עו"ד אילן ליבוביץ' חובר למשרדו של נשיא ביהמ"ש העליון הרומני לשעבר

ב-2003 הדהימה מפלגת שינוי כשקיבלה 15 מנדטים והפכה למפלגה השלישית בגודלה. בפריימריז לקראת הבחירות האחרונות, שהתקיימו לפני כשנה, הפסיד אברהם פורז בהתמודדות על המקום השני לרון לוינטל, מה שיצר משבר חמור במפלגה. לוינטל נותר עם שני חברים בסיעה, אהוד רצאבי ואילן ליבוביץ', שלקחו הימור ונשארו. שינוי לא עברה את אחוז החסימה. לוינטל פנה לעולם המשפט וכיום הוא עובד כעו"ד.

אילן ליבוביץ', שעד שנבחר לכנסת עבד כעו"ד, החל לחפש את עצמו והימר על רומניה, בתקווה שההימור יצליח הפעם. באחרונה הצטרף ליבוביץ' למשרד עורכי דין ברומניה, בשותפות עם נשיא בית המשפט העליון שם לשעבר, פרופ' גיאורגה אוגלן. המשרד, Uglean, Leibovitch & Uglean, Popescu, עוסק בתחום המסחרי ובעיקר בתחום הנדל"ן, שהוא כידוע לוהט במזרח אירופה וברומניה בפרט.

ליבוביץ' (40) התחיל את דרכו בכלל בלימודי תואר ראשון במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. לאחר מכן, החל ללמוד משפטים במכללה למינהל, והחל לעבוד כטרום מתמחה במשרד בועז רוה ושות', המתמחה בתחום הנדל"ן. ליבוביץ' המשיך שם גם כמתמחה וכעו"ד במשך שש שנים. הוא עסק במשפט מסחרי ובמקרקעין וליווה פרוייקטים של בניה, החל משלב הרכישה ועד המסירה לדיירים.

בשנת 2002 פתח ליבוביץ' משרד עצמאי ברחובות, שעסק בתחום המסחרי עם דגש על נושאים המשיקים לנדל"ן. כשנבחר לכנסת ב-2003 נאלץ לסגור את המשרד, בשל המגבלה האוסרת על ח"כים לעסוק בעיסוק נוסף. בכנסת שימש ליבוביץ' יו"ר שדולת ההומואים והלסביות, חבר בכמה ועדות ובהן ועדת חוץ וביטחון וועדת הכלכלה, ונחשב לאחד הפעילים היותר בולטים בחקיקה למען איכות הסביבה. כשאמר הבוחר את דברו, ליבוביץ' שקל את צעדיו ("הסתובבתי בארץ חצי שנה וניסיתי למצוא את עצמי, בתחום העסקים וגם בתחום המשפט"). בשלב מסוים, המליץ לו חבר לבקר ברומניה.

קהילה ישראלית גדולה

צריך לומר, שליבוביץ' הוא דובר השפה הרומנית ומכוח תפקידו כיו"ר אגודת ידידי ישראל-רומניה הכיר חלק מהנפשות הפועלות בתחום הפוליטי והעסקי ברומניה. כשביקר שם, חבר אחר שיוצג בעסקיו ע"י משרד אוגלן יצר את החיבור עם נשיא העליון לשעבר. משם, הדרך לשותפות היתה קצרה.

פרופ' אוגלן כיהן כנשיא בית המשפט העליון ברומניה בשנים 94'-98' (הקדנציה מוגבלת לארבע שנים), ולאחר מכן שימש כשגריר רומניה בקוסטה ריקה וקובה. לאחר מכן, החליט אוגלן, בעל 40 שנות ותק בתחום המשפט, להצטרף למשרד של בנו, שבו שותפה נוספת (פופסקו), ואליו הצטרף ליבוביץ'.

חלוקת העבודה במשרד ברורה: הנשיא בדימוס עוסק רק בתיקי זכויות אדם, ומייצג כמעט ורק בביהמ"ש העליון. שאר השותפים עוסקים בתחום המסחרי, מיסוי ובסיוע בקבלת אזרחות רומנית. במשרד גם שני עורכי דין שכירים וכעת מחפשים תגבור בדמות עו"ד ישראלי נוסף. "אנחנו רוצים מישהו בעל ניסיון בנדל"ן, כי כ-80% מהעבודה עם לקוחות ישראלים היא בתחום", אומר ליבוביץ'. "הוא צריך לדעת לדבר עם היזם הישראלי בגובה העיניים ולתרגם לו ל'ישראלית' את העניינים המשפטיים, בהם יטפל העו"ד הרומני".

