חבל. חבל שאיבדנו את האמון באגודות שיתופיות. מי שמטייל בקנדה ובארה"ב, רואה תחנות דלק, חנויות, מפעלים ועסקים עליהם מתנוסס הכיתוב "קו-אופ". קואופרטיב. גם בבורסות האמריקניות נסחרות מניות של כמה וכמה קואופרטיבים גדולים.
אגודות שיתופיות היו הבסיס של כלכלת הארץ טרום המדינה ואחריה (לצרכנות, לבניין, לתחבורה, לחקלאות, לתעשייה ועוד). אבל התנהלות ההסתדרות שהיתה אחראית עליהם בחסות ברית הקואופרציה - שלטון מנהלים שהפך את הקואופרטיבים למשאבת כספים; הזלזול בחברים ובהשקעות שעשו; ובעיקר העובדה שהחקיקה בארץ מפגרת, הביאו להתמוטטות הכלי הזה, שקיבל תדמית ארכאית.
חוק החברות לא לקח את האגודות השיתופיות בחשבון, חוק ני"ע לא מאפשר לאגודה להנפיק מניות ואפילו לא דורש ממנה תשקיף, ופקודת האגודות השיתופיות לא השתנתה עשרות שנים. אפילו הרגולטור על הקואופרטיבים - רשם האגודות השיתופיות, עובד בכיר בעל סמכויות מופלגות בשם עו"ד אורי זליגמן - לא התחלף כבר 20 שנה. וכל השנים הוא פועל דווקא בחסות משרד העבודה. ניסיונות להעבירו למשרד המשפטים, כמו רשם החברות, לא צלחו. זאת, בעיקר בלחץ בכירי הקואופרטיבים וההסתדרות הכללית.
אגב, ברוב הקואופרטיבים עדיין מתייחסים לערך מניות החברים (המילה מניות אינה מצויה בסלנג הקואופרציה) במחיר הנומינלי, של לפני עשרות שנים, והסמכות להורות על פדיון מניות בערך ריאלי מצויה רק בידי רשם האגודות.
לפני כמה שנים כתבה פרופ' סמדר אוטולנגי המנוחה, מבכירי המומחיות בנושא אגודות שיתופיות, כך: "סמכויותיו הסטטוטוריות של רשם האגודות מרובות מדי. אני נוהגת לומר לגביו ש'האח הגדול מתגמד לעומתו', ושמזמן צריך היה לבחון את מכלול סמכויותיו, לברר את הצדקתן - ולצמצמן".
אגודה שיתופית יכולה להיות פתרון עסקי ותעסוקתי לקבוצות רבות באוכלוסייה. אבל כדי לעשות את המהפכה הנדרשת יש להעביר את כל הסמכות למשרד המשפטים, ובעיקר למצוא מישהו שיוביל את המהפכה. בדיוק כמו שהיה אריה מינטקביץ לרשות ני"ע, ויורם טורבוביץ לרשות ההגבלים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
