דב אלבוים, סופר מוערך והעורך הראשי של הוצאת "ידיעות ספרים", מוציא בימים אלה ספר חדש, "מסע בחלל הפנוי" ("עם עובד"). אלבוים מתגורר בצור יגאל ובחר להצטלם בקפה "גרשווין" בתל-אביב.
" ספרך החדש הוא תיאור של מסע אישי, בן שנה תמימה, למצוא את תפקידו של האל בחייך. האם מורא-אלוהים סר ממך לגמרי? האם אפשר באמת להשתחרר מאימת העונש?
"אני מאמין באלוהים שאני יוצר בעצמי בתוקף היותי 'צלם אלוהים', ולכן כאשר אני שרוי במצב נפשי או גופני גרוע, הרבה פעמים הופך האלוהים שלי לכוח מטיל אימה ומעניש. לעומת זאת, אני משתדל לשפר את עצמי ואת חיי וליצור לעצמי אלוהים של אהבה וחסד. אלוהים הוא דמות משתנה ללא הרף וזה בעיני סוד האמונה היהודית - שהיא איננה קפואה ואיננה אלוהי 'מסכה'. בסופו של דבר את העונשים שלנו אנחנו יוצרים לעצמנו, וגם במקרה שמדובר בפגעים שבאים עלינו שלא באשמתנו, הרי שיש לנו בחירה כיצד לקבל אותם ולהתמודד איתם".
" למרות הכתיבה ה"מדרשית", הסיפור שלך הוא יומן מודרני, חושפני, שמתאר היסטוריה פרטית אחת. קשה להשליך ממנו על עולמו של הישראלי החילוני המחפש לו זהות יהודית. ובכל זאת, נדמה שהוא מבקש להציע משמעות.
"אני מסכים לגמרי שספרי קשור באופן הדוק לקורות חיי באופן אישי, ואלה שונים מאוד מקורות החיים של רוב הישראלים. גם אין לי שום צורך או רצון לטעון שיש לי 'תשובות', או "אמת" כזו או אחרת. אני חושב שמה שניסיתי ליצור בספר הוא בגדר 'סימון שבילים' לאנשים כמוני שמחפשים את המסע הרוחני בתוך חייהם שלהם, שמנסים למצוא את הדרך האישית שלהם ולספר לעצמם את חייהם בכל פעם מחדש ולהבין אותם יותר לעומק ומעוד זוויות שלא הכירו. במובן זה, כל אדם יכול להשתמש בכלים האלה ולא משנה מהם קורות חייו או מה הרקע שלו".
" אם היית צריך להעביר כאן ארבע שעות, איזה ספר היית בוחר לקחת איתך?
"אם מדובר בארבע שעות של המתנה, הייתי מעדיף לקרוא ספר מתח איכותי, בעיקר ספרות מתח העוסקת בעולם הריגול, שהיא חביבה עלי מאוד".
" ולאיזה ספר אתה יכול לחזור שוב ושוב?
"אני לא אומר שמדובר בתנ"ך, למרות שזה נכון. אבל אם לא אתייחס לתנ"ך, אז מדובר כמובן בספרו ההגותי הגדול של רבי נחמן מברסלב: 'ליקוטי מוהר"ן'. זהו ספר מלא בחוכמת אלוהים ובחוכמת אדם, כפי שאמר עליו ש"י עגנון".
" אם היית צריך לצותת לשולחן הסמוך, את מי היית בוחר להושיב לידו?
"קבוצה של ילדים בני חמש-שש. בגיל הזה השפה של הילדים כבר בשלה ומפותחת והם עדיין לא כל-כך מודעים לצורה שבה דבריהם נשמעים".
" אתה בעיר זרה, ויש לך פנאי לבקר במוסד תרבותי אחד בלבד: קתדרלה, מוזיאון, בית הכנסת העתיק, חנות ספרים או בית-קפה. לאן תלך?
"בערים זרות אני אף פעם לא הולך למוסדות תרבותיים. אני מעדיף לינוק ישירות מהמקום שבו צומחת התרבות: השוק. הרחוב. מקומות העבודה והחיים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
