האור במנהרה

10 שנים אחרי פרסום המכרז הראשוני לביצוע הפרויקט, מחרתיים (ג') הוא יצא סופית לדרך עם הנחת אבן הפינה על ידי שותפות כרמלטון, בניהולו של יפתח נאור, קבוצה שבבעלות אשטרום (55%) ושיכון ובינוי (45%). בטקס ישתתפו שר האוצר, שר התחבורה וראש עיריית חיפה.

פרויקט מנהרות הכרמל שיחל בקצה הצפוני של כביש החוף (כביש מס' 2) בכניסה לחיפה, ויסתיים בצומת הצ'ק פוסט (כביש 4), יהיה באורך 6.5 ק"מ מתוכם 4.5 ק"מ יעברו בתוך שתי מנהרות נפרדות, שתהיינה הארוכות ביותר בארץ. מנהרות הכרמל אמורות לאפשר את הסטת התנועה ממרכז העיר (דרך העצמאות) ולאפשר מעבר ישיר בין צומת הצ'ק פוסט והקריות אל כביש החוף ומשם לגוש דן. זמן הנסיעה במנהרות יתקצר ב-25 דקות וצפוי להיות 6 דקות בלבד, והשימוש בהם יהיה בתשלום של הנהגים. בנוסף יקושרו המנהרות לכל הדרכים הראשיות בשכונות הכרמל, הדר ונוה שאנן.

את מחלפי החיבור אל המנהרות בשלושת הפתחים תבצע חברת יפה נוף, בניהולו של דורון מגיד, חברת התשתיות העירונית של חיפה, בהשקעה של 150 מיליון שקל שתמומן על ידי המדינה.

היקפו הכספי של פרויקט מנהרות הכרמל הוא 1.2 מיליארד דולר מתוך כך כמיליארד דולר יושקעו בחפירת המנהרות.

לאחר שהמלחמה בצפון עכבה את תחילת עבודות התשתיות ומנעה מקבלנים לחתום על הסכמים עם כרמלטון, בקרוב יחלו העבודות לחפירת המנהרות. את כריית המנהרות תבצע חברת התשתית הגדולה בסין CCECC, השותפה גם בקבוצת MTS בראשות אפריקה-ישראל, הקבוצה שזכתה במכרז הרכבת הקלה בתל-אביב.

במשרדי האוצר והתחבורה תולים תקוות רבות בפרויקט שהתעכב במשך שנים ארוכות, בין השאר בגלל בעיות מימון מול בנק דיסקונט, עיכוב ההליכים הסטטוטוריים ותביעות שהוגשו על ידי תושבים המתגוררים בסמוך לתוואי. האופטימיות של ראשי האוצר ואגף החשב הכללי, בראשות ירון זליכה, נובעת מכך שבהתאם להסכם המעודכן עם הזכיין מחירי האגרה בכביש ירדו ב-40% מ-12.5 שקל ל-8.5 שקלים. באוצר מקדמים את הפרויקט סגני החשב, אבי דור וניר שטרן, וסגן הממונה על התקציבים באוצר, עמית לנג.

בתמורה לכך הסכימה המדינה להגדיל את הערבות שתתן לפרויקט ל-120 מיליון דולר. רשת הביטחון שהעמידה המדינה לזכיין אמורה לספק לו "הבטחת הכנסה" במידה ותנועת הרכבים תהיה נמוכה מהצפוי. מנגד אם מספר רכבים שיעשו שימוש בכביש יהיה גבוה מהתחזיות תשתתף המדינה ב-50% מהרווחים.

לאזור מפרץ חיפה העמוס מתנקזים מידי יום כ-100-150 אלף כלי רכב. תחזית התנועה הראשונית לפרויקט מדברת על מעבר של 50 אלף כלי רכב ביום במנהרות - לפחות שליש מהרכבים המגיעים לאזור מפרץ חיפה.

לדברי גורם בכיר המקורב לפרויקט מנהרות הכרמל, "ביישום הפרויקט הופקו כל הלקחים מסלילת כביש חוצה ישראל שהיה כביש האגרה הראשון במדינה. משרד האוצר עשה מאמצים להוזיל את מחירי האגרה, כדי לתמרץ את הנהגים לעשות שימוש בכביש". בפרויקט המקביל בכביש חוצה ישראל, המדינה נאלצה לשלם לזכיינית חברת דרך ארץ, פיצוי של 40-50 מיליון שקל בשנה בממוצע מאז 2004 בגלל אי עמידה בתחזיות.

כדי למנוע אפשרות שגם פרויקט מנהרות הכרמל לא יעמוד בתחזיות התנועה מתכננים משרדי האוצר והתחבורה להאיץ את הקמתו של כביש עוקף קריות שצפוי לצאת למכרז מיון מקדים (PQ) במהלך הרבעון השלישי. הכביש עתיד לקשר את צומת הצ'ק פוסט עם צפון המדינה, תוך עקיפת הפקקים בשדרות ההסתדרות. על פי תחזיות האוצר, כביש עוקף קריות (שצפוי אף הוא להיות כביש אגרה) יפתח לתנועה כבר ב-2011, שנה לאחר שתושלם סלילתן של מנהרות הכרמל דבר שיצור רצף תחבורתי מהכניסה לחיפה ועד לאזור הערים עכו ונהרייה.