ליבוביץ' מבלה חצי מזמנו ברומניה וגם כעת הוא שוהה שם. "כשאתה מלווה עסקה של ישראלים, הם רוצים מישהו שיכול לדבר בשפה שלהם ולהסביר להם, למרות שרמת האנגלית כאן סבירה", הוא מסביר. אשתו ושלושת הילדים נותרו בישראל, אולם ייתכן שיצטרפו אליו בשנה הבאה. "יש פה קהילה ישראלית מאוד גדולה. אני מופתע מידי יום לגלות כמה הקהילה הישראלית בבוקרשט גדולה".

הרבה אופציות לישראלים

בשנים האחרונות, הוא אומר, החלו אנשי עסקים ישראלים רבים לפעול ברומניה, בעיקר בתחום הנדל"ן. רבים מהם מתקשים לפעול בשל קשיי השפה. "יש לי יתרון יחסי בכך שאני קורא וכותב רומנית", הוא אומר. "חשבתי שזה יכול לעזור גם לאנשי עסקים שפועלים פה וגם לפתח את הנישה. אין הרבה עורכי דין ישראלים שפועלים כאן בקביעות. הרוב באים והולכים עם הלקוחות וחוברים למשרדים רומנים".

מעבר לשירותים המשפטיים ברומנית שייתן משרד אוגלן לאנשי עסקים ישראלים ואחרים, בכוונתו לסייע ללקוחות גם בתחום הניהול ובתחום המסחרי, בהסתמך על קשרי השותפים עם העולם העסקי והרשויות השונות ברומניה. ליבוביץ', אגב, לומד את רזי שיטת המשפט הקונטיננטלית המקומית, השונה משיטת המשפט הישראלית, המבוססת על המשפט המקובל האנגלי.

"בארץ שני צדדים יכולים לעשות עסקת נדל"ן על מפית במסעדה וללכת לרשום בטאבו", הוא אומר. "פה כל עסקה בנדל"ן נסגרת אצל נוטריון, הוא הדמות הדומיננטית ובלעדיו אין להסכם תוקף משפטי". עם זאת, הוא מוסיף, "התארכות ההליכים המשפטיים ועינוי הדין הוא לפעמים כמו בארץ. יש עומס על המערכת, מעט מדי שופטים, ממש אותן סיבות כמו בארץ".

ליבוביץ' קורא לישראלים להמשיך להשקיע בנדל"ן ברומניה. "יש פה עוד הרבה מקום לפעילות, בכלל במזרח אירופה. רומניה גדולה, ויש עוד הרבה אופציות שישראלים יכולים לנצל גם בתחום הנדל"ן וגם במסחרי. אנחנו מנסים לבדוק אופציות מחוץ לבוקרשט ולהתרחב למקומות אחרים. בסוף השבוע היינו בעיר ביטשט, הנמצאת 100 ק"מ מבוקרשט, שם חברה המצויה בשליטה ישראלית בונה קניון, אבל אין שם בכלל פרוייקטים של בנייה למגורים".

יש פה עוד מה לעשות, אומר ליבוביץ'. "גם בתחום המסחרי, יש הרבה חברות ישראליות שכבר פועלות, אבל יש מקום לעוד שיתופי פעולה ומשקיעים ישראלים. זה מדינה שכמעט 50 שנה לא היתה בה פעילות מסחרית, והיום נכנסים הרבה משקיעים ויוצרים השקעות בתחום התשתיות, מפעלי זכוכית, אלומיניום, מוצרי מזון ועוד".

ליבוביץ' מספר, שרומניה משופעת "במשקיעים ספרדים, איטלקים ויוונים. זה לא משהו שאנחנו המצאנו, אבל קח בחשבון שבישראל יש כמות גדולה של ישראלים יוצאי רומניה". הוא מעריך, ש"יש פה עוד כמה שנים טובות לפעילות עסקית של ישראלים. יש עדיין מחסור בדירות למגורים אפילו בבוקרשט, שלא לדבר על אזורים אחרים".