"אם פיתרון ה-WiMax יצליח, מצבה של אינטל בישראל יהיה לא רע, בלשון המעטה"

דדי פרלמוטר, מנכ"ל קבוצת הניידות באינטל והישראלי הבכיר בה, שקפץ לביקור מולדת, מדבר על התקוות שלו מהפיתוחים החדשים ועל הטעויות שעשתה ענקית השבבים בשנים האחרונות: "לצערי הרב השקענו בכמה דברים שלא הצליחו" > שמוליק שלח

שנה מוצלחת עברה על דדי פרלמוטר, מנכ"ל קבוצת הניידות באינטל והישראלי הבכיר בענקית השבבים. לפני שנה בדיוק השיקה החברה את פיתרון ה-Woodcrest, שהוא שם הקוד למעבד הדו-ליבתי עבור שוק השרתים שהיא השיקה. ההשקה תפסה מקום מכובד יחסית, משום שהיוותה את המעבר של אינטל ממשפחת מוצרי הפנטיום 4, שליוותה אותה בשנים הקודמות במחשבים השולחניים ובשרתים, למשפחת מעבדי הפנטיום M.

"בחברה מרוצים יותר מהפתרונות החדשים ואני לא חושב שזה סוד גדול", אומר פרלמוטר, "קו המוצרים החדש שינה את המאזן שלנו גם מצד המוצרים וכן את המצב העסקי, התדמיתי ואת פלח השוק שלנו, בעיקר בתחום השרתים. אני חושב שכרגע כל הלחץ הוא על המתחרים שלנו - מתי הם ישיקו את המצר שלהם". לפרלמוטר יש סיבה להרגיש טוב עם שביעות הרצון בחברה. ארכיטקטורת הפנטיום M, שנהגתה ופותחה תחת הנהגתו במרכז בחיפה בתחילת שנות ה-2000 עבור מחשבים ניידים, הפכה לאסטרטגיה לפיה פועלים באינטל גם בקווי מוצרים לשוק השרתים והדסק-טופ. השינוי הזה אחראי גם אולי להפיכתו של פרלמוטר לאחראי גם על כל הפיתוח של ארכיטקטורות אינטל, לא כאחראי בפועל, אבל כאחראי על קבלת ההחלטות בתחום.

" מה בעצם קרה לאינטל שהיא איבדה כל כך הרבה נתח שוק?

"חלק גדול מהאשמה לגבי מה שקרה הוא מה שאינטל לא עשתה. בין שנת 2000 כשאינטל השיקה את הפנטיום 4, ועד 2006 כשהשקנו את הארכיטקטורה החדשה (Core 2 Dou), אינטל לא השיקה אף מוצר מוביל. השקנו כל מיני מוצרים עם טכנולוגיה יותר מתקדמת, אז היה איזה שהוא הר. בדיעבד הסתבר שפנטיום 4 זו ארכיטקטורה שקשה לפתח אותה. הייתה בה סיבוכיות אינהרנטית כי היו בה הספק גבוה וסיבוכיות שהקשו לפתח עליה את הדורות הבאים. בסופו של דבר המבחן האמיתי אינו במוצר עצמו אלא בכל קו המוצרים שמתכננים, ובמוצר הזה אינטל התקשתה. הגענו לאיזה שהוא קיר שהיה קשה לטפס עליו".

"השנתיים הקרובות הן קריטיות ל-WiMax"

במבט לאחור, מספר פרלמוטר, שינתה אינטל את התזמון של הוצאת המוצרים החדשים. "היום אנחנו עובדים עם מודל שנקרא "טי-טוק". כבר ב-2004 הבנו שעלינו לספק שינויים משמעותיים במוצר כמעט מידי שנה, כך שאנחנו מבססים את ההתקדמות שלנו גם במישור של ארכיטקטורה חדשה כל שנתיים, ושנה אח"כ משנים את יכולות הייצור למשהו מתקדם יותר. למשל, בשנה הקרובה נעביר את ה-Core 2 Dou ל-45 ננומטר".

אינטל השקיעה בשנים האחרונות הרבה מאוד משאבים בכניסה לעולם התקשורת האלחוטית רחבת הפס. הבחירה שלה היא באמצעות טכנולוגיית ה-WiMax (802.16e), אותה מתכננת החברה להכניס בצמוד לכל מעבד שהיא מספקת. WiMax מספק פתרונות שלדעת קברניטי אינטל הרבה יותר מוצלחים, גם טכנולוגית וגם מבחינת הביצועים, לעומת פתרונות טכנולוגיים אחרים שזמינים בשוק. פרלמוטר מציין שבעיה אחרת שה-WiMax פותר היא זו של זכויות היוצרים (IP), שהפכה להיות מקור למאבקים חריפים בשוק האלחוטי, מול קוולקום למשל.

