החלטה תקדימית: חיסיון עו"ד-לקוח חל גם על מסמכים שנתפסו אצל הלקוח

לראשונה קבע ביהמ"ש, כי מקום תפיסת המסמכים משפיע רק על נטל ההוכחה לתחולת החיסיון

בית משפט השלום בת"א קבע, לראשונה, כי השאלה היכן נתפסו מסמכים אינה משפיעה על קיומו של חיסיון עו"ד-לקוח, וכי גם מסמכים שנתפסו אצל הלקוח יכולים ליהנות מחיסיון זה. עם זאת, הנטל להוכיח את החיסיון על מסמכים שנתפסו אצל הלקוח - כבד יותר.

ההחלטה ניתנה בעניינה של ד"ר נדיה כגנסקי, רופאה בכירה מבית החולים הגריאטרי הרצפלד בגדרה, שנעצרה עם רופאים בכירים אחרים בחשד שביצעו ניסויים רפואיים שונים במאות חולים קשישים במהלך אשפוזם בבית החולים, זאת, בניגוד לחוק וללא הסכמה מודעת של המשתתפים בהם.

עם מעצרה, ביצעה המשטרה חיפוש בביתה של כגנסקי ותפסה כמה מסמכים. כגנסקי פנתה לבית המשפט, באמצעות עו"ד ארנה לין, וטענה כי שני מסמכים (שהופקדו בינתיים בכספת בית המשפט) כוללים דברים שהוחלפו בינה לבין עוה"ד במסגרת התייעצות מקצועית ולכן הם מוגנים בחיסיון עו"ד-לקוח שהוא מוחלט. עוד טענה, שהמסמכים הוכנו לקראת הליך משפטי ולכן הם נהנים מהחיסיון שיצרה הפסיקה ביחס למסמכים כאלה, הגם שהחיסיון יחסי.

פרקליטות מחוז המרכז טענה מנגד, באמצעות עוה"ד דן כהן ו-ורדה בן-שחר, שחיסיון עו"ד-לקוח אינו חל על מסמכים שנתפסו ברשות הלקוח ושנערכו בחלקם על-ידו. עוד טענה המדינה שגם אם המסמכים הוכנו לקראת הליך משפטי, החיסיון החל עליהם הוא יחסי ולאור מהות החשדות יש להעדיף כאן את האינטרס הציבורי ולהסיר החיסיון.

לשכת עוה"ד, שהצטרפה להליך כידיד בית המשפט, טענה באמצעות עוה"ד ז'ק חן ושי איילון, שאין חשיבות לשאלה היכן וברשות מי נתפסו מסמכים שהם בעלי "קשר ענייני" לשירות המקצועי של עוה"ד. "החיסיון אינו 'חיסיון אישי' של עוה"ד כי אם חיסיון מהותי ומוחלט של הלקוח על דברים שהוחלפו בינו לבין עורך דינו, או שהוכנו למטרה זו". גם הסניגוריה הציבורית טענה, באמצעות עוה"ד משה סרוגוביץ וטל ענר, שאין חשיבות למקום תפיסת המסמכים.

התייעצות חופשית

השופט דניאל בארי ציין, כי "העיקרון העומד בבסיס החיסיון של עו"ד-לקוח הוא להבטיח ללקוח להיוועץ בצורה חופשית עם עורך דינו, ולמסור לו כל מידע הנראה לו חשוב לקראת הליך משפטי צפוי או קיים".

הוא קבע, כי "המבחן בעניין תחולת החיסיון צריך להיות מבחן מהותי. אם החומר שנתפס ברשות הלקוח הוא באופן מובהר תוצר של קבלת שירות מקצועי, אזי יש להחיל את החיסיון על חומר זה". בארי סבר, שבמקרה זה החיסיון חל משום שהמסמכים "כוללים באופן בלעדי תוצרי ייעוץ מקצועי והכנה לקראת משפט".

המשמעות היחידה, לפי בארי, למקום הימצאות המסמכים היא נטל ההוכחה. "אם המסמכים נמצאים ברשות עו"ד או עובד מטעמו, נטל השכנוע המוטל על כתפיהם, כי מסמכים אלה חוסים תחת החיסיון, יהיה קל יותר מזה המוטל על כתפו של חשוד שבביתו המסמכים נתפסו. במקרה אחרון זה הנטל יהיה הרבה יותר כבד ועל הלקוח יוטל לשכנע בצורה ברורה וחד-משמעית כי המסמכים זכאים ליהנות מחיסיון".

בכל מקרה, ציין בארי, המסמכים הוכנו לקראת הליך משפטי ולכן הם נהנים מהחיסיון של "מסמכים משפטיים". ל"גלובס" נודע, כי בפרקליטות צפויים לערער על ההחלטה ולהגיע איתה גם לעליון. (ב"ש 4904/06).

צרו איתנו קשר *5988