הי דרומה לאמריקה

לצד אופנת ההשקעות בחו"ל נשכחה מעט בצד אמריקה הלטינית, המשוועת להשקעות בתשתית ומציעה לעתים תנאי השקעה טובים; סולל בונה היתה החלוצה, אך גם דלק תשתיות, קבוצת מרחב של מימן ואחרים מתחילים לדבר בפזוס

כשמדברים על השקעות בתשתיות בחו"ל, רוב העיניים מופנות ליעדים כמו אירופה, ארה"ב ואפילו אסיה. אלא שההתמקדות הבלעדית במדינות אלו מתעלמת מכך שמעבר לים טמון שוק אטרקטיבי לא פחות, במדינות אמריקה הדרומית.

באחרונה החלו החברות הישראליות לגלות את הפוטנציאל העסקי בהשקעה בדרום ובמרכז אמריקה. מתחילת השנה השלימו חברות ישראליות מספר עסקאות גדולות בדרום אמריקה. דלק תשתיות, מקבוצת דלק של יצחק תשובה, חתמה בחודש שעבר על הסכם להקמת תחנת כוח בברזיל בהשקעה של 50 מיליון דולר. דלק אמורה להחזיק 35% מהפרויקט ולשתף פעולה עם משפחת קורץ ועם חברת אנרגיה מקומית מברזיל, והיא כבר הודיעה שתבחן השקעות נוספות באזור. במקביל, גם סולל בונה ארצות חוץ (SBI), מקבוצת שיכון ובינוי, זכתה במכרז גדול לשיקום כביש חוצה מרכז אמריקה בגואטמלה, שאורכו 330 ק"מ. הכביש מחבר בין מקסיקו, גואטמלה, אונדורס, ניקראגואה, קוסטה ריקה ופנמה, ונעשה בשיתוף פעולה בין הסקטור הפרטי לממשלתי. עלות הקמת הכביש נאמדת ב-243 מיליון דולר, ועלות התחזוקה היא 43 מיליון דולר לשנה. בסה"כ צפויה ממשלת גואטמלה להעביר לסולל בונה 672 מיליון דולר על תקופת הזיכיון של 30 שנה.

חוסר יציבות

שתי העסקאות הללו מלמדות על הפוטנציאל הטמון בכניסה להשקעות באמריקה הלטינית. לא סתם הפרויקט בו זכתה סולל בונה מזכיר את כביש חוצה ישראל בארץ, אלא שבאמריקה יש עשרות פרויקטים כאלה.

עד כה חברות ישראליות לא התלהבו להיכנס להשקעות בדרום אמריקה. הסיבה המרכזית היתה המרחק הגיאוגרפי הרב המקשה על יכולת השליטה והניהול. סיבה נוספת היא חוסר היציבות הפוליטית בחלק מהמדינות.

בלשכת המסחר מציינים, כי היקף הסחר ההדדי עם מדינות אמריקה הלטינית עומד כיום על 2.5 מיליארד דולר ומלמד על פוטנציאל הצמיחה בין ישראל לאותן מדינות. על-פי נתוני מכון הייצוא, בשנה האחרונה נרשמה צמיחה של

5%-6% במדינות אמריקה הלטינית, כאשר הממשלות ברובן מצליחות לשמור על משמעת תקציבית ואינפלציה סבירה. המדינות בעלות הפוטנציאל הרב ביותר להשקעות הן בעיקר אלו בהן המשטר הפוליטי הוא יציב - ברזיל, מקסיקו, ארגנטינה, פרו וצ'ילה. לעומת זאת, במדינות כמו ונצואלה (הנשיא הסוציאליסטי הוגו צ'אבס), בוליביה ואקוודור, בהן הממשלה מלאימה חברות, כדאי להיזהר.

להוסיף שותף מקומי

לדברי מנכ"ל מכון הייצוא, חיליק אסיה, "המדינות באמריקה הלטינית בחלקן הן מדינות מתפתחות שזקוקות להשקעה אדירה בתשתיות. הבנק העולמי והבנק הבין אמריקאי לפיתוח מפרסמים פרויקטים בהיקף של מיליארדי דולרים, ומדובר בהזדמנות עבור הרבה חברות ישראליות להשתלב שם. מדינות אמריקה הלטינית הולכות לתפוס בשלוש השנים הקרובות חלק ניכר מהצמיחה העולמית. לתעשייה ולחברות הישראליות יש הרבה מה לתרום שם, בעיקר בתחום התשתיות".

אסיה ממליץ לחברות הישראליות לצרף שותף מקומי לפני כניסה להשקעות באזור. "דרום אמריקה היא לא מה שחשבנו בעבר. מלבד ארה"ב מדינות רבות משקיעות ביבשת, בעיקר אסייתיות. לחברות הישראליות הייתי ממליץ שלא להיכנס מהר, אלא לחבור לשותפים מקומיים שיכולים לעזור ולהכין את הקרקע לפרויקטים עתידיים".

