הנקראות ביותר

"הכדורגל הישראלי זו ביצה אמיתית, שאם אמצא את הדרך החוצה ממנה מאוד אשמח"

מצד אחד, יש את רונן אלעד שמדבר על עסקיו ב"אלעד אחזקות" ומסתובב במפעל טלירן כשהוא זורח מאושר. מצד שני, יש את רונן אלעד שמדבר על השנתיים שלו כבעלים של הפועל פתח תקווה בנימה של ייאוש. "בדיעבד לא הייתי נכנס לסיפור הזה", הוא מודה. סיפור יוסי שבחון הכי כואב לו, כי "לא היה דבר אחד שלא הצעתי לו", והאבסורד הכי גדול שאם היה נשאר תורם מבחוץ "הייתי יוצא מלך העולם בפתח תקווה". רק שיגיל מנוביץ' ייקח את זה ממנו כבר

בסוף הראיון, רונן אלעד פותח את הדלת של המשרד - המקום בו דיבר כמעט שעתיים על החלק היותר מטריד של חייו, הפועל פתח תקווה - וברבע השעה הבאה הוא בן אדם כמעט אחר לגמרי. "כאן אנחנו מייצרים את הקוויקשיונרי, העט שמתרגם לעשרות שפות", הוא מסביר. בחדר הבא הוא מרים חתיכת פלסטיק אפורה. "אתה מכיר את זה? זה הפסקל של כביש 6. גם את זה אנחנו עושים כאן". כל הקומה התחתונה במשרדי טלירן באזור התעשייה בסגולה מוקדשת כמעט כולה להרכבות אוטומטיות של מעגלים אלקטרוניים. כמות עצומה של מכונות, 200 עובדים במפעל שעובד 24 שעות ביממה. לא עוצר לרגע.

הוא מכיר את כולם, אומר שלום לכולם. אלעד אחזקות, ששייכת לרונן אלעד, מכילה בתוכה 9 חברות. בין הבולטות נמצאות טלירן (100% שליטה) ו-ויזקום (33%) הנסחרת בבורסה בפרנקפורט לפי שווי של כ-15 מיליון דולר.

ובתוך כל ההיי-טק הזה יש את הפועל פתח תקווה. גורם קטן ברמה הכלכלית, וגורם גדול ברמת כאב הראש. הקבוצה שאוטוטו הוא עוזב אותה. לא לפתוח פה לשטן. לדפוק על העץ. עוזב אותה. שנתיים של בעלות על הקבוצה אמורות להסתיים ב-1 ביוני, כשיעביר את הקבוצה בהרבה יותר מחפץ לב ליגיל מנוביץ'. גם אם מנוביץ' מקבל רגליים קרות בימים האחרונים.

" יש הקלה שזה נגמר?

"זה עוד לא נגמר. יש את מנוביץ' שעומד מולי ומול העיתונים ומצהיר לאורך החצי שנה האחרונה שיש לו יותר זמן ממני לנהל את הפועל פ"ת. מצהיר שיש לו יכולות כספיות גדולות יותר. מצהיר שיעמיד תקציב גדול יותר מזה של השנה, מצהיר שברמת הניהול יכול לעשות את זה טוב יותר. ולכן כל שנותר לי שזה לקום מהכסא, לפנות אותו ולהגיד לו בבקשה".

" אתה מצטער שנכנסת לסיפור הזה?

"מצטער היא לא מילה נכונה. אני מאוכזב מהתוצאות, מההישגים. מאוכזב מאיפה שהייתי רוצה לראות את זה. להצטער זו לא המילה. למדתי עוד מקום, הכרתי סוג של אנשים שלא הכרתי עד היום, התנהלות אחרת, נורמות התנהגות שלא הכרתי. אני לא מצטער על מה שקרה. אבל אני יכול להגיד שבדיעבד היום לא הייתי נכנס לזה. יחד עם זה אני אומר לך שיותר מאדם אחד אמרו לי 'זה לא בשבילך'".

אלעד מודה שידע עוד לפני שנכנס לכדורגל הישראלי שמדובר בביצה, אבל ממדיה הסמיכים הפתיעו אותו. "זו ביצה אמיתית, שאם אני אמצא את הדרך החוצה ממנה אני מאוד אשמח. זו ביצה בכל הרמות. מהעיתונות, דרך העמימות בביצה הזאת. דרך צורת הדיבור וההתנהלות".

" כולל ההתאחדות?

"עזוב אותי מההתאחדות. רגלי לא דרכה בהתאחדות לכדורגל מזה שנתיים. אני לא מכיר את האנשים שם".

