כל נשות טרנטינו

נסיך האלימות והזעם חוזר עם "חסין מוות", שבו אנו מבלים עם הבנות היפות, הסקסיות והקשוחות ביותר בכיתה - עד הסוף המר > פבלו אוטין

קוונטין טרנטינו, אליל הקולנוע העצמאי האמריקני חוזר מחר למסכים הישראלים עם יצירתו החדשה "חסין מוות", שלא ממש זכתה להצלחה בקופות בארה"ב. הסרט הוא החלק הראשון בפרויקט משותף שביים עם חברו רוברט רודריגז ("עיר החטאים") ובו כל אחד מביים סרט בהשראת סרטי המתח והאימה משנות ה-70 .

מאז "ספרות זולה" טרנטינו עשה סרטי בנות. ב-"ג'קי בראון", סרטו הבוגר ביותר, הוא הביא לנו דמות של דיילת, שמצליחה להיות חכמה ומגניבה יותר מכל הגברים הקשוחים סביבה. ב-"להרוג את ביל" על שני חלקיו אומה ת'ורמן, לוסי ליו ואחרות משספות ומסרסות גברים על ימין ועל שמאל. ב-"חסין מוות", שמונה נשים פוגשות גבר אחד (קורט ראסל) - רוצח פסיכופט על גלגלים - והדו-קרב בסוף זה לא משהו שתרצו לפספס.

רוב הסרט מורכב משיחות ומדחקות שהבנות עושות אחת לשנייה. טרנטינו נותן לנו לבלות עם הבנות היפות, המגניבות, הסקסיות והקשוחות ביותר בכיתה - הבנות הטרנטינואיות.

כבר למעלה מעשר שנים שטרנטינו בונה את דימוי הבת הטרנטינואית. ובדיוק כפי שניתן היה לדבר על הנערות של אלמודובר, הבלונדיניות של היצ'קוק והנשים של אלטמן, היום אפשר לדבר על הבנות של טרנטינו. ב-"חסין מוות", אומה ת'ורמן, לוסי ליו ופאם גריר פינו מקום לבנות חדשות וצעירות יותר. מה שהביא את טרנטינו להתעניין בנשים חזקות זה דווקא סרטי האימה והמתח שהוא כה אוהב.

"נשים קשוחות זה לא משהו זר לסוג הסרטים האלה" מסביר טרנטינו, "במיוחד כשאתה רואה סרטים מהונג-קונג או יפן משנות ה-70. דמות הנוקמת תמיד הייתה סימן ההיכר שלהן. דווקא בסרטים האלה התאפשר לנשים להיות חזקות, ולא בסרטים ההוליוודיים. הסרט שלי משתמש במבנה של סרטי האימה עם הרוצח הפסיכופט, ובסרטים האלה תמיד יש את המערכה השלישית בה הנערה האחרונה הולכת ומכסחת את האיש המפחיד כי יש לה אומץ לעשות את זה".

בסרטו החדש טרנטינו הקיף את עצמו ביפהפיות וניסה לשחזר על המסך את האופן בו הן חושבות ומתנהגות. מרי אליזבת וינסטד, אחת משמונה הבנות של הסרט, מסבירה מאיפה ההשראה באה לטרנטינו: "הדמויות נוצרו בעקבות שיחות שהיו לו עם נשים שהכיר בעבר. הוא הביא אותנו לשחזר את השיחות הללו".

גם סידני פואטייה מככבת בסרט בתפקיד "ג'אנגל ג'וליה", שדרנית רדיו מפורסמת. פואטייה היא בתו של השחקן האפרו-אמריקני הנודע הנושא את אותו שם. "טרנטינו בילה המון זמן עם הידידות שלו" היא מספרת, "הקשיב להן והתבונן בהן. לפעמים את מנהלת שיחה איתו ופתאום קולטת שהוא מתחיל לעקם את הראש. ממש אפשר לראות כיצד הכול נרשם בפנקס הפנימי שלו".

מה שמאפיין את הבנות של טרנטינו, שהן יפות, אבל לא במובן של אידיאל היופי ההוליוודי. הן לא ג'וליה רוברטס, גוונית פאלטרו או קת'רין זיטה ג'ונס. הן פשוטות יותר. לא זוהרות, אבל מקרינות אור. מגניבות בלי להיות מטופחות או מושלמות. הן מכסחות גברים, אוהבות לשתות, לקחת סמים, לעשות דברים קיצוניים, ללכת עד הסוף. הן אוהבות לרקוד, והסרט יכול פתאום להיעצר לרגע כי בדיוק בא להן לרקוד וצריך להסתכל עליהן. הן שולטות בחייהן, וגברים לא אומרים להן מה לעשות - רק תתנו להם לנסות. הן, כמובן, קצת פרחות, אבל זו פרחיות מקסימה.

