מחיר הזמן

עמידה בלוחות הזמנים תמיד נחשבה לחלק בעייתי בפרויקטים בתחום התחבורה והתשתיות. לאורך השנים בעיות תכנון, כשלים בירוקרטיים, חוסר תיאום בין רשויות ומאבקים מול ארגוני הסביבה, היו רק חלק מהסיבות שגרמו לדחייה של שנים בפרויקטים. בענף התחבורה העיכובים נחשבו תמיד לנקודת תורפה, וגררו קנסות של מיליוני שקלים על קבלנים שפיגרו בלוחות הזמנים. בנוסף לכך, קבלנים רבים התלוננו כי במכרזים של חברות ממשלתיות הפכו הקנסות לאמצעי לחץ על מנת להוריד מחירים.

אבל בחודשים האחרונים נושבת רוח חדשה מצד חלק מהחברות הממשלתיות בענף התשתיות, בהן רכבת ישראל, החברה הלאומית לדרכים (מע"ץ החדשה) ונתיבי איילון. בתקופה האחרונה הם החלו לאמץ את הסטנדרטים הנהוגים בסקטור הפרטי מזה שנים ולהעניק בונוס לקבלנים על הקדמה בלוחות הזמנים. בסקטור הפרטי הבינו מזמן כי הצלחת הפרויקט נמדדת לא רק באיכות הביצוע, אלא לא פחות לפי ההקדמה בלוחות הזמנים. לפי המשוואה של "זמן שווה כסף" - גם ליזם וגם לקבלנים השתלם לקצר את לוחות הזמנים.

קבלנים שהתמודדו באחרונה במכרזים לביצוע ההפרדות המפלסיות ומפגשי רכבת, גילו כי הרכבת כללה בונוס של מיליוני שקלים על הקדמה בלוחות הזמנים. בפרויקט ההפרדה המפלסית בבית שמש, שעלותו נאמדת ב-100 מיליון שקל נקבע במכרז בונוס של 250 אלף שקל לכל שבוע של הקדמה בלוח הזמנים. הבונוס הוגבל לתקרה של 5.5 מיליון שקל.

לא כולם נותנים בונוס

החברה הלאומית לדרכים החלה גם היא לתמרץ קבלנים על עמידה בלוחות הזמנים. במכרז לסלילת כביש 431 מודיעין-ראשל"צ, נקבע כי הקבלן (דניה סיבוס) יקבל בונוס בהיקף של עד 100 מיליון שקל טרם יסיים את הפרויקט חצי שנה לפני המועד המתוכנן.

דוגמא נוספת לפרויקט בו הוחלט לכלול בונוס לקבלנים הוא במכרז להקמת המנהרות בקו הרכבת המהיר לירושלים, שהיקפו הכספי מוערך ב-1.5 מיליארד שקל. על פי תנאי המכרז, הקבלן יזכה לבונוס של 75 אלף שקל בכל יום בו סיים את הפרויקט לפני התכנון, והסכום יוגבל לתקרה של 15 מיליון שקל.

לדברי המנכ"ל והבעלים של אורתם-סהר, אמיר נחום, החברות הממשלתיות גילו באיחור את היתרונות בתגמול הקבלנים. לדבריו, "בסקטור הפרטי בעיקר בתחום הנכסים המניבים (בתי מלון, קניונים, אוניברסיטאות וכו') מאז ומתמיד היה נהוג לתת בונוס על עמידה בלוחות הזמנים וכך גם במכרזי ה-BOT וה-PFI שהתועלת לזכיין מהקדמת לוח וזמנים היא ברורה. ברכבת ישראל ומעץ החדשה הפנימו את השינוי, ואני מקווה שגם גופים גדולים כמו משרד הביטחון וחברת החשמל ילכו בעקבותיהם. בניגוד לרושם שנוצר, רוב העיכובים בפרויקטים הגדולים אינם באחריותו של היזם ונובעים מעיכובים ממתן היתרי בנייה וחוסר תיאום בין הרשויות".

נחום מציין, כי הענקת הבונוסים מתמרצת את הקבלנים לתכנן מראש את הפרויקט באופן שניתן יהיה לקצר את לוחות הזמנים, "אנחנו מתכננים מראש להקדים את לוחות הזמנים וכך הבונוס מחושב כחלק מהרווח העתידי לפרויקט. יחד עם זאת, אנחנו לא לוקחים את הבונוס כדבר מובן מאליו. זה מחייב אותנו לתכנון מפורט והיערכות מיוחדת שכוללת בדרך כלל עובדים נוספים, ושימוש באמצעים טכנולוגים מתקדמים. שבנינו למשל את תחנת רכבת ההגנה בנתיבי איילון, בגלל תנועת הרכבות היה לנו אישור לעבוד רק בלילות ובסופי שבוע, אבל הבאנו ציוד מיוחד מארה"ב שאפשר לעבוד גם בשעות היום מבלי להפריע לתנועה ובסופו של דבר קיצרנו את לוח הזמנים בשנה", אמר נחום.

