תשתיות 2007: עוברים לשלב הביצוע

האופטימיות של אותו מנכ"ל נשענת לא רק על התנאים הטובים והריבית הנמוכה בהם הצליחו החברות לגייס את ההלוואות, אלא גם על הנכונות של גופים מוסדיים להשתלב במימון פרויקטים, שחלקם עוד טרם הבשיל.

"אם חברות הנדל"ן הצליחו לגייס מיליארדים משוק ההון בתוך פרק זמן כה קצר, אז גם לחברות התשתית לא תהיה בעיה לממן את פעילותן ולגייס מימון לפרויקטים חדשים במהלך 2007", אומרים גורמים בכירים בענף התשתיות.

איך שלא מסתכלים על זה, גם שנת 2007 צפויה להיות עוד שנת שיא בהשקעות בתחום התשתיות.

אם בשנה שעברה הצליחו משרדי האוצר והתחבורה להביא אל קו הגמר מכרזים מורכבים כמו הרכבת הקלה בת"א, בה זכתה קבוצת MTS שבראשות אפריקה ישראל, מכרז ההתפלה הגדול בחדרה והמכרז להקמת הנתיבים המהירים בכניסות לת"א וירושלים, הציפייה בשנת 2007 היא להמשך התנופה בתחום וביסוס הפרויקטים בתחום התשתיות.

בשונה מהשנה שעברה, בה חלק גדול מהפרויקטים היו בשלב המכרזי, בשנת 2007 האתגר המרכזי של חברות התשתית יהיה להשלים את הסגירה הפיננסית (הסכמי המימון) ולהתחיל בביצוע העבודות בשטח.

הדגש בשנת 2007 יעבור גם על החברות הממשלתיות כמו רכבת ישראל והחברה הלאומית לדרכים (מע"ץ החדשה), שאמורה להתחיל לנצל את תקציבי העתק שהעמידה המדינה (19 מיליארד שקל לחמש שנים) לשדרוג מערך הכבישים.

להערכת הממונה על התקציבים באוצר, קובי הבר, ההשקעה בתשתיות במשק בשנת 2007 תעמוד על כ-20 מיליארד שקל. זאת, לעומת אומדן ביצוע של 17-18 מיליארד שקל בשנת 2006. סך ההשקעות בתשתיות מתקציב המדינה בשנת 2007 צפוי להסתכם ב-9.27 מיליארד שקל, לעומת 9.2 מיליארד שקל בשנת 2006 ו-7.1 מיליארד שקל בשנת 2005.

מתוך התקציב בשנת 2007, 4.3 מיליארד שקל יושקעו בפיתוח הכבישים ומערכות להסעת המונים, 2.5 מיליארד שקל יושקעו ברכבת ישראל, כ-600 מיליון שקל בפיתוח תשתיות מים, 1.15 מיליארד שקל במינהל מקרקעי ישראל ובמשרד השיכון, והיתרה תושקע בעיקר בתחומי האנרגיה.

לפי הערכות אגף התקציבים, סך ההשקעה שתבוצע ממקורות חוץ תקציביים, ובשילוב הסקטור הפרטי, תסתכם בשנת 2007 ב-10.94 מיליארד שקל, זאת לעומת 8.9 מיליארד שקל בשנת 2006 ו-8.1 מיליארד שקל בשנת 2005.

הערכות האוצר עולות בקנה אחד עם סקירה מיוחדת שהכינה עבור "גלובס" חברת הדירוג מעלות בכל הקשור להשקעות בתשתית במשק לשנה הקרובה.

להערכת מעלות, היקף ההשקעות הצפוי (בהתבסס על החברות שיפנו בבקשה לדירוג חוב), צפוי להסתכם בשנים 2007-2011 בהיקף של 45 מיליארד שקל, כלומר כ-10 מיליארד שקל בשנה בממוצע. במעלות מעריכים, כי חברות התשתית יגייסו השנה סכום של 6-8 מיליארד שקל בשוק ההון לפרויקטים בתחום התשתיות.

בין הפרויקטים הבולטים שצפויים לצאת אל הפועל בשנה הקרובה בשילוב המגזר הפרטי נמצאים כביש רוחב 531, שיחבר בין כביש חוצה ישראל לכביש החוף. אורכו של הכביש 12.5 ק"מ, ורובו ייסלל באמצעות הסקטור הפרטי. עלות הפרויקט נאמדת ב-1.7 מיליארד שקל (136 אלף שקל למטר!), ובאחרונה, לאחר עיכוב ממושך, פרסם האוצר את המכרז הסופי לפרויקט בו יתמודדו חמש קבוצות.

תשתיות זה גם כיתות

במקביל, צפויים משרדי האוצר והתחבורה לפרסם בקרוב את המכרז לסלילת כביש עוקף קריות, בהשקעה של 1.2 מיליארד שקל. הכביש אמור לחבר את צומת הצ'ק פוסט לאזור הצפון תוך עקיפת עשרות הרמזורים שבקריות, ונחשב לאחד הפרויקטים המרכזיים בתחום התחבורה לשנה הקרובה. פרסום המכרז צפוי במהלך הרבעון השלישי של 2007.

