בקשה לייצוגית ב-219 מ' ש': "מכון התקנים ביצע בדיקה חלקית למעליות - אך גבה מחיר מלא"

בכתב התביעה נאמר, כי על מכון התקנים לבדוק את כל המעליות החדשות בישראל, והחל מ-1993 ועד היום בדק המכון את רוב המעליות החדשות בהיקף של כ-40 אלף יחידות. בנוסף העניק מכון התקנים פטור מחובת בדיקה לכ-5,000 מעליות חדשות, שהבדיקות בהן נעשו ע"י היצרנים עצמם, והמכון קיבל את בדיקתם כמהימנה וסימנן בתו תקן.

לטענת התובעים, זיו יערי, משולם יולזרי וניסים דרור, בניגוד לדרישת התקנים למעליות, ערך מכון התקנים בדיקה חלקית בלבד של המעליות, בדיקה מקילה ביותר, ובין היתר ללא עומס מבחן כלשהו. לדברי התובעים, באמצעות עוה"ד חן בר-און מנחם ואלחנן פיין, הבדיקות שערכו מכון התקנים והיצרנים אינן מאפשרות לגלות את כל הליקויים במעלית, מגדילות את הסיכון לתאונות ולפגיעה חמורה בנוסעים במקרה של תאונה במעלית.

התובעים מציינים כי מכון התקנים קיבל מחיר מלא עבור הבדיקות שביצע, כאילו ערך בדיקה מלאה. לדבריהם, מי ששילם בפועל את עלות הבדיקה הם מזמיני המעליות, כלומר בעלי הדירות, המשרדים והמפעלים של הבניין בו הותקנה המעלית. זאת, כיוון שמכון התקנים אמנם גבה את מחיר הבדיקה מהיצרן או ממתקין המעלית, ואולם אלו העמיסו את העלות על מזמיני המעליות.

לדברי התובעים, המהנדס יהושע הולצמן, מומחה בתחום המעליות, קבע בחוות דעת כי עלות הבדיקה הנוספת לכל מעלית עומד על 4,868 שקל. עוד קבע כי כתוצאה ממחדלי מכון התקנים נדרש בממוצע כל מזמין מעלית לשלם עבור בדיקה נוספת החל ממארס 1993 ועד היום סך של 325 שקל, ולכן סכום התביעה עומד על כ-219 מיליון שקל.

טרם התקבלה תגובת מכון התקנים. (ת.א. 1892/07).