הרב לאו לא ייחקר בגין עריכת חופות בתשלום בהיותו רב עיר; מזוז: הכללים אינם ברורים

היועמ"ש: "גדר המותר והאסור בעניין לא הובהר עד תום" * הפרקליטות פנתה לרבנות הראשית כדי שתקבע קריטריונים והנחיות בנושא

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, החליט שלא לנקוט בהליכים פליליים או משמעתיים נגד רבה של ת"א, ישראל מאיר לאו, בגין עריכת חופות בתשלום בהיותו רב העיר. זאת, מאחר ש"גדר המותר והאסור בעניין זה לא הובהר עד תום, וקיים עדיין ערפול מסוים בנידון".

על רקע תלונות שהגיעו ללשכת היועץ נגד הרב לאו מצד ארגונים שונים, פנה המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, עו"ד שי ניצן, אל הרב הראשי לישראל בבקשה לקבוע הנחיות לרבנים עובדי ציבור בכל הקשור לקבלת תמורה בעבור עריכת חופות.

ניצן מבקש בפנייה שמועצת הרבנות הראשית, בתיאום עם הרשות לשירותי דת ועם משרד המשפטים, תגבש ותפרסם בתוך "פרק זמן סביר של מספר חודשים", הנחיות ברורות לכלל הרבנים עובדי הציבור, בדבר המותר והאסור בנושא זה.

אם לא ייקבעו כללים פרטניים תוך פרק זמן סביר, מזהיר ניצן, "לא יהיה מנוס מלשקול נקיטת הליכים משמעתיים נגד רבנים עובדי ציבור, שלגביהם יתברר בעתיד כי קיבלו תמורה בגין עריכת חופה, ללא קבלת אישור כנדרש".

בפרקליטות סבורים שהעיקרון המנחה בעניין הוא, שקבלת תמורה בעבור עריכת חופה אינה מהווה קבלת מתנה, אלא מדובר בשכר עבור עבודה, וזאת בוודאי כשמדובר בעיסוק שגרתי. לעבודה נוספת כזו ע"י עובד ציבור, קובעים בפרקליטות, נדרש היתר.

עו"ד ניצן מציע קווים מנחים לקביעת הקריטריונים: הבחנה בין עריכת חופות בתמורה לבני זוג מקהל עדתו של רב העיר ("שהדעת נותנת כי תיאסר"), לבין עריכת חופות בתמורה לבני זוג שאינם מקהל העדה ("שאותה ניתן להתיר אם יינתן לכך אישור"); הגבלת מספר החופות שיהיה כל רב עיר רשאי לערוך" ועוד.

ניצן מבהיר ש"יש להחיל כללים דומים אף באשר לשאר הרבנים עובדי הציבור, ובהם רבני השכונות, רבני היישובים, רבנים אזוריים וכן כל שאר הרבנים המכהנים בתפקיד ציבורי המקבלים את משכורתם בדרך זו או אחרת, מאוצר המדינה".

הוא מזכיר שכל תשלום המתקבל בגין עריכת חופות חייב במס ושיש מקום לשקול לקבוע קריטריונים לגבי מתן היתרים לעבודות אחרות בתמורה, כגון הרצאות ושיעורים.