באגף החשב הכללי באוצר, בראשות ירון זליכה וסגנו לענייני תשתיות, אבי דור, ובאגף התקציבים מעריכים שלא תהיה ירידה במספר הפרוייקטים בשילוב הסקטור הפרטי ביחס לשנים קודמות.

כחלק מהמגמה להגביר את שיתוף הפעולה עם הסקטור הפרטי, משרד האוצר נערך לפרסם מחדש את המכרז להקמת כיתות לימוד באמצעות הסקטור הפרטי, בהשקעה של כמיליארד שקל. המכרז יבוצע בשיטת ה-PFI (בה היזם מקים ומתפעל את התשתית, בתמורה לקבלת תשלום שוטף מהמדינה), אם כי עדיין קיימת אפשרות שיבוצע לבסוף מתקציב המדינה.

"הסכום שיושקע בתשתיות במשק בשנה הקרובה הוא גדול לא רק בקנה מידה של מדינת ישראל, אלא גם בראייה בינלאומית כוללת", אומר סמנכ"ל התשתיות במעלות, שאול בן-שימול, "ההשקעות הגדולות ביותר ב-2007 יהיו בענף התחבורה, בין השאר באמצעות תקציבים שקיבלו רכבת ישראל ומע"ץ. בד בבד אנחנו מעריכים ששיתוף הפעולה של הממשלה עם הסקטור הפרטי רק ילך ויגדל".

לדברי בן-שימול, במקביל לענף התחבורה גם בתחום האנרגיה צפויים שינויים משמעותיים, כאשר ב-2007 צפויה להתחיל כניסת יצרני חשמל פרטיים שיתחרו בחברת החשמל. הסנונית הראשונה היא קבוצת דוראד, שאף על פי שאינה נכללת בתחזית צפויה להשלים במהלך השנה הקרובה את הסגירה הפיננסית להקמת תחנת הכוח באשקלון, בהשקעה של כ-700 מיליון דולר.

במעלות מעריכים כי לאור הגידול בהיקף הפעילות בתחום התשתיות, צפויים הבנקים הזרים להיכנס למתן אשראי, דבר שיסייע לשמש כאלטרנטיבה לבנקים המקומיים. בשנה שעברה השתלב בנק HSBC בחבילת המימון שניתנה להקמת כביש רוחב 431 (מראשל"צ למודיעין), ולכך יש להוסיף בנקים זרים מספרד ומפורטוגל שמתעניינים במתן מימון להקמת מתקן ההתפלה בחדרה.

"ההשתלבות של בנקים זרים היא בעיקר במימון פרויקטים לטווח הארוך (20-25 שנה). הדבר מעיד על אמון רב במשק הישראלי. הגיוסים האחרונים בשוק ההון מוכיחים שיש כיום אלטרנטיבה לבנקים הגדולים, וישנה מעורבות הולכת וגדלה של הגופים המוסדיים, שבאה לידי ביטוי בריביות אטרקטיביות למשקיעים", אומר בן-שימול.

נתח הבנקים יורד

במעלות מציינים עוד, כי לצד הכניסה של הבנקים הגדולים צפויים גם הגופים המוסדיים וגם הבנקים הבינוניים להגביר את פעילותם במימון פרויקטים. "אם בעבר 90% מהפרויקטים מומנו על-ידי שני הבנקים הגדולים (פועלים ולאומי), כיום רק 30% מהפרויקטים נשענים ישירות על מימון בנקאי. ירידת הריבית במשק והגאות בשווקים מבטיחים את המשך המעורבות של שוק ההון במימון פרויקטים. גם הבנקים הבינוניים (דיסקונט, המזרחי והבינלאומי), צפויים להרחיב את פעילותם בהעמדת אשראי בתחום התשתיות", אומר בן-שימול.

במעלות מציינים, כי עקב התנאים האטרקטיביים בשוק ההון, חלק מחברות התשתית צפויות להמיר הלוואות בעלים שנתנו בגיוס חוב נחות, דבר שיסייע להם להקטין את עלות מימון הפרויקט תוך העלאת התשואה על ההון העצמי.

דוגמא לכך ניתן היה לראות בכביש חוצה ישראל, כאשר הזכיינית חברת דרך ארץ גייסה 90 מיליון שקל כחוב נחות, כחלופה להלוואת הבעלים.

בענף התחבורה כאמור צפוי משקל רב יותר השנה להשקעות שיבצעו רכבת ישראל ומע"צ החדשה. מנכ"ל החברה הלאומית לדרכים, אלכס ויז'ניצר, אומר כי תקציב החברה לשנת 2007 צפוי לעמוד על 2.35 מיליארד שקל. תקציב החברה המעודכן לחמש שנים עומד על 18.2 מיליארד שקל (לאחר קיצוץ של 1.4 מיליארד בראשית 2007). מתוך סכום זה, כ-13 מיליארד שקל יוקדשו לפיתוח ובטיחות, והיתרה לאחזקה, תכנון, מו"פ ובקרת תנועה.

לדברי ויז'ניצר, ביחס לשנים הקודמות, בשנת 2007 צפוי ניצול מלא של תקציב החברה, למרות גידול משמעותי בפעילותה.