"יש לטרנטינו הערצה וכבוד אמיתיים כלפי נשים", אומרת פואטייה. "הדמויות שלהן מפותחות כל כך טוב עד שהמיניות שלהן לא מאולצת או מזויפת - היא חלק בלתי נפרד מהן. הן חזקות ובטוחות בעצמן. אין להן בעיות עם הגוף שלהן או עם מי שהן.

"אחד הדברים הראשונים שהוא אמר לי כשקיבלתי את התפקיד היה משהו כמו 'אני הולך לעשות בסרט הרבה צילומים של רגליים וישבנים. המצלמה הולכת ללטף באהבה את הגוף שלך, אבל אני רוצה שתדעי שאני ג'נטלמן'. והוא באמת כזה. אף פעם לא הרגשתי אי נוחות".

ואנסה פרליטו, עוד אחת מבנות טרנטינו, מוכרת מהופעותיה בסדרה "CSI: NY" ובעונה השלישית של "24". ב-"חסין מוות" היא מבצעת ריקוד חשפניות ייחודי וכובשת את הסרט כאחת הדמויות העגולות והמעניינות יותר. "מכל הבמאים שעבדתי איתם", היא מספרת, "טרנטינו הוא הראשון שעמד ממש צמוד למצלמה תוך כדי הצילום. זה נורא הלחיץ אותי. זה היה כאילו הוא בתוך הסרט, כאילו הוא אחת הבנות".

אהבתו של טרנטינו לנשים מתחילה בכפות הרגליים שלהן. בכל סרט משקיע טרנטינו מספר צילומים בכפות הרגליים העירומות של הכוכבות שלו. ב-"חסין מוות"זה בולט במיוחד. בעיקר רואים את כפות רגליה של ג'אנגל ג'וליה - סידני פואטייה: "ברגע שקראתי את התסריט ידעתי שהסרט נפתח בכפות הרגליים של הדמות. שמעתי שטרנטינו דלוק על כפות רגליים, אז באודישן, אחד הדברים הראשונים שעשיתי זה להוריד את הנעליים ולשים את הרגליים על השולחן, ממש מול הפרצוף שלו. ראיתי איך העיניים שלו יצאו מהמקום".

מול הנשים הסקסיות והחכמות, טרנטינו מציג בסרט גברים אוויליים ובכיינים. זהו אחד הדברים שהכי הלהיבו את רוז מקגוון, בת טרנטינואית שידועה בעיקר מהסדרה "מכושפות", שטרנטינו מעריץ. "אני צוחקת המון כשהגברים מתבכיינים בסרט. זה כל כך טיפוסי להם. למשל, כשחבר שלי חולה ואני חולה, ויש לנו אותה מחלה, הוא מתחיל להתבכיין ואומר שהוא מרגיש הרבה יותר גרוע ממה שאני מרגישה. זה נורא מצחיק שקוונטין מראה את זה, כי רוב הגברים לא מוכנים להודות בבכיינות שלהם. אבל לו היה אומץ לכתוב את זה וזה מבריק".

וכשהבנים בוכים, הבנות מחטיפות מכות. הבנות הבולטות ב-"חסין מוות" הן רוסאריו דוסון ("עיר החטאים"), טרייסי תומס ("רנט") וג'ורדן לאד (כוכבת סרטי נעורים סוג ב'). כולן חזקות וקשוחות, אבל הקשוחה והמגניבה מכולן היא זואי בל. בל אינה מפורסמת, אך היא פעלולנית צעירה ומוכשרת המוכרת גם תחת הכינוי "זואי החתולה".

בל הייתה הכפילה של אומה ת'ורמן בשני חלקיו של "להרוג את ביל", וטרנטינו הוקסם ממנה. היא משחקת את עצמה, פעלולנית באתנחתה בין צילומים. היתרון של ליהוקה לתפקיד, שהיא בעצמה עשתה את הפעלולים ולכן סצינות האקשן הופכות למרשימות במיוחד, כי הן גם אמיתיות וגם אפשר לראות את פניה של השחקנית שמבצעת אותן.

עבורה, סכנה זה דבר יומיומי. על סצינת הפעלול המדהימה, שבה היא רוכבת על התא הקדמי של מכונית הנוסעת במהירות, היא מספרת: "הייתי קשורה לרכב מטעמי בטיחות, אבל זה היה מרתק. בצילומים שעשו מרחוק הייתה בובה. רציתי להיות בצילום, אבל אנשי הצוות אמרו לי 'זואי, לכי לנוח".