בתוך שעות ספורות, בתחילת החודש, התמלאה מכסת הבקשות לאשרות מסוג H-1B לארה"ב לשנת הכספים 2008, שמתחילה באוקטובר השנה, ורבבות פונים, ובכללם מאות רבות של ישראליים, יידחו.
אשרות אלה, שידועות כ"אשרות היי-טק", הן מטרה נחשקת של חברות טכנולוגיות ומקצועני היי-טק מחוץ לארה"ב, שרוצים לתקוע יתד באמריקה, וכן של חברות אמריקניות שרוצות לגייס עובדים זרים. האשרות מקנות לבעליהן היתר שהיה ועבודה בארה"ב לשלוש שנים, עם אפשרות הארכה עד לשש שנים.
רוב הפונים השנה צפויים לאכזבה מרה. הקונגרס בוושינגטון קבע מכסה של 65 אלף אשרות H-1B בשנה. אשתקד נדרשו חודשיים למילוי המכסה. אבל השנה, הוצף משרד שירותי האזרוח וההגירה בכ-150 אלף בקשות כבר ב-2 באפריל, היום הראשון להגשת הבקשות.
כל הבקשות שהתקבלו ב-4 באפריל או לאחר מכן יוחזרו לשולחיהן. הבקשות שהתקבלו ב-2 וב-3 באפריל יושמו בכובע וירטואלי שמתוכו יישלפו 65 אלף פניות שיעברו הליכי בדיקה. יתר הפונים יקבלו מכתב שייפתח במילים: "אנו מצטערים להודיעך..." ההגרלה צפויה להיערך רק בעוד כמה שבועות.
כמה עורכי-דין ישראליים טוענים, כי המחסור החריף באשרות H-1B פוגע קשות בתעשיות הטכנולוגיות בישראל, שהשוק העיקרי שלהן הוא אמריקה הצפונית. חברות ישראליות ששואפות להתרחב בארה"ב, למשל בעקבות זכיה במכרז לביצוע עבודה גדולה, מוצאות עצמן כבולות בסדי מצוקת האשרות ואינן יכולות לשלוח כוח אדם מיומן לארה"ב למימוש הפרוייקט.
יש שטוענים שישראל לא עשתה דיה כדי לפתור את הבעיה. למשל: אוסטרליה וכמה מדינות אחרות שכנעו את הקונגרס בוושינגטון להעיק להן מכסה שנתית מיוחדת של אשרות היי-טק. אזרחיהן יכולים להתמודד גם במסגרת אשרות H-1B וגם במסגרת המיוחדת שנקבעה למדינתם. ישראל אף אינה נחפזת לפתוח את הסכם הסחר החופשי שלה עם ארה"ב כדי לכלול בו מכסה מיוחדת של אשרות היי-טק, כמו, למשל, בהסכם הסחר בין ארה"ב לקוריאה הדרומית.
אבל גורמים ישראליים אחרים טוענים, כי האינטרס הראשון במעלה של ישראל הוא למנוע בריחת מוחות. פתיחת אפיק נוסף למתן אשרות למקצועני היי-טק ישראליים תפגע בסופו של דבר בתשתית כוח האדם הטכנולוגי בישראל.
עו"ד רקפת כרמון, עם משרדים בניו-יורק ובתל-אביב, שמתמחה בדיני כניסה לארה"ב ושעובדת עם תאגידים, אמרה אמש לגלובס, כי לחברות ישראליות שרוצות לשלוח עובדים לארה"ב פתוחות אופציות אחרות: אשרת E-1, לחברות שיש להן היקף סחר משמעותי עם ארה"ב, או L-1, לחברות שיכולות להוכיח שלפונה מטעמן יש ותק של לפחות שנה אחת בחברה.
כמובן, מצוקת החברות הישראליות מתגמדת ליד הבעיות של חברות ההיי-טק הגדולות בארה"ב, שטוענות כי מחסור בכוח אדם מקצועי בתוך ארה"ב מחייב אותן להישען על עובדים זרים. המשתמשות הגדולות ביותר באשרות H-1B הן אינפוסיס טכנולוג'יס, מייקרוסופט ודילויט אנד טוש, לפי נתוני משרד העבודה.
יו"ר מייקרוסופט, ביל גייטס, ודמויות בולטות אחרות בתעשיות הטכנולוגיות בארה"ב מנהלים מזה זמן רב מסע נמרץ להגדלה של מכסת האשרות. על שולחן הקונגרס מונחת הצעת חוק להעלות את מספר מקבלי אשרת H-1B ל-115 אלף בשנה. אבל מחוקקים דמוקרטיים רבים מתנגדים ליזמה. הם טוענים, כי תעשיות ההיי-טק שואפות להביא עובדים מחו"ל רק כדי להוזיל את עלויות השכר וכי יש מספיק עובדים בארה"ב, אם רק יוצע להם השכר המתאים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