הקירבה להפועל פתח תקווה התחילה אצל אלעד כתרומה לקהילה. הוא רכש מינויים "בשווי של 100 אלף שקל בשנה ו-200 אלף שקל בשנה", לדבריו וחילק אותם לילדים שידם לא היתה משגת. לפני 3 שנים פנו אליו ואמרו שמחלקת הנוער נמצאת בגרעון גדול, ואם אפשר, ככה על הדרך, לסגור את הבור. אלעד סגר את הבור. לפני שנתיים כשנוצר המשבר הגדול עם מאיר שמיר, שהחליט לעזוב, העונה כבר עמדה בפתח ואין כסף. לצערו, הטלפון שלו היה זמין. "אף אחד לא לקח את הקבוצה, אז אני הגעתי".

כבר בחודש הראשון אלעד הבין לאן הוא הגיע. זה התחיל עם התקשורת. "כשנכנסתי לקבוצה לפני שנתיים, כתב של 'ידיעות' התקשר אליי ואמר לי שהוא רוצה לראיין אותי. אמרתי לו שאני לא מדבר, כי בשלושת החודשים הראשונים אני עוד לומד את העניינים. הוא אמר לי 'תדע לך, אתה מסתבך איתי ומסתבך עם 'ידיעות'. לא יכול להיות ש'ידיעות' ירצו לראיין אותך ואתה לא תסכים'. אתה יודע כמה פעמים אני מקבל טלפון מעיתונאי שאומר לי 'רונן אין לי כלום למחר, תן לי משהו, כותרת. אז אני אומר לו 'תגיד, אתה נורמלי?' אז עם הזמן הם למדו כבר לא להתקשר אליי, כי הם יודעים שאני לא משתף פעולה. אני לא צריך את הכותרות האלו מהכדורגל. אולי זה חינוך מהצבא שלא מדברים יותר מדי על דברים שעושים". אלעד, להבדיל מכמה בכדורגל הישראלי, דווקא עשה צבא. 8 שנים בשייטת.

שאלת מיליון הדולר לבעלים היא כמובן כמה עמוק הכניס את היד לכיס. "הפועל פתח תקווה בשנתיים האחרונות עמדה על תקציב של 26 מיליון שקל ביחד. בשנה שעברה התקציב היה קצת יותר מ-14 מיליון שקל, והשנה 11.5-12 מיליון שקל".

" כמה אתה הוצאת מכיסך מתוך זה?

"ההכנסות הבטוחות הן 5 מיליון שקל מטוטו וטלוויזיה. כרטיסים ומנויים זה עוד מיליון שקל בממוצע לעונה. יש לנו ספונסרים ברמות של בין מיליון למיליון וחצי שקל כל שנה. וכל השאר זה אותו אדם שעומד בראש המערכת וצריך לשלם. נכון שבהפועל פ"ת היו בשנתיים האחרונות מכירה של שני שחקנים - טוטו תמוז ויוסי שבחון - שכל מכירה תרמה בממוצע 2 מיליון שקל בעונה. אם תחבר הכל תראה מה הדלתא. אז הדלתא שווה רונן אלעד".

מחישוב מהיר של הדלתא יצא שרונן אלעד שם בהפועל פתח תקווה בסביבות 8 מיליון שקל מכיסו במשך שנתיים.

" נו, ואת זה הקהל לא יודע?

"אתה יודע מה האבסורד בכדורגל? שאם הייתי בא כתורם, והייתי קונה כרטיסים ומנויים במיליון שקל ומכניס את כל העיר בחינם למשחקים - הייתי יוצא מלך העולם. וזה כשאני עושה את זה מבחוץ, כתרומה. אבל פה כבעלים אתה מבזבז פי שניים ויותר כסף, מבזבז יותר זמן, ובסוף אתה סוחב את אותן הקללות, את האוהדים שמגיעים אליך הביתה, שמסבירים לך מאיפה באת ומאיפה ההורים שלך הגיעו".

" מישהו הזהיר אותך לא להיכנס לזה?

"בוא נגיד שלא שמעתי על אף אחד שהמליץ לי כן להיכנס לזה. אבל אנחנו אנשים שאוהבים אתגרים, ובמידה מסוימת האבסורד הוא שיש לי 9 חברות שונות עם מאות עובדים, עם תקציבים הרבה יותר גדולים - והכל מתנהל וזורם בחברות האלו בצורה תקינה וטובה".

" ואז האוהד אומר 'הנה, לאלעד יש כסף - שיביא לנו שחקנים, שיכניס יד לכיס'.

"נכון, רק צריך לשאול את אותו אוהד שצועק על הגדרות אם הוא את המנוי שלו כבר קנה השנה. זה אותו קומץ אוהדים שמחפש לייצר את האנטי, אותו קומץ שמסית. אלה אותם אוהדים שדופקים על הדלתות מדי שבת ומשיגים כרטיסים בחינם, ונכנסים בחינם למגרש. אלה אנשים שקמים כל יום בבוקר וחושבים איפה אפשר לעשות היום רע להפועל פ"ת"

" וזה חדש לך?