מנכ"ל רכבת ישראל, עופר לינצ'בסקי, ציין כי בשנת 2007 צפויה ההוצאה של הרכבת על השקעות חדשות להסתכם בכ-3 מיליארד שקל במזומן. לדבריו, הרכבת תתחייב בשנה הקרובה לחוזים בהיקף של למעלה מ-5 מיליארד שקל, שחלקם כוללים פרויקטים שיימשכו בשנים הקרובות, כדוגמת המכרז לחישמול הרכבת (שהיקפו כ-400 מיליון דולר).

בין הפרויקטים המרכזים שאותם תבצע הרכבת בשנה הקרובה: המשך בניית קו הרכבת ת"א-ראשל"צ מערב (דרך חולון ובת ים), הכפלת המסילה לבאר שבע, הקמת המנהרות בקו הרכבת המהיר לירושלים, והשלמת ביצוע ההפרדות המפלסיות בין הכבישים למסילות, בהשקעה של 1.5 מיליארד שקל.

מו"מ לתוספת תקציב

לדברי לינצ'בסקי, "בשנת 2006 ניצלנו 100% מהתקציב, ואפילו זכינו לתוספת של 200 מיליון שקל לאור העמידה ביעדים. כרגע אנחנו מתוקצבים ל-2007 בסכום של כ-2 מיליארד שקל, ומתנהל מו"מ לקבלת תוספת תקציב. מאחר ורוב הפרויקטים בתוכנית הפיתוח כבר אושרו ע"י ועדות התכנון, החסמים הולכים ומתמעטים. השנה 30 מתוך 33 הפרויקטים בתוכנית הפיתוח יהיו בשלבי ביצוע".

בין החסמים שעשויים לעכב את ביצוע הפרויקטים בענף התשתיות מציינים במעלות את אי הוודאות בנוגע לאספקת הגז הטבעי לישראל, עיכוב בשינוי המבני בחברת החשמל, בתחום התחבורה עיכובי בנייה בשל ממצאים ארכיאולוגיים וקברים (מעכבים כיום את סלילת כביש חוצה ישראל צפונה, קטע 18 - ל.ב) וחוסר תיאום בין משרדי הממשלה השונים.

ענף האנרגיה צפוי לרכז תשומת לב רבה ב-2007, כאשר במקביל להמשך כניסת הגז הטבעי ויישום השינוי המבני בחברת החשמל, הפריטה המדינה את בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד. בז"ן אשדוד נרכש בשנה שעברה ע"י קבוצת פז, שבשליטת צדיק בינו, ואילו בז"ן חיפה צפוי לעבור בקרוב לשליטת קבוצת החברה לישראל-פטרוכימיים.

להערכת מעלות, ענף האנרגיה צפוי לעבור שינויים משמעותיים בעקבות פיצול והפרטת בתי הזיקוק, בין השאר בעקבות התגברות התחרות והסרת הפיקוח המתוכננת ממחירי הדלקים, "הפרטת בז"ן אשדוד לוותה בגיוס הון גדול של פז, ואחר כך בהנפקה. במקביל גם שאר חברות הדלק (דור-אלון, קבוצת דלק וגרנית הכרמל בעלת השליטה בסונול) גייסו סכומים גדולים, שעשויים לשמש אותם לביצוע השקעות חדשות. חלק מחברות הדלק צפויות להרחיב את הפעילות בשוק הבינלאומי, ואילו חלקן ישימו דגש על פיתוח רשת חנויות הנוחות", אומר אלי כהן, מנהל תחום תאגידים במעלות.

תנופה גם באנרגיה

במעלות מציינים, כי על אף הפרטת בתי הזיקוק ע"י המדינה וכוונת הממשלה להקטין את התערבותה, ספק אם הדבר אפשרי לנוכח מבנה התחרות שנוצר בענף.

עיקר ההשקעה הישירה בתחום האנרגיה תבוצע באמצעות חברת החשמל (צפי להשקעה של כ-5 מיליארד שקל ב-2007), שאינה נשענת על תקציב המדינה, וע"י חברת הגז הממשלתית, נתיבי הגז הטבעי, שהחלה בשנה שעברה בהקמת צינור הולכת הגז לדרום הארץ בהשקעה של כ-150 מיליון דולר.

בשנה הקרובה צפויה נתיבי הגז הטבעי, בניהולו של דן ורדי, להתחיל בהקמת הצינור היבשתי להולכת הגז לצפון, בהשקעה דומה. נתיבי גז כבר החלה לגייס בהדרגה סכום של כמיליארד שקל בשוק ההון למימון הקמת צנרת הגז.

להערכת מעלות, ההתקדמות של הקמת צנרת הולכת הגז הטבעי צפויה להביא לחיבור צרכנים נוספים לשימוש בגז, דבר שיאיץ את ההשקעות בענף הגז. בסך הכל, זו צפויה להיות עוד שנה טובה להשקעה בתשתיות, אם כי כרגיל, המבחן יהיה ביישום בשטח ולא בדיבורים. "

lior-b@globes.co.i