימים פגישה באקורד צורם במיוחד. הטונים בלשכה הגיעו לשמיים, עד שמישהו לחש להם שזה לא נשמע טוב לעיתונאים בחוץ.

הראשון שיוצא מהחדר הוא דוד ביטון, יו"ר הוועד הצפוני של חברת החשמל, הידוע כ"מיליטנט". ביטון ממהר ליציאה בפנים חמוצות, ואחריו מיקו צרפתי, יו"ר הוועד הארצי, מי שרגיל כבר לחטוף צעקות מביטון. צרפתי נחשב בעיניו למתון מדי, כמעט "חנון" במובנים של ביטון. התסכול במקום היה ברור: שעות ספורות אחרי שאשרה הכנסת את הרפורמה בחברת החשמל בהליך סופר-מואץ, עיני מבקש מהם להתאזר בסבלנות ולחזור לעבודה. הם מתפוצצים מזעם, אבל עיני מרגיע. בוועד נאלצו להסתפק בהחשכת השכונה של שר התשתיות, בנימין (פואד) בן-אליעזר, ובשכונה של רני רהב בסביון. משום מה לא אוהבים אותו שם.

"אמרתי להם: אל תהיו רק צודקים, תהיו חכמים", מסביר אחר כך עיני. "הצעקות זה דבר רגיל עם ועדי עובדים, לפעמים זה הרבה יותר גרוע. היום זה היה דרדלה".

* כלומר, ביקשת שיהיו מתונים. כמוך.

"לדעתי הם רק בשלב של חימום מנועים".

* מה הצית את התלהטות הרוחות הזו?

"הממשלה קיבלה החלטה ללכת לרפורמה שלא ניתן לבצעה ללא הסכמת העובדים. אמרתי זאת בשעתו לפואד. אבל בשלב מסוים הוא כמו ננעל על המסלול שהחל ללכת בו. וזה, בדיוק זה - העניין שהלהיט את הוועד".

גם עיני מנסה להיות חכם. זו הסיבה, לדבריו, שפנה השבוע לראש הממשלה, אהוד אולמרט, בעניין הלנת השכר ברשויות המקומיות. "ידעתי שיגידו עליי שהתקפלתי", הוא טוען. "מבחינתי זו לא התקפלות, זו אחריות. אם היינו שובתים, בית הדין היה מחזיר אותנו מהר מאוד לדיונים. את המשכורות, עובדי הרשויות לא היו מקבלים", הוא מסביר.

לשיטתו, הפנייה לאולמרט כלל אינה ירידה מן העץ, אלא העברת האחריות לתשלום שכרם של 1,800 עובדים, לידי ראש הממשלה. סוג של תרגיל. אבל המכתב היה מעורפל. לוח זמנים מדויק לא היה שם. אבל לעיני זה הספיק.

* התקפלת?

"לא התקפלתי. מראש הודעתי שהאדם היחיד שיכול לעצור את השביתה זה ראש הממשלה".

* נכון. גם אנחנו שמענו אותך אומר זאת במסיבת העיתונאים. אבל קשה להתעלם מהאכזבה שנוצרה. זה רק הכותרות כאלה? האם מישהו ניסה להדליק את האש במכוון?

"אין לי מושג. אמרתי, שאם ראש הממשלה ייכנס לעובי הקורה, יקיים דיון בממשלה ויקבל החלטות אז אנחנו נמתין. הרי אני יודע שהבעיה אינה חתימה על צ'ק. זה משהו אחר. לכן אולי, ראש הממשלה הקודם, אריאל שרון, סירב להיכנס לעניין. אבל אולמרט, שימו לב, אמר השבוע כמה דברים תקדימיים בקשר לזה".

* אז למה לא ראינו זאת בכותרות?

"זה לא הגיע לתקשורת, כי קשה לה להבין את הפרטים. אני מניח שזו הסיבה, ולא הרשע. תראו, ראש הממשלה, במכתבו אלינו, דיבר על נקיטת אמצעים נגד מעסיקים שילינו שכר. כלומר, נגד ראשי ערים. זה לא מקרה. תאמינו לי. היה לנו ויכוח על כל אות. ואני? כל המטרות שלי הושגו. שביתה טובה זו שביתה שלא יוצאת לדרך".

* עם מי ישבת על ניסוח המסמך?

"עם המנכ"ל, רענן דינור. ראש הממשלה התחייב במסמך לקיים על כך דיון בישיבת הממשלה הבאה. שרי האוצר והפנים, כך במכתב, יעדכנו את הממשלה על הצעדים שינקטו בקשר לזה בטווח הקצר".

* אבל למה אין לוח זמנים במכתב?

