התנגשות חזיתית בין פרידמן למזוז בעניין מינוי פרקליט המדינה

התנגשות חזיתית בין שר המשפטים, דניאל פרידמן, ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בשאלת הדרך למינוי פרקליט המדינה: "העובדה שמזוז, שהוא עובד מדינה, בכיר ככל שיהיה, יוצא בביקורת פומבית נגד השר הממונה עליו נראה לי עניין בלתי תקין לחלוטין". כך אמר היום (ב') השר דניאל פרידמן בתגובה לדברי מזוז בכנס השנתי של לשכת עוה"ד.

מזוז תקף בבוקר את פרידמן על כוונתו להתערב בדרך פעולת ועדת האיתור למינוי פרקליט המדינה. הוא התייחס לרפורמה של פרידמן, המבקש שוועדת האיתור לתפקיד לא תבחר מועמד אחד בלבד ותגיש אותו לאישור הממשלה אלא שהממשלה היא שתבחר בין כמה מועמדים. עוד ביקש שלממשלה יהיה נציג בוועדה וכן שנשיאת העליון לא תקבע את זהות נציג השופטים בוועדה.

פרידמן, שתכנן להשתכשך היום בבריכה עד להופעתו מחר בכנס, נאלץ להגיב בפני העיתונאים. "כידוע לכם, היועץ העמיד לדין את שר המשפטים הקודם. עליי הוא רק מתח ביקורת בינתיים, כך שאני רואה עצמי כבר מזל", אמר.

פרידמן אמר כי "במשך למעלה מ-40 שנה מונו פרקליטי המדינה ע"י שרי המשפטים והממשלה. אני לא חושב שהיתה בכך שחיתות כלשהי. לפני שנים אחדות שונתה השיטה, ונקבעה ועדת איתור. הוויכוח כולו הוא סביב נקודה אחת: עמדתי היא ששר המשפטים יכול להנחות את הוועדה להציג לו יותר ממועמד אחד, אלא שניים-שלושה מועמדים".

אני מבין, הוסיף, "שהיועץ מזוז מתנגד לזה בכל תוקף ואני מתקשה להבין מדוע. אני מתקשה לרדת לסוף דעתו ולראות מה כאן לא בסדר. לא מדובר בשום אופן בבחירת פרקליט מדינה ע"י שר המשפטים אלא רק בבחירה מתוך אנשים שהוועדה תקבע". פרידמן ציין ש"מזוז בעצמו נבחר ע"י ועדה כמועמד אחד מתוך שלושה שהוועדה הציגה לממשלה. התנגדותו מעוררת תהיות לא קטנות".

כשנשאל אם אין בעיה שהתובע הכללי ייבחר ע"י ממשלה שראשה ושריה מצויים בחקירות, השיב: "מדובר באדם שייבחר ע"י ועדה שמזוז עומד בראשה. זה לא אדם שמישהו החליט לקחת משוק עוה"ד או מהרחוב. אתם לא רואים בעיה במצב שבו היועמ"ש מבקש להכתיב את מערכת המינויים ללא בקרה למעשה?".

פרידמן תהה, "מה תפקיד הגוף הפוליטי הנבחר, הגוף שצריך לתת דין וחשבון לציבור על מה שנעשה במשרד המשפטים? לתפיסת מני מזוז, הוא יבחר והגוף הזה יהיה חותמת גומי שלו".

כשנשאל אם יש משבר אמון בינו למזוז, השיב: "לא, אנחנו בינתיים משוחחים. איני יודע מה עומד מאחורי הדבר הזה (של מזוז). אולי זה הרצון לומר: אני אקבע, אני אנווט, אני אמנה". הוא הוסיף בציניות, ש"יש חותמות גומי כמו שר המשפטים והממשלה, וזה יפה מאוד".

"אסור להסכים"

בכנס בנושא "אחריות משפטית או ציבורית", אמר מזוז הבוקר כי "בחירה של פרקליט המדינה צריכה להיות נקייה מכל מעורבות של הדרג הפוליטי".