"לנהגים שירצו לחצות את מטרופולין חיפה ולהגיע ישירות ליישובי הצפון ייווצר רצף נסיעה. להערכתנו פתיחת כביש עוקף קריות תביא לגידול במספר הרכבים שיעשו שימוש במנהרות הכרמל ולהיפך. תהליך דומה צפוי גם בכביש חוצה ישראל כאשר פתיחת הקטע הצפוני צפויה להגדיל את מספר הרכבים שיעשו שימוש בקטע המרכזי", אומר גורם במשרד התחבורה.

לתושבים המתגוררים בסמוך לתוואי הפרויקט עדיין לא הסתיימה חוסר הנוחות. מתווכי נדל"ן באזור חיפה מעריכים כי במהלך העבודות ובמיוחד בשלב החפירות, יגרמו בעיות לשכונות הגובלות מסביב (נוה שאנן, רוממה ואחוזה). עם זאת השמאי לוי יצחק העריך בעבר כי לאחר השלמת הפרויקט, המנהרות יביאו לעלייה של 10%-15% במחירי הנכסים בעיר עקב הפחתת התנועה במרכז הכרמל ובמרכז העיר.

למרות שהפרויקט כבר עבר את כל המכשולים הסטטוטוריים באחרונה חידשו חלק מארגוני הירוקים, בתמיכת גורמים בעיריית חיפה, את התנגדותם למנהרות. "הפרויקט כלל אינו רלוונטי למרכז העיר ולהערכתי פתיחת המנהרות רק תגרום לנטישה של מרכז העיר. תושבי חיפה יעברו לעשות קניות מחוץ לעיר כי זה יהיה הרבה יותר נוח. הפרויקט הזה הוא מסמר הקבורה בארון של מרכז העיר", תוקף סגן ראש העיר, שמואל גלבהרט, המצדד בעמדת הירוקים.

גלבהרט מציין, כי "מתחילת הדרך התנגדתי לפרויקט כי הניסיון בעולם מלמד שהפתרון הוא להרחיב את השימוש בתחבורה ציבורית, ולא פרויקט שיעודד את השימוש ברכב הפרטי". אבל למרות התנגדותו, אומר גלבהרט, העומד בראש מינהל ההנדסה, כי לא יערים קשיים על ביצוע העבודות, "מהרגע שדעתי לא התקבלה, אין לנו כוונה לתקוע מקלות בגלגלי הפרויקט. יש מנגנוני בקרה ואכיפה שמטרתם לוודא שהעבודות לא יפגעו באיכות הסביבה, ואנחנו נעשה הכול כדי שאף אחד לא יירדם בשמירה".

בממשלה אומרים כי "גם ברכבת הקלה בירושלים טענו ארגוני הסוחרים במרכז העיר כי הפרויקט יפגע בהם. כיום לאחר השלמת עבודות התשתית ברור שהטענות לא היו נכונות".

המומחה לתחבורה, ד"ר משה בקר, המכהן כחבר מועצת העיר וכמחזיק תיק התחבורה בעירייה, מציין כי הפרויקט חיוני כדי לתת מענה לעומסי התנועה הפנימיים בתוך חיפה. "בניגוד למה שחושבים הבעיה בחיפה היא לא רק בכניסה וביציאה מהעיר, אלא בעיקר בגלל חוסר החיבוריות בין השכונות ממערב וממזרח. יש כיום 270 אלף תושבים בחיפה עם 85 אלף כלי רכב, ובתוך 10 שנים התחזית היא ל-140 אלף כלי רכב. כיום ציר הרכס העובר לאורך הכרמל ועד האוניברסיטה, והיציאות ממנו, סתומים בפקקים, ומסרבלים את כל התנועה בתוך העיר", אמר.

לדברי בקר, פתיחת הקטע הצפוני של כביש חוצה ישראל, מוואדי ערה עד יוקנעם, צפויה אף היא להביא להפחת עומסי התנועה בכניסה וביציאה לחיפה. "הרבה תושבים בחיפה ובערים הסמוכות (נשר, קריות) יעקפו וישתמשו בקטע הצפוני של כביש 6 כדי להגיע לת"א והמרכז. יחד עם פתיחת המנהרות, אני לא צופה שיהיו פקקים בכניסה וביציאה מהעיר".

בקר מוסיף, כי נקודת התורפה עשויה להיות עיכובים בהקמת המחלפים, "עקרונית כל התוכניות למחלפים כבר אושרו, אבל במדינה שלנו הכל אפשרי". "

lior-b@globes.co.il