על רקע החקירה המסתעפת של מעילת הענק בכספי הסתדרות העובדים הלאומית, כולל בעמותת מצעד החיים, ולאחר שאברהם הירשזון, לשעבר יו"ר ההסתדרות ואחד הנחקרים המרכזיים בפרשה החליט להשעות את עצמו מתפקיד שר האוצר, "גלובס" חושף עדות נוספת להתנהלותה של עמותת מצעד החיים, מפעל חייו של הירשזון.
תחקיר משותף של "גלובס" והשבועון "ניו יורק ג'ואיש וויק" חושף כי הירשזון פעל לכך שבשנת 2003 שכרה עמותת מצעד החיים בניו ג'רזי את שירותיו של מקורבו, יחצ"ן-שתדלן ניו-יורקי בשם קרטיס הוקסטר, לצורך גיוס תרומות.
העסקתו של הוקסטר היוותה נטל כספי כבד על העמותה: בשנת 2003 לבדה קיבל הוקסטר שכר טרחה בסך 279 אלף דולר - יותר משליש מתקציב העמותה באותה שנה. בין השנים 2003-2005 הוא קיבל סכום כולל בסך 709 אלף דולר. הוקסטר לא בדיוק הפך עולמות כדי להצדיק את משכורתו: הוא עצמו מודה שעבודתו לא היתה יותר מ"מינורית", ולמעשה, הוא כלל אינו זוכר כיצד תרם לעמותה (ראו מסגרת).
מדוע דווקא הוקסטר, יהודי אמריקני יליד גרמניה בן 85, נבחר לתפקיד? דייוויד מכליס, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת אדלפיי בלונג איילנד ומנכ"ל עמותת מצעד החיים בניו ג'רזי, אמר כי "הוקסטר הוצג לפנינו על ידי ח"כ אברהם הירשזון. הוא הציג את עצמו כבעל קשרים מצוינים וכבעל ניסיון בגיוס כספים בכל רחבי העולם".
הירשזון אישר השבוע כי פעל למינויו של הוקסטר (ראו מסגרת). כך, שלא במתכוון, פתח הירשזון קן צרעות כאשר הביא את מקורבו לעמותה: הוקסטר והעמותה לא נרשמו כמגייסי כספים אצל הרשויות במדינת ניו יורק, למרות שהעמותה מקבלת נתח משמעותי מתרומותיה מארגון במנהטן - ועדת התביעות למתן פיצויים לקורבנות הנאצים.
למה זה חשוב? ויליאם ג'וזפסון, שעמד בראש מחלקת העמותות שלא למטרות רווח במשרד התובע הכללי של ניו יורק, אומר כי החוק המגדיר את מעמדן של עמותות אלה מחייב אותן ואת מגייסי הכספים שהן מעסיקות להירשם בכל מדינה שבה הן פועלות. הימנעות מהרשמה כזו עלולה לחשוף את עמותת מצעד החיים בניו ג'רזי לטענות לפיהן עברה על החוק.
"רק סינגר ידע"
מערכת הנטוורקינג של הירשזון והוקסטר כוללת את הרב ישראל סינגר, הגורו של הקונגרס היהודי העולמי שהודח בחודש מארס מהארגון בגין חשדות לאי סדרים כספיים, שחלקם תועדו בדו"ח של התובע הכללי במדינת ניו-יורק.
מברר כי אין זו הפעם הראשונה שבה הוקסטר מקבל סכומי עתק מארגון יהודי, ואף לא הפעם הראשונה שבה הוא מתקשה לספק מידע על מהות העבודה שביצע. בשנים 2001-2003 קיבל הוקסטר כ-658 אלף דולר מהקונגרס היהודי העולמי, באישורו של הרב סינגר, שהיה אז כל-יכול בארגון.
לטענת איזי ליבלר, לשעבר יו"ר חבר הנגידים של הקונגרס היהודי העולמי, מלבד סינגר, במשך כמעט שלוש שנים לא ידעו בקונגרס על התשלומים המועברים להוקסטר, ובקושי ידעו על קיומו. לדבריו, עד היום לא ברור אילו שירותים הוקסטר היה אמור לספק.
בחקירה שניהל התובע הכללי של מדינת ניו יורק בשנת 2005 על התנהלותו של סינגר בקונגרס, שהסתיימה בהרחקתו מכל פעילות פיננסית בארגון, הודיע רואה החשבון דאז של הוקסטר לחוקרי התובע הכללי, שללקוחו "אין שום תיעוד או תיאור השירותים שביצע או רישומי זמנים של עבודות" תמורת הכספים שקיבל מהארגון.
