בכירי קרדיט אגריקול, הבנק השביעי בגודלו בעולם: "ישראל היא לא שוק מתעורר"

"העולם הבין שכשיש תיקון בסין, אנחנו לא מתים ממנו", אומר ז'אן פול בטבז, הכלכלן הראשי במחלקת המחקר של קבוצת קרדיט אגריקול. "בפברואר התיקון היה חריף מפני שאחד הבכירים בשנחאי אמר שהמחירים מאוד גבוהים, גרינספן דיבר על אפשרות למיתון בארה"ב, והתעורר בנו חשש גדול. 10 ימים לאחר מכן הכול נשכח".

בכירי קאליון, זרוע בנקאות ההשקעות של קרדיט אגריקול, הבנק ה-7 בגודלו בעולם לפי היקף הנכסים, אירחו אתמול כ-200 משקיעים מוסדיים בכנס בנושא הזדמנויות בשווקים המתעוררים. זאת, לרגל האצת פעילותם בארץ. והם עדיין חיוביים מאוד לגבי אסיה. "כמה שוקי מניות שם עדיין נסחרים במחירים אטרקטיביים, והדולר הסינגפורי והטייוואני, שנגררו למטה בשנים האחרונות, מציעים הזדמנויות טובות", אומרת קלייר דיסו, ראש דסק מחקר השווקים המתעוררים בבנק.

אתם מכנים אותם שווקים חדשים. למה?

דיסו: "ההגדרה נוצרה מתוך תחושה שיש גל שני של שווקים מתעוררים, שרק היום עושים את הפריצה הגדולה שלהם, כמו מדינות מזרח אירופה והודו. יש הבדל בין השווקים האלו לשווקים המתעוררים המסורתיים יותר, כמו סין, שגדלו לרמה בה הם משקיעים במדינות מערב אירופה ולא בהכרח להיפך". "מתרחשת פה איזו שהיא הפיכה", מוסיף בטבז. "סין הולכת להיות גדולה כלכלית לפחות בסדר הגודל של ארה"ב ומדינות מזרח אירופה, שחיו תחת משטר דומה לזה שמתקיים בסין, עוברות לקפיטליזם וזה מוביל אותן לצמיחה מהירה".

הרב אוזן, בנקאי בכיר בקבוצה וראש הפעילותה בישראל, מוסיף תובנה מעניינת. "יש לנו תחושה שההגדרה של השווקים הללו כמתעוררים עלולה ליצור בקרב המשקיעים קונוטציה שלילית. אנחנו חשים שבישראל הקונספט של מדינה מתעוררת לא נתפס נכון. אם שווקים בעלי פוטנציאל אדיר, כמו מדינות מזרח אירופה, יתפסו כמדינות מתעוררות, הפער בינן לבין מדינות המערב עלול להיות רחב מדי. הפער הזה נסגר".

חלק מהשווקים המתעוררים סגורים יחסית.

בטבז: "הם לא בהכרח סגורים, ובכל מקרה, אתה חייב להתחיל להשקיע, להישאר סבלני ולהיות בטוח שבמקום בו אתה שם את הכסף הכללים ברורים. זה לא תמיד המצב, למרות שהמדינות האלה יודעות שאם הן רוצות להאיץ את צמיחתן הן צריכות להתאים עצמן למצב השוק החדש ולפתוח את השווקים כמו במערב".

אוזן: "בוא ניקח לדוגמה את וייטנאם, שהיא שוק מעניין. זו מדינה קומוניסטית שסבלה ממלחמה ארוכה, ומעניין לראות את הגאות בשוק המניות המקומי היום. אנחנו מציעים ללקוחות שלנו את היכולת לנצל את האפשרויות הטמונות בשוק הטייוואני. הוא עדיין לא 'כשר', אתה יודע בוודאות שהממשל עדיין לא מוכן לפתוח את השוק, אבל יש שינוי בגישה".

מדובר בשווקים יחסית מסוכנים.

אוזן: "כמובן, הם יותר תנודתיים, אבל זה לא שחור או לבן. אנחנו מנסים לבנות מוצרים שינצלו הזדמנויות כאלו, כמו פערי ארביטראז' בין מטבעות, משתמשים בכלים נוספים כדי להגן על ההשקעות, ואת ההנדסה הפיננסית הזו אנחנו מביאים למוסדיים ישראליים. ניהול הסיכונים בעולם השתפר מאוד, בין השאר, בגלל תקנות באזל 2, בעקבותיהם הבנקים צריכים לתת את הדעת יותר על הבנת רמת הסיכון בהשקעות. כשאנחנו צריכים להעריך את הסיכון שלך, אנחנו יודעים איך לנצל אותו לטובתך". "יש היום חשש מנזילות רבה מדי בשווקים", מוסיפה דיסו, "ואין ספק שהיא גבוהה, אבל אני מעריכה שהיא לא תפגע בשווקים".

המחירים לא גבוהים מדי?

דיסו: "בשוק הסיני רמת המחירים גבוהה, ובמספר שווקים ככל הנראה יהיה תיקון". בטבז מוסיף ש"מכפיל רווח של מעל 40 בשנחאי הוא גבוה מאוד. בארה"ב ובאירופה המכפילים ברמות נוחות, אז אין בועה פיננסית גלובלית. ייתכן שיש בועה בשווקים ספציפיים".

פורמלית גם ישראל היא שוק מתעורר.

אוזן: "בעינינו היא בהחלט לא שוק מתעורר. ישראל מתקרבת לארגון ה-OECD ואני, כאיש עסקים, רואה את ה-OECD כמשהו נחמד וטוב. השאלה היא איך להפוך את סיפור ההצלחה הזאת להזדמנות לפיתוח עבור המשקיעים, החברות והמוסדות הישראליים. אנחנו בדעה שיש סיפורי הצלחה ישראליים מעניינים שצריכים להגיע לתודעת המשקיעים באירופה, וזה תפקידנו להציף אותם. ישראל צריכה לקבל יותר תשומת לב מהמשקיעים, במיוחד באירופה, ואולי אפילו להנפיק שם. למשקיעים אנחנו יכולים להציע הזדמנויות בשווקים אחרים, גם באסיה".

משקיעים ישראליים נוטים לרכז את השקעותיהם בארץ.

"אנשים מרגישים לא בנוח להשקיע במדינה שהיא לא מקום הגורים שלהם, אבל אסור לשים את כל הביצים בסל אחד, במיוחד אם הוא קטן", אומר אוזן. "פה אנחנו נכנסיםס ומנסים לעזור". "