עננים קודרים בשמי אירופה

המטוסים היוצאים לאירופה עמוסים מידי שבוע באנשי נדל"ן ישראלים. ההתפתחויות הכלכליות בשנים האחרונות היטיבו עם המשקיעים, אולם צריך לדעת שלאחרונה נדלקו אורות האזהרה. הבולט בהם היא הורדת הדירוג של לטבייה על ידי חברת דירוג האשראי S&P ב-23 לפברואר. לטבייה איננה לבד, ואורות אזהרה חזקים קיימים בעיקר לגבי בולגריה, ליטואניה, רומניה ואסטוניה.

נתחיל בלהבין את החלטת הורדת הדירוג של לטבייה ומשם נוכל להתרחב למדינות הנוספות. החלטה להוריד את דירוג האשראי נבעה ממספר אינדיקאטורים מטרידים: גרעון שוטף של 20% מהתוצר, אינפלציה של 7% בשנה, קצב צמיחה גבוהה במיוחד (12% בשנה), אשר נשען בעיקר על צריכה פנימית ולא על יצוא, ולבסוף קצב גידול גבוה במיוחד בהיקפי האשראי, המגיע לרמה של 60% בשנה, כאשר נתח גדול הוא במטבע זרים.

שער החליפין של הלט (המטבע הלטבי) כנגד האירו מוחזק במסגרת רצועות תמיכה (בדומה למדיניות שהייתה נהוגה בעבר בישראל). כתגובה ראשונה להורדת הדירוג צנח הלט ב-1.7% ועורר התערבות של הבנק המרכזי להגנת הרצועה. לפי אינדיקאטורים רבים - לטבייה הינה בנקודת רתיחה, עם סיכונים בחובה.

גם השכנות הבלטיות של לטבייה (2.4 מיליון תושבים): ליטואניה (3.4 מיליון תושבים) ואסטוניה (1.3 מיליון תושבים) סובלות בתופעות דומות העלולות לגרום לעצירה בצמיחה במקרה הטוב, או נחיתה קשה ומשבר פיננסי במקרה הרע.

המדינות הבלטיות הקטנות, על 7.3 מיליון תושביהן, מהוות לכאורה איום קטן על היציבות הכלכלית של אירופה בכלל ומרכז אירופה בפרט, אולם מבט מעמיק מגלה שאורות אדומים דלוקים גם לגבי היציבות של השכנות הגדולות יותר מהבלקן: רומניה (22 מיליון תושבים) ובולגריה (6.5 מיליון תושבים).

בולגריה ורומניה מציגות קצב צמיחה של למעלה מ-8% בשנה ברומניה ולמעלה מ-6% בבולגריה, המלווים בשתיהן בקצב גידול של שתי ספרות בשכר. האינפלציה בבולגריה מגיע לרמות דומות לזו של לטבייה (כמעט 7%) וברומניה אינפלציה של כ-5%. הגרעון בחשבון השוטף ברומניה הינו למעלה מ-10% ובבולגריה מגיע גם ל-14%. וכמו בלטבייה, קצב הגידול באשראי ברומניה מגיע לרמה של למעלה מ-55%.

לכל הדעות, הכלכלות הללו נמצאות בנקודת רתיחה. השאלה הגדולה הינה האם יצליחו הפוליטיקאים להביא לנחיתה רכה, או שמשבר פיננסי באחת המדינות יגרור תגובת שרשרת.

המשבר במזרח אסיה ב-1997 התחיל עם משבר בבהט התאילנדי והתפשט למדינות רבות באזור. רבים רואים דמיון בין המצב במזרח אסיה לפני המשבר לבין המצב במדינות הבלטיות היום. השוואה שכזו צריכה להביא בחשבון הבדלים ניכרים הן במערכת הפיננסית המקומיות והן במערכות הפיננסיות העולמיות אז והיום. עם זאת, למרות הדמיון המוגבל, גם המצב היום במדינות הבלטיות ושתיים ממדינות הבלקן איננו יציב במיוחד. האם אנחנו בדרך לנחיתה רכה או קשה? קשה לקבוע. אי היציבות העולמית הנובעת ממשבר המשכנתאות ללויים בעיתיים בארה"ב בוודאי שלא תורמת.

הכותבת היא מנהלת מכון כצמן גזית גלוב לנדל"ן ומנהלת אקדמית בלה"ב, בפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב