המקומון "קול ברמה" יפצה את יצחק קאול בשל מאמר משמיץ: "לא ניתן לרמוס כבוד אנשי ציבור"

קאול, חבר מועצת עיריית רמת-השרון ומנכ"ל בזק בעבר, יפוצה ע"י המקומון ב-15 אלף שקל בשל כתבה בה הואשם בשקר ובבגידה

בית משפט השלום בת"א חייב את רשת מקומוני "קול הכפר" לשלם פיצוי בסך 45 אלף שקל לחברי מועצת עיריית רמת-השרון, יצחק קאול ועו"ד יעקב (פיפו) זילברשטיין ולמהנדס העיר לשעבר אבנר גולן, שהושמצו בכתבה ב"קול ברמה" (15 אלף שקל לכל אחד). קאול שימש בעבר מנכ"ל בזק וכיום הוא איש עסקים.

השופטת אביגיל כהן קבעה, כי "עם כל הכבוד לחופש הביטוי, יש גם לשמור על שמם הטוב של אנשי ציבור. לא ניתן לרמוס באופן אוטומטי את כבודם של אנשי ציבור רק בטענה שהם אנשי ציבור".

בתביעה שהוגשה באמצעות עוה"ד נתן לרר ואיתן טוקר נטען, כי במאי 2005 פורסם במקומון מאמר מערכת שכתב העורך אשר אטדגי, ותקף את קאול, זילברשטיין וגולן, שמנהלים לכאורה מסע הסתה נגד ראש העיר, איציק רוכברגר. אטדגי כינה אותם "בוגדים" ו"שקרנים" וכתב למשל, שהם "מנהלים נגדו אינקוויזיציה פרטית שתוצאותיה מי ישורנו. לדידם, רוכברגר רצח את ארלוזרוב, אשם בצונאמי וחטף את בתו של הרב הראשי עמאר".

במקומון ניסו לתרץ את המתקפה כניסיון לעורר דיון ציבורי לגבי אנטנה סלולרית, שלפי הנטען רוכברגר סירב לחתום על צו הריסה שהוציא לה מהנדס העיר גולן. במקומון נכתב, שביקורתו של גולן על רוכברגר היתה חסרת בסיס, משום שהתברר שהאנטנה נבנתה מטרים ספורים בתוך תחום השיפוט של הרצליה, ולכן הצו הוצא בחוסר סמכות.

מחקירתו של אטדגי בבית המשפט התברר, שהאנטנה לא היתה הנושא המרכזי מבחינתו, אלא תפקוד האופוזיציה ברמת השרון. אטדגי הודה, שלא היה בידיו מידע על התנהגות שלהם, שמכניסה אותם לגדר בוגדים ושקרנים. לכן, נקבע, "אין מדובר בהבעת דעה שפורסמה בתום-לב, אלא מדובר במתקפה בוטה נגד התובעים ופעילותם כחברי אופוזיציה, תוך ניכוס תכונות של שקרנות, בוגדנות, מרידה".

אלמגור הדגישה, ש"מותר לעורך להביע את דעתו, אך היא צריכה להיות מבוססת על עובדות כלשהן ולא רק על גחמתו הפרטית. כל עוד הוא לא יודע וגם לא חושב שהם שקרנים ובוגדים, הוא לא יכול לכתוב עליהם בתור עובדה קיימת שהם שקרנים ובוגדים".

לדבריה, "דבר העורך שבו פורסמו דברי הדיבה לא מתיימרים לחשוף דבר שחיתות או התנהגות בלתי תקינה ספציפית של כל אחד מהתובעים. בדבר העורך כתובים באופן כללי וגורף דברי דיבה נגד התובעים, כאשר מייחסים להם באופן כללי תכונות של שקר, הטעייה, בגידה, ו'מרד באושיות השלטון'. במקרה כזה, אין מקום להעדיף את חופש הביטוי בכל מחיר על זכותם של התובעים לשמם הטוב ולמוניטין שצברו לעצמם".

עם זאת, אלמגור קבעה שהפיצוי הנתבע (300 אלף שקל) הוא מוגזם. "אין להתעלם מכך שמדובר בטור של עורך מקומון, שביקש להביע את דעתו על האופוזיציה. דרך התבטאותו אכן חרגה מהדרך הסבירה, גם לעיתונאי, אך אין מדובר במתקפה בלתי פוסקת על אותם תובעים ומדובר בכתבה חד-פעמית באותו נושא". (ת.א. 50598/05).