"בוודאי. אני לא נתקלתי בזה קודם. אלה האוהדים שלפני שנתיים צעקו לי 'תציל אותנו'. אני מסתובב בכל אחת מהחברות שלי - אנשים מעריכים, מכירים תודה, מבינים שבסוף אתה מפרנס את המשפחה שלהם. יש כבוד הדדי. ואז אתה בא למקום הזה שכל היום עומדים על הגדרות ואנשים אומרים 'תגיד למה אתה מביא רק 2.5 מיליון שקל ולא 5 מיליון'. והשאלה שלי למישהו כזה היא 'תגיד - אתה פעם ראית איך נראה צ'ק של 2.5 מיליון שקל בכלל'?".

" כמה הקולות האלה של האוהדים השפיעו על ההחלטה שלך ללכת?

"זה גורם שמאוד משפיע. זה דבר שגורם לך לקום כל בוקר ולחשוב בשביל מי ובשביל מה אני עושה את זה. לי היה חשוב לתרום לילדים, וגם לפני שהייתי פה תרמתי לילדים. ולראיה, כשתרמתי למחלקת הנוער אף אחד לא ידע מי זה רונן אלעד. וחשוב לי להמשיך לתרום לילדים".

" אז תמשיך לתרום?

"אני מבטיח שאשים את הכסף במקומות שאהיה בטוח שיידעו להעריך את זה".

" לא בכדורגל?

"אני מניח שזה לא יהיה בכדורגל".

" מפריע לך שיזכרו אותך כמי שבתקופה שלו הקבוצה ירדה ליגה, או שהיתה לך דרך והמצפון שלך נקי?

"קודם כל כן מפריע לי. כי אני איש של הצלחות. אני אוהב להצליח. אני לא אוהב את הסיטואציה הזאת, אבל היא קיימת. אני לא אאחוז בקרנות המזבח ואם מישהו בא להסביר לי שהוא יודע לעשות את זה יותר טוב, עם יותר כסף - אני לא אשאר פה. עם כל הצער שייזכרו לי את הירידה לליגה השנייה - אז אני צריך לפנות את המקום. האינטרס של המועדון הוא מעל הכל, והוא גם מעל החלטות פרסונליות".

על דרך ושחקני בית

ההתנהלות של אלעד למן הרגע הראשון בקבוצה, היתה "אנטי-ישראלית" בעליל. כלומר, במקום לדבר כמו כל בעלים של קבוצה על ניסיון להשתלב בצמרת או בשנה השנייה ו'אנחנו רוצים להיות באופ"א' או 'גורם במאבק האליפות', אלעד דיבר במונחים אחרים לגמרי. דרך, דרך, דרך. והדבר שאולי שהכי נוגד את הכדורגל הקפיטליסטי והמתקדם - והמשפט שהכי מרתיח את האוהדים - הולכים על שחקני בית.

"יצאנו לדרך מסוימת שאמרה, שכל שנה מחליפים 15 שחקנים. אנחנו רוצים לבנות מערכת לאורך זמן, ולבנות מערכת עם תקציבים שפויים. ידענו שאנחנו לוקחים ריזיקה, אבל בונים משהו לאורך שנים. דרך השקעה בנוער, דרך לתת צ'אנס למקומיים, ועושים את החיזוקים שצריך עם זרים. אני מאמין שאת הכדורגל הישראלי אפשר לנהל בשני אופנים - עם המון כסף, או עם המון דרך. ומן הסתם מועדון כמו הפועל פתח תקווה לא יכול להשקיע המון כסף - בכל קנה מידה. בשנה שעברה, כדי לשרוד במחזור האחרון, שילמנו ל-42 שחקנים שונים, החלפנו פעמיים את הזרים. החלפנו שני מאמנים, שני יושבי ראש. סיימנו עם תקציב שהיה חסר פרופורציה לתוצאות ולמיקום. התחלנו את העונה שעברה עם תקציב מתוכנן של 12 מיליון שקל, וסיימנו עם 16 מיליון".

" הדרך הזו שעליה אתה מדבר, גורמת לך להיתפס כתמוה בכדורגל הישראלי.

"אני יודע שההחלטה הזו היא לא פופוליסטית, אבל מי שיבחן אותה לאורך שנים יראה שהיא נכונה. אני בטוח שהבכי של היום זה ההצלחה של המחר. שחקני בית הם העתיד, וכל אחד שעיניו בראשו מבין שזו הדרך היחידה להצליח בכדורגל ".

