מינויו של שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, עורר תגובות מעורבות בקרב כלל הציבור, וגם בקרב המשפטנים. לפי סקר "גלובס" ומחקרי הגל החדש לפחות, הוא זוכה לאהדה לא מעטה מציבור עורכי הדין. 52.3% מהנשאלים תומכים במינויו של פרידמן ואליהם מצטרפים 14.7% ש"תומכים מאוד" במינוי. רק 14.3% מתנגדים לו ו-3% נוספים "מתנגדים מאוד".
יש להניח שחלק מהתמיכה נובעת מהרצון לשינוי במערכת וממחשבה שאכן הרפורמות שהוא מבקש לקדם טובות למערכת. עם זאת, לפחות חלק מהתמיכה נובע מהלעומתיות שלו כלפי נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, שלא חסרים לה מתנגדים בקרב הקהילה.
בחרנו לבחון גם את מצב מקצוע עריכת הדין, במיוחד בתקופת הבחירות לראשות הלשכה ההולכת וקרבה. כמעט כל המועמדים בבחירות מצהירים שיש יותר מדי עורכי דין בישראל ומבקשים להקשיח את חסמי הכניסה למקצוע, בתקווה להקטין את מספרם. לפי הסקר, עורכי הדין בהחלט תומכים בכך. רוב מוחלט של 84% מהנשאלים סבור שיש יותר מדי עורכי דין בישראל. פחות משני אחוזים בלבד סבורים שיש פחות מדי ואילו כ-11% סבורים שיש במידה המתאימה. הרוב, כך מסתבר, רוצים לשמור על גילדה סגורה ומסוגרת. מעניין האם חשבו כך גם לפני שנכנסו בעצמם למקצוע.
שאלנו את עורכי הדין "עד כמה היית מגדיר את מקצוע עריכת הדין כמקצוע משתלם מבחינה כלכלית". לפי הסטיגמה לפחות, עורכי דין ותיקים עושים במקצוע כסף טוב, למרות שההתחלה בדרך כלל קשה, מבחינת המשכורות. מסתבר, שכ-45% מעורכי הדין סבורים שעריכת דין היא מקצוע "משתלם" או "משתלם מאוד". 36% השיבו "ככה ככה", רק 11.3% השיבו שהוא מקצוע "לא משתלם" ושיעור זניח של 2.7% אמרו שהוא "כלל לא משתלם". פחות מ-5% לא ידעו להשיב על השאלה.
מקצוע משתלם
כידוע, עורכי דין רבים אינם עובדים במקצוע. רבים אחרים מקטרים על מצב המקצוע. לכן, ביקשנו לראות כמה מהם מרגישים מסופקים מהמקצוע בו הם עוסקים. אז מסתבר שהמצב טוב יותר משחושבים. 68% חשים "מסופקים" מהמקצוע שלהם, לעומת 24% שאמרו כי בדיעבד, הם מרגישים שהיה עליהם לבחור במקצוע אחר. כ-8% לא יודעים עדיין לומר האם הם במקצוע הנכון או לא.
בשנים האחרונות אפשר לשמוע באופן תדיר את המשפט "עורכי הדין של היום אינם עורכי הדין של פעם". אין ספק, שהיוקרתיות של המקצוע ירדה ולא בגלל הצפת השוק בעורכי דין. למרות זאת, אם שואלים את עורכי הדין עצמם, התשובות מפתיעות מאוד. 45% גאים להיות עורכי דין, ואליהם מצטרפים 20% שאפילו "גאים מאוד". 25% השיבו "ככה ככה", ורק פחות מ-8% אינם גאים ואינם גאים כלל.
בשאלה נוספת ביקשנו לראות האם יש קונצנזוס לגבי משרד עורכי הדין הטוב ביותר להיות מועסק בו. גם כאן קשה לקבוע ממצא פוזיטיבי החלטי וקל יותר לקבוע ממצא נגטיבי. כ-60% אינם יודעים לומר מהו המשרד הכי טוב לעבוד בו. מבין אלה שהשיבו, הרוב (8.3%) בחרו במשרד הגדול בארץ - הרצוג, פוקס, נאמן ושות'. את המקום השני תופס משרד ש. הורוביץ ושות' (3.3%), אחריו משרד יגאל ארנון ושות' (2.3%), ואת המקום הרביעי תופסים במפתיע משרד ד"ר י. וינרוט ושות' ופרקליטות המדינה (1.3%).
הבאים בתור הם משרד דנציגר, קלגסבלד ושות', משרד צדוק ושות' (הפרישה של איל רוזובסקי וחבורתו לא השפיעה?), משרד גורניצקי ושות' והמשרד השני בגודלו בארץ - גולדפרב, לוי, ערן, מאירי ושות', כולם עם 1%. למרות שהוא מאוד מוערך, דווקא משרדו של רם כספי זוכה ל-0.7% בלבד, כמו משרד בלטר, גוט, אלוני ושות', משרד נ. פינברג ושות', ארדינסט, בן-נתן ושות' ומשרדו של אביגדור פלדמן.
רוב המשרדים שהוזכרו כאן הם המשרדים המסחריים הבולטים והגדולים בארץ. ייתכן שבקהילה סבורים ששם אכן נמצא הכסף הגדול. עם זאת, ניתן לראות שהצליחו להשתחל לכאן גם כמה משרדי נישה, שקיבלו כנראה את קולותיהם של עורכי דין המעדיפים אווירה יותר אינטימית ואישית. סיבה נוספת יכולה להיות חוסר האפשרות להתבלט במשרד שבו עובדים עשרות עורכי דין, ושבראשו עומדים קליברים רציניים שעשויים להאפיל על כולם, לעומת היכולת לעשות כן במשרד שבו מועסקים רק כמה עורכי דין.
הסקר בוצע בתאריכים 11-13 במרץ, בקרב 300 עורכי דין המהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית עורכי הדין בישראל. טעות הדגימה - פלוס מינוס 5.6%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
