פימי השקיעה 20 מ' ד' מכיסה והשתלטה על בגיר ופעילות הטקסטיל של פולגת

בסך הכל תשלם הקרן 77 מ' ד' עבור הרכישות * פעילות בגיר ופולגת תועבר לבגיר שוויץ שתוחזק ע"י פימי, בגיר הציבורית ועופר גלבוע * היעד: מיזוגים ורכישות, ובעתיד הרחוק הנפקה > גולן פרידנפלד

קרן פימי שבשליטת ישי דוידי משתלטת על פעילותה של בגיר ועל פעילות הטקסטיל של פולגת תמורת 77 מיליון דולר. על-פי מתווה העסקה, תעבור כל פעילותה של בגיר ביחד עם פעילותה של פולגת טקסטיל לתוך חברה בשם בגיר שוויץ. חברה זו תוחזק על-ידי קרן פימי בשיעור של 50%, בגיר הציבורית, שבשליטת צביקה בארינבוים (45%) ועופר גלבוע, מנכ"ל חברת בגיר (5%) שישקיע 2 מיליון דולר. בתמורה לקבלת המניות הזרימה פימי 20 מיליון דולר לבגיר שוויץ. 20 מיליון דולר נוספים הוזרמו על-ידי בגיר הציבורית וכ-40 מיליון דולר יושגו באמצעות מימון חוץ בנקאי. מתוך סכום זה תשלם בגיר שוויץ כ-57 מיליון דולר לחברת בגיר הציבורית, בגין העברת הפעילות.

לאחר העסקה תיוותר בגיר כשלד בורסאי עם מזומן בהיקף של 100 מיליון דולר ואחזקה של 45% ממניות חברת בגיר שוויץ, שמחזור ההכנסות שלה צפוי להסתכם ב-200 מיליון דולר. יוצא אפוא כי דוידי - שצפוי להתמנות ליו"ר הדירקטוריון של החברה - רוכש שליטה בפעילות בהיקף של 200 מיליון דולר עם השקעת הון עצמי של 20 מיליון דולר בלבד.

בגיר, למי שהספיק לשכוח, אינה שחקנית ותיקה בשוק ההון המקומי. רק לפני כשנתיים הונפקה החברה לראשונה בבורסה לפי שווי של 53 מיליון דולר לפני הכסף, גייסה 44 מיליון דולר ובאחרונה השלימה את רכישתה של החברה הגרמנית שולר (SCHULER), תמורת 10-13.4 מיליון אירו. מכירת 50% מבגיר (ביחד עם פעילותה של פולגת טקסטיל) לקרן פימי, אמורה לשפר את יכולות ביצוע הרכישות והמיזוגים של בגיר בעולם. בארינבוים וגלבוע ניסו בשנתיים האחרונות לבצע עסקת מיזוג גדולה בבגיר, אבל לא הצליחו במשימה (מלבד רכישתה של שולר, אלא שזו לא הייתה בהיקף עליו חלמו השניים).

ההסכם בין בארינבוים לבין דוידי מרמז על הדרך הצפויה לבגיר בשנים הבאות: רכישות ומיזוגים, ולאחר מכן הנפקה מחודשת בבורסה. על-פי ההסכם יוכל כל צד מבעלי השליטה בבגיר שוויץ לחייב את הצד האחר למכור לו את מניותיו, במקרה שבו תתקבל הצעה להנפיק את בגיר שוויץ לפי שווי של 100 מיליון דולר, ובמקרה שבו הצד האחר לא יסכים להצטרף להנפקה. בנוסף, ההסכם קובע כי כל בעל מניות, המחזיק 25% מהשליטה בבגיר שוויץ לכל הפחות, יוכל לחייב בעל מניות אחר שיסרב למכור את מניותיו לפי שווי של מעל ל-200 מיליון דולר, למכור לו אותן.

השאלה הגדולה היא מה יעשה בארינבוים עם פולגת ובגיר, שלמעשה הופכות להיות חברות נטולות פעילות תפעולית וייוותרו עם מזומן ונכסי נדל"ן? קשה להאמין שבארינבוים ייוותר עם האחזקה בשתיהן, שכן אין כל טעם באחזקה של שתי פלטפורמות ציבוריות ללא פעילות. ככל הידוע בארינבוים בוחן ברצינות השקעה בתחום הנדל"ן במזרח הרחוק בהיקף כולל של עשרות מיליוני דולרים, ולא מן הנמנע שהוא יעשה זאת באמצעות המזומנים של בגיר או פולגת.

איך שלא מסתכלים על זה, בארינבוים עשה עסקה פיננסית מצוינת כשרכש את פולגת מידיה של כלל תעשיות בתחילת שנת 2004 בתמורה ל-34 מיליון דולר. כמה חודשים בלבד לאחר הרכישה נפתר בארינבוים מהפעילות הבעייתית של פולגת בטורקיה, הוא קיבל את אישורו של בית המשפט לחלוקת דיבידנד במזומן בהיקף של 34 מיליון דולר על-ידי פולגת, הנפיק את בגיר בבורסה לפי שווי של 53 מיליון דולר לפני הכסף וכעת מוכר 50% מפעילותה לקרן פימי.

השאלה שצריכים לשאול את עצמם בעלי המניות מקרב הציבור בבגיר, היא האם העובדה שהם נשארים היום עם שלד בורסאי עתיר מזומנים משרתת את האינטרסים שלהם כמו את אלו של בעל השליטה בחברה. אחרי הכל צריך לזכור שהמשקיעים שרכשו את מניותיה של בגיר בהנפקה עשו זאת מתוך אמונה בביזנס של בגיר וביכולת ההנהלה לפתח אותו. כיום הם אמנם נשארים עם אחזקה של 45% בבגיר שוויץ, שמרכזת כאמור את כל פעילות בגיר, אך בהחלט יכול להיות מצב שבו לא ירצו להיות שותפים לפעילות אחרת שתבצע בגיר, או שלא יסכימו לשימושים שיחליט בעל השליטה לעשות במזומנים הרבים המונחים כיום בקופתה.

חברת בגיר, השייכת לפולגת, עוסקת בתחום הלבוש המחויט ופעילה באירופה, ארה"ב וישראל, כאשר עיקר פעילותה היא בשוק האנגלי. לקוחה מרכזית של החברה היא רשת האופנה האנגלית מרקס אנד ספנסר. היקף המכירות נטו ב-2006 הסתכם ב-134 מיליון דולר, גידול של 5.5% ביחס ל-2005. הרווח הנקי ב-2006 וברבעון הרביעי הסתכם ב-11.7 מיליון דולר ו-3.2 מיליון דולר, בהתאמה - גידול של 62% ו-10% ביחס ל-2005 והרבעון המקביל ב-2005, בהתאמה. הונה העצמי של בגיר עמד בתום דצמבר 2006 על כ-52 מיליון דולר. גידול של כ-60% ביחס להיקף ההון בתום 2005. "