" היו אנשים בעד הדרך הזו שלך, של סגל שחקנים צעיר ושחקני בית?

"אני לא יכול להגיד לך את כמות הטלפונים שביקשו שלא אלך ושהדרך תימשך. הרבה אנשים שמבינים שסוף סוף קרה פה משהו, שהגענו למצב שצריך לשלם מחיר בדרך. והמחיר הזה הוא ירידה. זה מחיר שלא רציתי להגיע אליו, אבל חשבתי שהוא עלול לקרות. עם זאת, יכול להיות שהחריש היה עמוק מדי, שצריך היה לעשות את החריש על פרק זמן של שנתיים ואז לא היינו נקלעים לסיטואציה של לרדת ליגה".

"התאבדתי על שבחון"

סיפור אחד שמקפיץ את אלעד מהכסא הוא טוטו תמוז ויוסי שבחון. הנקודה הכואבת ביותר של שחרור שני השחקנים, שהקהל של פתח תקווה עד היום לא מבין איך אלעד נתן לשניים כל כך מוכשרים לחמוק לו מבין הידיים.

"על הסיפור עם תמוז ושבחון אני מצטער, אבל הוא לא היה מתוך בחירה. את תמוז איבדנו עוד לפני שבאתי, כי לא החתימו אותו. בא הסוכן שלו רונן קצב ואמר שהוא הולך לוועדה למעמד השחקן ונקבל 150 אלף דולר מזה, או שהיינו הולכים לעסקה בה פ"ת יכולה להרוויח יותר כסף".

על סיפור שבחון אומר אלעד שלא היה עוזר שום דבר. "הוא הודיע שהוא לא ממשיך לשחק כאן. היו עשרות פגישות עם המשפחה שלו. ההסכם שלו נפתח כדי לשפר אותו, ואז התחילה העונה ונסענו למחנה אימונים והוא בחר להישאר בבית. תשאל את יוסי שבחון אם הפועל פתח תקווה עשתה משהו לא בסדר? אם הוא ביקש משהו אחד ולא קיבל? או אם רונן אלעד לא דיבר איתו או עם המשפחה שלו עשרות פעמים? או אם אייל לחמן לא ישב אצלו בבית שלוש פעמים? תשאל אותו אם היה משהו אחד שהוא ביקש ולא קיבל".

" בדיעבד היית צריך להתאבד על שבחון ברמה הכלכלית?

"מה שהוא רוצה הוא היה מקבל. תשאל את שבחון כמה רונן אלעד היה מוכן להתאבד עליו. בעניין שבחון וטוטו, זו טענה שיש לי נגד ההתאחדות. כמו שאני מחויב לשכר של השחקן לחמש שנים - אם הוא רוצה ללכת לפני סיום החוזה, אז בבקשה. תפדה את החוזה שלך. יש לך הסכם ל-100 אלף דולר בשנה, תחזיר לי את הכסף. היום השחקן מוגן, ובעלי קבוצות לא מוגנים. השחקן עושה הסכם לחמש שנים. מה אכפת לו. הוא קם אחרי 3 שנים ואומר - אני אוהב אותך, אוהב את המועדון, אתה בסדר, גדלתי במועדון - אבל תודה ושלום. למה אין הגינות ודואליות בעניין הזה? למה אני יכול לעשות טעות עם שחקן ולהחתים אותו לחמש שנים ואז אחרי שנה יתברר לי שהוא פלופ, ואני בתור בעלים חייב לשלם לו חמש שנים?"

" כשזה יגמר תפתח שמפניה?

"אני אסגור את הספר הזה, אשים אותו בארון הספרים, ואמשיך הלאה".

" אתה יכול להבין את מקרה לוני הרציקוביץ', היית יכול להגיע למצב שלו?

"אני לא מוכן להיות לוני הרציקוביץ'. אני לא באתי בשביל לסבול. החיים שלי יותר מדי נוחים וטובים בשביל לסבול. באתי בשביל לתת ולתרום. זה לא הולך? לא עובד? ממשיכים הלאה. אני לא צריך את זה".

" הצלחת ליהנות קצת מהכדורגל הזה?

"בטח. בשבת האחרונה בנס ציונה, נערים ב' שלנו לקחו את גביע המדינה".

" הלכת ליותר משחקי ילדים מאשר משחקים של הקבוצה הבוגרת?

"הרבה יותר. בכל שבת מ-8 וחצי בבוקר ועד הצהריים אני במגרשים. זה הכיף האמיתי. לראות את גמר גביע המדינה של ילדים בני 13, שבסוף הם שמחים על מה שעשו. ואתה מחבק אותם - זה הכיף האמיתי. שם זה האושר".

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!