במכון הייצוא מעריכים, כי בשנים 2007 ועד 2011, עם חתימה על הסכם סחר חופשי עם מדינות אמריקה הלטינית, תתאפשר פתיחה מהירה יותר של השוק בפני הישראלים שיביא לגידול של כ-40% בייצוא למדינות אלו. בין החברות הישראליות הבולטות הפעילות כיום בדרום אמריקה נמצאות תה"ל, מקבוצת קרדן, העוסקת בעיקר בתחום תשתיות המים, אורמת, העוסקת בתחום האנרגיה הגיאותרמית ובתחום התקשורת - גילת, רד ועוד.

בתחום התשתיות החברה הוותיקה ביותר היא סולל בונה ארצות חוץ, בניהולו של יהודה אלימלך, המשמשת כזרוע הבינלאומית של שיכון ובינוי. החברה החלה בפעילותה בדרום אמריקה עוד בשנות ה-60, וכיום היא מתמקדת יותר במדינות מרכז אמריקה. "בעקבות משבר כלכלי שהיה בדרום אמריקה בשנות ה-80 עברנו יותר להתמקד במרכז אמריקה, כי קל יותר לעבוד שם בגלל הקירבה לארה"ב והשליטה הלוגיסטית הרבה יותר נוחה", אומר אלימלך.

לדבריו, הפעילות בדרום אמריקה לא מתאימה לכל חברה, אלא בעיקר לחברות תשתיות גדולות שצברו ניסיון ויודעות לפעול בשוק הבינלאומי. "לפני שנכנסים להשקעה באזור חייבים להכיר את כללי המשחק באותה מדינה. תחום התשתיות מתבסס בעיקר על ניסיון ויכולת. אנחנו עובדים כיום מול ממשלות, בנקים וגם מול רשויות מקומיות, כאשר מול כל אחד מהם ההתנהלות היא שונה. בשנה האחרונה רואים יותר מבעבר פרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי (BOT ו-PFI), אבל התחרות שם היא לא קלה מאחר ואנחנו מתחרים מול קבלנים בינלאומיים מכל העולם".

אלימלך מעריך, כי בשנים הקרובות הביקוש של מדינות באזור להשקעה בתשתיות ימשיך להיות גבוה. "באופן טבעי הצרכים של מדינות מתפתחות הם להשקעה גדולה בתשתיות. מדינות אמריקה הלטינית צריכות עדיין השקעות של מיליארדים לפיתוח כבישים, מים, חשמל, מגורים, נדל"ן ועוד. אנחנו לא מגבילים את עצמנו לאילו פרויקטים לגשת". ומה באשר לסיכון הפוליטי? לדברי אלימלך, "במדינות מרכז אמריקה הממשלות די יציבות. מניסיוננו, חילופי שלטון יכולים לגרום לעיכוב פרויקטים אבל לא לביטולם, ובסה"כ היציבות נמשכת. גם בדרום אמריקה צריך לעשות הפרדה בין מדינות כמו ברזיל, ארגנטינה, צ'ילה ופרו לבין מדינות כמו ונצואלה ואקוודור. מי שנכנס להשקעה במדינות שאינן דמוקרטיות, צריך לדעת שהוא לוקח סיכון".

דלקים אלטרנטיבים

תחום נוסף שעשוי לשים את דרום אמריקה "על המפה" הוא המעבר לשימוש בדלקים אלטרנטיביים. במדינות מרכז אמריקה יש שטחים חקלאיים נרחבים היכולים לשמש לגידול מוצרי חקלאות (קנה סוכר, סויה, תירס וכו'), מהם מייצרים דלקים אלטרנטיביים - אתנול (תחליף בנזין) וביודיזל (תחליף סולר). ברזיל כיום היא מובילה עולמית בייצור אתנול כדלק לכלי רכב. קבוצת מרחב שבשליטתו של יוסי מימן, יליד פרו, בוחנת כיום אפשרות להיכנס לייצור דלקים חלופיים בחלק ממדינות דרום אמריקה, בהשקעה הנאמדת בכחצי מיליארד דולר. זאת, בנוסף להשקעות של 750 מיליון דולר שכבר בוצעו ביבשת בשנים האחרונות.

צריך גם לדעת, כי ההשקעה במדינות דרום אמריקה קלה יותר במדינות שחתמו על אמנה למניעת כפל מס מול ישראל. בינתיים נחתמו הסכמים מול מקסיקו וברזיל, ובקרוב צפויים להיחתם הסכמים גם עם צ'ילה וארגנטינה. "

lior-b@globes.co.il