ניהול חדש לקרקעות ישראל

כמו מרבית מהמשתתפים בכנס, הגעתי למסקנה כי המצב הנוכחי אסור שיימשך. הטיפול הכושל במשאב הכלכלי הפיזי העיקרי של מדינת ישראל לקוי, מסב נזקים כלכליים, חברתיים ואחרים, ויש לבצע רוויזיה יסודית בדרך הטיפול בו. אחד הסימפטומים למצב החמור הן 1,100 החלטות מועצת מקרקעי ישראל.

תחום המקרקעין בישראל הוא נושא אליו מתנקזות פעילויות מתחומים שונים והוא משפיע על כל אזרח במדינה. הפזורה הבדואית, שמנסים לרכזה במקבצי דיור - חשה כי פוגעים קשות באורחות חייה. כך גם חשים ערביי ישראל, הנאלצים להתרגל לגור בבתים משותפים גם ביישובים שעד לאחרונה היו כפריים. אנשי ההתיישבות קובלים כי אדמותיהם מולאמות לעומת תושבי העיר שם הקרקעות מופרטות עתה. ולעומתם, אנשי הקשת המזרחית סבורים כי ההתיישבות עדיין נהנית מזכויות עודפות.

משיחות עם משתתפים אחרים הכנס מקננת בי התחושה, כי ייתכן שכנס זה יכול שיהיה נקודת מפנה בנושא הטיפול באדמות המדינה. לא עוד טיפול בנוסח כיבוי שריפות ומינוי ועדות חדשות לבקרים - אלא טיפול שורש יסודי. לא עוד קבלת 21 החלטות מועצת מקרקעי ישראל ביום דיונים אחד (לא מלא) - אלא דיונים יסודיים.

מוצעת בזאת גישה אשר באמצעותה ניתן להתחיל אולי לממש שינוי. מומלץ כי יוקם צוות חשיבה או מכון מחקר בינתחומי במסגרת מכון נאמן והטכניון בשיתוף עם מכון כצמן מאוניברסיטת תל אביב. ייכללו בו מומחים מתחומים רלבנטיים והוא יפעיל קבוצות עבודה שונות, בשיתוף פעולה עם חוקרים, בעלי מקצוע והציבור הרחב. הצוות יפיק ניירות עמדה, אשר יופצו למקבלי ההחלטות ולגורמים המעורבים. ניירות עמדה אלה יעסקו בקביעת עקרונות מדיניות לטווח ארוך, וגם בפתרון בעיות וטיפול בנושאים הדורשים פתרון מיידי.

החברים הבכירים של הצוות, אשר יוכיחו מעורבות ותרומה ממשית, ישולבו כיועצים מומחים בגופים העוסקים בתחום כגון: מועצת מקרקעי ישראל, משרדי האוצר, בינוי ושיכון, משפטים, חקלאות וכו'. פעילות הצוות תמומן ע"י המשרדים הממשלתיים הנ"ל וכן גורמים אינטרסנטים שיבקשו להביע עמדתם ולהשפיע, כגון בנקים, ארגוני קבלנים ותעשיינים, מרכז השלטון המקומי, תנועות התיישבות שונות ואחרים.

הכותב הוא שמאי מקרקעין, חבר עמותת אדמתי.