מנכ"ל כיתן: המפעל במצרים לא יפגע בפעילות הייצור בדימונה

"תעשיינים עם הרבה כוח במצרים מגיעים לארץ, ופה איזה פישר מתייחס אליהם כמו אני לא יודע מה. ממשלת מצרים פועלת בצורה יותר מקצועית מישראל, וגם הסיוע לתעשייה שהיא נותנת גדול יותר", אמר.

בין המקרים שציין לבנה, מנכ"ל של חברת טקסטיל מצרית הרוכש בארץ ב-15 מיליון דולר בשנה, עוכב וזכה ליחס מפלה, אף שהגיע עם אישור מוקדם; בעלי מפעל טקסטיל שרוכש בארץ ב-10 מיליון דולר בשנה, טען אף הוא ליחס לא הוגן; ותעשיין שעוכב בביקורת הדרכונים בנתב"ג, אף שהגיע עם אישור מוקדם, מלווה ישראלי וקונסול מצרי.

לדברי לבנה, מאז חתימת הסכם ה-QIZ - הפוטר ממכס וממכסות יצוא טקסטיל לארה"ב ממפעלים מצריים בתשומות ישראליות - הוקמו שלושה מיזמים משותפים, וחמישה נוספים מצויים בתהליך התהוות. עוד ציין כי ההסכם הידק את השת"פ בין תעשייני טקסטיל משתי המדינות, והביא להכפלת ייצוא הטקסטיל למצרים אשתקד, ל-54 מיליון דולר. השנה צפוי גידול של 30%.

בנוסף, לפי נתוני ייצוא ביחס למספר העובדים, ישראל "מנצחת" את סין: פועל טקסטיל ישראלי מייצא פי 8 יותר מעמיתו הסיני - 60 אלף דולר לשנה, לעומת 7,200 דולר לכל עובד טקסטיל סיני. בסין מועסקים בטקסטיל 20 מיליון איש.

להערכת הענף, מכירות הטקסטיל יגדלו השנה ב-7% ל-10.7 מיליארד שקל (גידול של 3%-5% ביצוא ושל 10% במכירות בשוק המקומי). בתוך כך, צפוי הענף להמשיך ולצמצם מאות עובדים. גם אשתקד פוטרו 500 עובדים בענף, וכיום מועסקים בו 18,300 איש. מאז 1995, פוטרו 30 אלף עובדי טקסטיל.

לבנה ציין שכל עשרות מפעלי הטקסטיל הגדולים העבירו חלק מהייצור לחו"ל: מזרח אסיה, מזרח אירופה, מצרים וירדן. בישראל נותרה פעילות "חכמה" - שיווק, עיצוב וגימור. עקב הירידה בייצור, ירד אשתקד ב-7% יבוא חומרי גלם. בנוסף, אשתקד נסגרו בארץ 10 חברות טקסטיל. לבנה ציין קושי בגיוס למספר מקצועות בענף (אורגים, דפסים, צבעים ומאשפרים), ומחסור ב-200 עובדים.

יבוא טקסטיל והלבשה גדל אשתקד ב-4% ל-991 מיליון דולר. עיקר הסחורה הגיעה מסין, תאילנד, דרום קוריאה, סינגפור וטורקיה.

עוד מסר לבנה, כי כיתן לא תצמצם את הייצור במפעלה בדימונה, למרות הקמת מתפרה במצרים לפני כחצי שנה. המפעל במצרים מעסיק 60 איש, לעומת 550 בדימונה, מהם 450 עובדי ייצור. הייצור בדימונה כדאי בשל התייעלות, זיכיונות ייצור למותגים מחו"ל ופנייה ישירה לקמעונאים בחו"ל.