"כי הם לא הסכימו להכניס זאת. לכן אמרתי שראש הממשלה יוכל לדחות את השביתה, אך לא לבטלה. כל מה שקרה השבוע זה שראש הממשלה קיבל דחייה לזמן קצר".

* מהו זמן קצר?

"כשלושה שבועות. עד ערב הפסח".

קרדיט לרה"מ

* אתה סומך על אולמרט?

"אני מכבד את ראש הממשלה ויודע להעריך את העובדה שלקח זאת לטיפולו. כאשר ראש הממשלה אומר שהוא לוקח את הנושא לטיפול, אז אני נותן לו קרדיט שיעשה כך. כפי שנתתי בשעתו קרדיט לשר האוצר ולשר הפנים".

* אמרת שאתה מכבד אותו. אתה יכול לומר גם שאתה סומך עליו?

"כן, אני גם סומך עליו. אם לא הייתי סומך עליו, לא הייתי פונה אליו".

* אולי הכול חלק מהדיל בין קדימה לבינך? אתה הרי הבטחת להם ייצוג של 10% במוסדות ההסתדרות בתמורה לאי-הצבת מועמד מטעמם לבחירות נגדך?

"שטויות. אין קשר בין הדברים".

* איזה הגיון יש בהתחברות לאחד מראשי הממשלה הכי פחות פופולריים שהיו כאן מעולם?

"ועדיין הוא ראש הממשלה שלי ושלכם. אני לא מקבל את חוסר הכבוד שיש היום לראשי ממשלה. ראיתם ב'ארץ נהדרת' איך השוו אותו לערימה של זבל שהשאיר שרון? בתקופת רבין לא היו עושים את זה. הלכנו לקיצוניות נוראית".

* אז עכשיו אתה מנסה למלכד אותו לתוך פתרון בעיית הרשויות?

"אנחנו נחזור לשביתה אם הפתרון יתמהמה מעבר לפרק הזמן שציינתי. תראו, אני מעריך שאם ראש הממשלה ירצה, אז העניין פתיר. מנהיג לא צריך לקבל החלטות לפי תגובות התקשורת להתנהלותו. למען האמת, הבאתי בחשבון שיגידו עלי: הוא התקפל. אבל מה קרה בסך הכול? נתתי שלושה שבועות לקידום הפתרון. אם זה לא יעבוד - תמיד נוכל לחזור למצבנו ערב הכרזת השביתה, השבוע".

* אבל אכזבת כשביטלת את השביתה שזכתה לתמיכת הציבור. אתה לא מפחד לאבד את האמינות?

"לא. כי אני נמצא חזק מאד עם האמת שלי".

* בעצם אתה שואף לחקיקה שתטיל סנקציות על ראשי רשויות שמלינים שכר?

"כן".

* אז אתה ואולמרט עובדים יחד על הצעת חוק?

"לא".

* אבל הוא הבטיח במכתב שישקול שינוי חקיקה אם צריך. זו עוד הבטחה?

"לא אשקר. אם אתרשם שבתהליך קבלת ההחלטות העסק הולך בהגינות אתנהג כמו שצריך - בהוגנות. אבל אם אתרשם שכל זה לא היה אלא כדי לעצור את השביתה - אדע זאת. אני מספיק נבון".

פלונטר ברשויות

אחת התסבוכות הגדולות בפרשת הלנת שכר עובדי הרשויות נוגעת בתפקוד בית הדין לעבודה. הנשיא סטיב אדלר מטפל בפרשה מאז שנת 2000 אך דבר אינו עוזר. שש שנים מתחננים העובדים לבית הדין שישחרר את הפלונטר הזה. מאז שהגיעו בראשונה לבית הדין התחלפו ראשי ממשלה בישראל (ברק, שרון ואולמרט). שרי פנים ואוצר מונו ופרשו מתפקידיהם.

* איך ייתכן, שבית הדין אינו מצליח להכריח את הממשלה לפתור את העניין שנים כה רבות?

"כי הממשלה לא משתפת פעולה עם בית הדין. הם באים לישיבות עם טונות של מסמכים ומורחים את הזמן. פעם זה משרד האוצר, פעם משרד הפנים. לא ייאמן מה שקורה שם. זה כנראה נוח להפוך את העובדים לבני ערובה בקרבות מול ראשי הרשויות".

* אז למה אינכם מקדמים תביעה על ביזיון בית הדין?

"תנו לי להיות נשיא ביה"ד לשבוע ואעשה זאת".

* כלומר, הנשיא אדלר לא מצליח בעבודתו?

"חלילה. אני מעריך מה שהוא עושה. וזה לא עוזר".

* מדוע שר האוצר, אברהם הירשזון, לא הצליח לפתור זאת?

"שאלה טובה".