אבל עוד לפני פתיחת החקירה, בשנת 2003, גילה ליבלר את גודל התשלומים שהועברו להוקסטר. הוא ואילן סטיינברג, אז מנכ"ל הקונגרס, פעלו להפסקת העברתם. פעילים אחרים בממסד היהודי, אשר הובילו את מסע הביקורת על התנהלותו של סינגר, משוכנעים שסינגר קשור לתשלומים שהועברו להוקסטר ממצעד החיים. לטענתם, החוליה המקשרת היא ועדת התביעות, אחד מהארגונים החשובים ביותר בממסד היהודי. דבר זה מוכחש בתוקף על ידי סינגר (ראו מסגרת) ובעלי תפקידים בארגון.
"לבעלי תפקידים בוועדת התביעות יש מחויבות לפקח ולהבטיח שהמענקים לארגונים כמו מצעד החיים מנוצלים באופן נאות", אומר ליבלר. "בהיעדר כל הסבר רציונלי, העובדה שלא עשו זאת היא כתב אישום וחייב להיעשות כל מאמץ לקבל בחזרה את הכספים הללו".
למרות שסינגר הורחק מהקונגרס היהודי העולמי, הוא מוסיף לשמש כנשיא ועדת התביעות. הארגון מקבל כספים מממשלות וממוסדות שהיו מעורבים בטבח יהודים וברדיפתם, בשואה ולאחריה. הוא מועיד את רוב הכספים למתן פיצויים לקורבנות הנאצים וליורשיהם. חלק קטן מהכספים מוקדש למטרות חינוך, מחקר והנצחה. עמותת מצעד החיים בניו ג'רזי מקבלת אפוא הקצבה שנתית מוועדת התביעות כארגון חינוכי. מאז שנת 1998, בה החלו ההקצבות לזרום, תרמה ועדת התביעות לעמותה 7.4 מיליון דולר.
התשלומים לעמותה הועבדו עוד לפני שסינגר קיבל את המינוי לנשיאות ועדת התביעות. בעלי תפקידים בארגון מדגישים שלסינגר אין כל חלק בקביעת יעדי ההקצבות. לדבריהם, איש מוועדת התביעות לא פנה לעמותת מצעד החיים בהמלצה לשכור את שירותיו של הוקסטר או התנה את המשך מתן התרומות לארגון בהעסקתו. הוועדה מדגישה כי כל תרומות הוועדה מיועדות אך ורק למתן מלגות לתלמידי תיכון שמתקשים במימון ההשתתפות במצעד החיים בפולין.
גם מכליס מכחיש שיש קשר כלשהו בין סינגר לבין תשלומי העמותה להוקסטר. עם זאת, מכליס לא נענה לבקשות חוזרות להציג בפנינו עותק של החוזה שנחתם בין מצעד החיים לבין הוקסטר, או מסמך המעיד על תנאי העסקתו.
"שני אדונים"
עצם העובדה שהירשזון הוא שהביא את הוקסטר למצעד החיים מעלה תהיות רבות, על רקע הקשרים ההדוקים בין הירשזון לסינגר, בין סינגר להוקסטר ובין הוקסטר להירשזון.
לדברי גורמים בקונגרס, סינגר והירשזון היו ידידים קרובים לפחות מאמצע שנות ה-90, כאשר הירשזון היה יו"ר ועדת הכנסת שעסקה במאמצים להשיב את רכושם של קורבנות השואה. נושא זה היה קרוב לליבו של סינגר, שהוביל מאמץ דומה בקונגרס מול בנקים אירופיים. "הם היו מיודדים על רקע חברתי ויצאו יחדיו לבילויים", סיפר גורם בקונגרס.
היחסים בין סינגר להוקסטר נמשכים כבר שנים רבות. מאמר שפורסם ב"ניו יורק טיימס" בדצמבר 1998, בעיצומו של מאבק שניהל הקונגרס נגד בנקים בשווייץ ובגרמניה להחזרת כספי קורבנות השואה, תיאר את הוקסטר כאחד מעורכי הדין היהודיים ש"מגנים על חברות המשמשות מטרה למאמצים להוציא מהן פיצויים (לקורבנות)".
שישה חודשים קודם לכן נמצא שמו של הוקסטר ברשימת משתתפי ועידה להשבת רכושם של קורבנות השואה שארגן משרד החוץ בוושינגטון. ברשימה צוין תפקידו: יועץ למשלחת מטעם הקונגרס היהודי העולמי. בראש המשלחת עמד סינגר. לכאורה אפשר להסיק מכך שהוקסטר דילג בין שני אדונים.
בספרו "צדק בלתי מושלם", שעוסק במחלוקת סביב השבת הרכוש היהודי, כתב סטוארט אייזנסטאדט, שהיה ממונה על הנושא בממשל קלינטון, כי השווייצים כינו את הוקסטר "סוכן כפול... אבל, למעשה, הוקסטר היה האיש של סינגר, דמות מסתורית אך יעילה שהיתה מופיעה באורח פלא ברגעים מכריעים".
לרי קולר-אסס הוא עורך בכיר ב"ניו יורק ג'ואיש וויק", השבועון היהודי הנפוץ ביותר בארה"ב
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
