שמעון בינון לקיבוצים: "או שכל התושבים חברים באגודה, או שהופכים ליישוב קהילתי"

לדבריו, בג"ץ שדה יעקב קבע שאין שני סוגים של תושבים ביישוב אחד. קביעה זו נכונה לגבי מושבים אך גם לגבי קיבוצים, שכן מדובר בעיקרון של זכויות יסוד שנשענות על המשפט הציבורי והחוקתי, ללא קשר לשייכות ארגונית ואידיאולוגית. משמעות הדבר היא, שלא יתכן שביישוב אחד יתגוררו חברים באגודה שיתופית ומי שאינם חברים באגודה שיתופית. להערכתו, מצב כזה גורם לא רק לבעיות חוקיות, אלא עלול לגרום גם לבעיות חברתיות קשות, שכן הוא קרקע פורייה לסכסוכים עתידיים בין שתי האוכלוסיות השונות.

בינון מדגיש, שהמצב כיום הוא שגם קיבוצים ששינו את אורח חייהם והם דומים יותר ליישוב קהילתי, מקבלים מצד הרשויות יחס כאילו היו קיבוץ שיתופי, זאת למרות שהדבר אינו תמיד לטובת התושבים שאינם חברים באגודה. הסיבה לכך היא, שהמועצה האזורית רואה את חברי הקיבוץ כמקשה אחת, זאת בשעה שחברי השכונה הקהילתית זקוקים לעיתים לשירותים אחרים.