לא ישפיע בתמחור

ברכבת ישראל מציינים, כי ההחלטה להעניק בונוסים במכרזים לביצוע ההפרדות המפלסיות באה על רקע החשיבות הבטיחותית של הפרויקט. "במקומות שיש חשיבות גדולה ללוח הזמנים החלטנו שלא רק להטיל קנסות אלא גם לתת תמריצים. אם הקבלן עומד בלוח הזמנים שיעור הבונוס יכול להגיע ל-10% מהיקף הפרויקט", אמר מנהל אגף רכש והתקשרויות ברכבת, יובל סרגוסטי.

סרגוסטי אינו מוטרד מכך שמתן הבונוס ישפיע על קבלנים להציע תמחור לא ריאלי לפרויקט, דבר שיגרום למחירי היצף, "בכל מכרזי הרכבת יש כיום אומדנים של כמויות ומחיר. במכרזים לא ניתן להציע מחיר הנמוך ביותר מ-20% מהאומדן, כך שקבלנים אינם יכולים להגיש מחירי 'דמפינג' שאינם כלכליים", אומר סרגוסטי.

מנכ"ל החברה הלאומית לדרכים, אלכס ויז'ניצר, אומר כי מניתוח שערכה החברה יש כדאיות כלכלית בהענקת בונוסים לקבלנים על עמידה בלוחות הזמנים. לדבריו, בתחום סלילה ושדרוג הכבישים יש משמעות רבה לפתיחת כביש לפני הזמן. "יש הרבה מאוד קבלנים שעובדים במספר פרויקטים במקביל, ואפילו אם הם יכולים לגמור את הפרויקט לפני המועד המתוכנן הם לא עושים זאת משיקולים שלהם. שאתה כולל בונוס בתנאי המכרז הגישה של הקבלן משתנה".

לדברי ויז'ניצר, החברה שוקדת כיום על בניית מודל קבוע לתמרוץ קבלנים במכרזים בשיתוף עם משרדי האוצר והתחבורה. יצוין, כי כיום למעט במקרים חריגים מעץ אינה כוללת בונוסים בתנאי המכרז והוא ניתן רק לאחר סיום הפרויקט ובכפוף לאישור הדירקטוריון, "אחת האפשרויות היא שהקבלנים יתחרו ביניהם במכרז על גובה הבונוס. באופן כללי, הבונוס הוא לא אחיד ותלוי בסוג העבודה".

עו"ד רפי מלמן, ממשרד מ. פירון ושות', שמייצג בין השאר את סולל בונה ואשטרום, אומר, כי לעיתים כדאי לתמרץ קבלנים דווקא כאשר נגרם עיכוב בלוחות הזמנים, "בהרבה מאוד מקרים כאשר נוצר עיכוב בלוחות הזמנים והיזם יודע שאין לו יכולת לתבוע את הקבלן, הוא נכנס איתו למו"מ לקביעת מנגנון שיכלול תמריצים לקצר את לוח הזמנים. יש הרבה היגיון במתן בונוסים לקבלנים. עם זאת, לקבלנים מומלץ לעשות חישוב מדויק מאחר ולפעמים ההשקעה הנדרשת מהם הופכת את זה לבלתי כדאית".

עו"ד מלמן מוסיף, כי בעיה נוספת היא שמתכונת החוזים בחברות הממשלתיות עדיין נוקשה מאוד כך שרוב הסיכון ממשיך ליפול על הקבלנים, "חלק גדול מהחוזים במגזר הציבורי עדיין דרקוניים. מן הראוי היה לתקן את המכרזים כך שאם הקבלן עמד בלוח הזמנים והוא אינו אחראי לעיכוב הוא בכל זאת יקבל את הבונוס שהובטח".

המרווחים בענף קטנים

מלמן ממליץ לחברות התשתית לבדוק היטב את הסעיפים במכרז בהם מעוגנים הבונוסים, "הקבלנים צריכים לוודא שבמקרה של עיכובים בשל 'כוח עליון' הם יקבלו את מה שהובטח להם.

מנכ"ל אלקטרה ודניה סיבוס לשעבר, איתמר דויטשר, אומר, כי חלק מהאסטרטגיה של זכייה במכרזים, לקבלנים יש תמריץ לקצר את לוח הזמנים כדי להציע מחיר זול יותר. "המרווחים בענף התשתיות קטנים, וכך לכל חודש של הקדמה בלוחות הזמנים יש משמעות עצומה. לכן, כשאנחנו ניגשים למכרז ההנחה שלנו שפרויקט מפגר ביותר מחצי שנה בלוחות הזמנים".

דויטשר מציין את מכרז 431 בו החלה דניה בעבודות ההקמה של הכביש עוד לפני הסגירה הפיננסית לפרויקט, "כשתכננו את ההצעה למכרז לקחנו בחשבון שנתחיל בעבודות עוד לפני הסגירה הפיננסית. זה היה סיכון אבל זה אפשר לנו להציע מחיר נמוך", אמר דויטשר. לדבריו, התחרות בתחום התשתיות היא כל כך קשה, כך שהתחייבות לקיצור לוחות הזמנים יכולה לעשות את ההבדל בין זכייה להפסד, "מי שרוצה להיות היום יותר זול חייב לעמוד בלוח הזמנים". "

lior-b@globes.co.il