"אולי לגבי תפקיד היועמ"ש", תקף מזוז את פרידמן, "בגלל כובעו כיועץ לממשלה, יש חשיבות מסוימת גם ליחסי האמון שבין היועץ לבין הממשלה וחבריה. אבל פרקליט המדינה הוא תפקיד משפטי-מקצועי נטו, הוא לא מקיים שום דיאלוג עם הממשלה ושריה, זה תפקיד של תובע כללי".

המשמעות היא, הוסיף היועץ, "שכל ניסיון של הדרג הפוליטי להתערב בהליך הבחירה של פרקליט המדינה צריך להציב סימן שאלה על המוטיבציה לעשות זאת. אין שום סיבה עניינית טובה למעורבות כזו, ובוודאי שאין סיבה לשנות את סדרי הבחירה דווקא כעת. ליוזמה של פרידמן, שאיני יודע מה המניעים שלו, אין הצדקה עניינית. הוא רוצה לקדם דבר מוטעה לחלוטין שאסור להסכים לו".

כשנשאל ע"י המנחה, העיתונאית אילנה דיין, האם אנחנו מדינה מושחתת, השיב שמדובר בתופעות שאינן ניתנות למדידה אלא רק לתחושה. "עם זאת", אמר, "אין ספק שהתחושה הציבורית ושל העוסקים בנושא אינה תלושה. התחושה הזו להרגשתי מוצדקת, שהיום בשנים האחרונות יש תופעות שחיתות רווחות בחברה הישראלית, במערכות השלטון".

לדעת מזוז, עיקר התופעה ניזון מ"קשר מושחת ולא תקין" בין הנבחרים לבין מרכזי המפלגות. "הקשר הזה יצר את המצע המרכזי לתופעות השחיתות בחברה הישראלית. המינויים הפוליטיים למיניהם הם הפלטפורמה שמובילה את השחיתות במסדרונות השלטון, ולכן בתחילת כהונתי בתפקיד מיקדתי הטיפול בתופעות אלה", כשגולת הכותרת היתה פרשת צחי הנגבי.

תחושה מוצדקת

מזוז הוסיף ש"הטיפול במינויים פוליטיים בכלים האלטרנטיביים (שאינם פליליים) לא השפיע כלל על המערכת והיה צריך להחריף אותם. למכלול הטיפול בנושאים אלה היה תוצאות חיוביות: במפלגה המרכזית שבה התמקדו התופעות האלה שונתה שיטת הבחירה של הנבחרים".

היועץ ציין שהוא תומך בשימוש בכלים אלטרנטיביים למשפט הפלילי. "יש מצבים שמעמידים את דרג מקבלי ההחלטות בתביעה בדילמה מאוד בעייתית. אלה מצבים שבהם השימוש בכלי הפלילי הוא לא הולם, קצת חמור ומופרז מדי, ומאידך לסגור תיק ולעבור לסדר היום - גם לזה יש מחיר ציבורי".

"דברי הבל"

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, דחתה את תוצאות הסקר של ארגון שבי"ל הבינלאומי, שפורסם בסוף השבוע, ולפיו כרבע מהנשאלים בישראל סבורים שיש לשחד גורם כלשהו במערכת המשפט כדי לזכות במשפט הוגן. "אלה דברי הבל מאין כמוהם", אמרה.

לדבריה, "שחיתות היא מילה שהפכה באחרונה למטבע שחוק והחשש הוא כי גישה זו עלולה לטשטש גילויי שחיתות במקום בו הם נמצאים". ביניש שבה ואמרה כי האווירה הכללית של הטלת דופי מאוד מקובלת כיום בממסד בישראל על כל מוסדות השלטון, בבחינת "מלחמת הכל בכל".

באשר למאבק במשוב השופטים ציינה, כי "הפתרונות אינם נעוצים במשוב וגם לא ב'סקר צרכנים'. בתי המשפט אינם מספקים מוצר שהוא מצרך מדף בסופרמרקט. אין לדרג הליך שיפוטי באופן שבו מדורג היום מצרך בשוק. דירוג כזה הוא חלק מתרבות הרייטינג שהשתלטה עלינו".