"החלטת מועצת מקרקעי ישראל מהשבוע (ג') מפלה אותנו לרעה". כך טוענים לא רק הקיבוצים, שהחליטו לעתור לבג"ץ נגד מסקנות ועדת הבר, אלא גם בעלי משקי העזר, הטוענים שההחלטה מפלה אותם מול חברי המושבים.
החלטת המועצה קובעת אפשרות להפריד 2.5 דונם משטח משק העזר ולקבוע אותו כחלקת מגורים בהיוון של 3.75%. אך בניגוד לחברי מושבים, שקיבלו היתר לבנות בנייה למגורים בשטח 375 מ"ר, קיבלו בעלי משקי העזר היתר לבנות 160 מ"ר בלבד, כמו חברי הקיבוצים. עבור יתרת הזכויות הבנייה, יתבקשו בעלי הנחלות לשלם השלמה להיוון של 33% מערך הקרקע. במרכז הארץ מדובר בסכומים לא מבוטלים כלל. כמו בעלי המשקים במושבים, יוכלו בעלי משקי העזר לפצל את נחלותיהם, או להעביר זכויות בקרקע.
בארץ יש 5,000 משקי עזר, חלקם בתחום משבצות מושבים וחלקם בתחום שיפוט של עיריות ומועצות אזוריות. בין השאר בפתח תקווה, קרית עקרון, אבן יהודה, כפר יונה, פרדס חנה ועוד. משק העזר נועד לאפשר תעסוקה חקלאית לכאלה שאינם בני מושב ולאפשר לבעליו לייצר מוצרים חקלאיים למען משפחתו. משקי עזר יש גם במושבים, אלה ניתנו בעיקר לבעלי המקצוע שעבדו במושב.
שטחם של משקעי העזר הוא 2-15 דונם, אך רובם בשטח של עד 5 דונם. לטענת המינהל, רוב בעלי המשקים חכרו את הקרקע ללא תשלום דמי חכירה ראשוניים, כפי ששילמו החוכרים העירוניים, אך שילמו במהלך השנים דמי חכירה שנתיים לפי מחירון משקי עזר, בדומה לחוכרים במושבים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