" עדיין יש ויכוח רציני האם ל-WiMax יש בכלל זכות קיום?

"אחד הדברים שעשינו אחרת זה ש-WiMax הוא פיתרון פתוח ולא חייבים לשלם סכום תמלוגים לחברה מסוימת. אם אתה משווה את קצבי ההתפתחות של הסטנדרט הפתוח לעומת הסטנדרט הסגור, יש הבדל אדיר. כך זה גם ב-Wi-Fi. כיום, בכל מדינה יש תדרים אחרים לטלפונים סלולריים. אני גורר כמה טלפונים אצלי בתיק, אבל זה לא נכון. אם אני רוצה להכניס משהו לתוך המחשב הנייד, הוא אמור לעבוד בכל מקום. להגיד ש-WiMax בטוח יצליח, זה אני לא יכול".

" קשה להאמין שלא הימרתם על סוס מנצח בתחום הזה.

"לצערי הרב אינטל השקיעה בכמה דברים שלא הצליחו. אני לא אומר את זה בתור התנצלות, אם אתה לא מנסה לעולם לא תצליח. בכל מקרה אני מאוד מעודד מזה שההתנגדות הולכת וגוברת. לפני שנתיים לא יכולת לשמוע אף אחד שאומר מילה נגד WiMax, כי פשוט לאף אחד לא היה אכפת. עכשיו זה מתחיל לרקום עור וגידים ויש סיכוי שזה יקרה. השנתיים הקרובות הן הקריטיות ל-WiMax". אינטל מתכננת ליישם את ההשקעה בתחום ה-WiMax בחצי הראשון של 2008 עם השקת כרטיסי תקשורת משולבי WiMax ו-Wi-Fi, שישולבו על המחשבים הניידים.

ואם כבר מדברים על השקעות בדברים שלא הצליחו, הרי דוגמה טובה לכך היא ההשקעה שביצעה אינטל במעבדים הסולאריים (משפחת מוצרי ה-Xscale). "אינטל ראתה אחרי מספר שנים שהיא לא מצליחה להיות מספר אחד או שניים בתחום הזה וזו לא האסטרטגיה שלה להמשיך להשקיע אם אינה מצליחה להגיע ליעדים הללו", מסביר פרלמוטר את סדרת הרכישות בשנים 1999-2000, שכללה בעיקר את DSPC הישראלית תמורת כ-1.6 מיליארד דולר. הכניסה לתחום לא הסתיימה באופן הטוב ביותר עבור אינטל, ולפני כשנה נמכרה יחידת הפעילות בתחום למארוול תמורת כ-600 מיליון דולר.

"בתחום של הסלולר אינטל נכנסה מאוחר יחסית ואפילו בכל הנושא של זכויות היוצרים התמודדנו מול חברות כגון TI, קוולקום, נוקיה ואחרות, וכן גם לא הכרנו את כל הנושא של הקשר עם הלקוחות. זה היה בית ספר מצוין, אבל אולי יקר מדי והפקנו מזה הרבה לקחים שאנחנו מיישמים עכשיו בכל הנושא של WiMax והפתרונות עבור אינטרנט נייד. אבל כשאתה מגיע מאוחר צריך משהו ייחודי ביד כדי לעקוף את המתחרים ולא היה לנו את זה. היה לנו מצב של 'גם לי יש'. במצב כזה קשה לך להתמודד. לא יצרנו בתחום הזה הבדל בטכנולוגיה או בעלויות. למארוול יכול להיות ביזנס מצוין בתחום הזה".

" בכל הפרשנויות מתייחסים לזה שאינטל מתקשה לפעול בשווקים קטנים יותר ובגלל זה היא נכשלה. מה יקרה בשוק ה-WiMax?

"בגלל שזה תחום רחוק מאיתנו אני חושב שבסלולר לקח לנו הרבה זמן להבין מי נגד מה ומה הם משחקים. זה היה לימוד טוב אבל לא היה טריוויאלי להיכנס לשם. אני חושב שב-WiMax יש לנו יתרון, כי אנחנו מובילים לפני המתחרים. יש לנו סיכוי כי התחלנו את התהליך. יש לנו קבוצה מאוד חזקה בתחום ויש לנו יכולת להביא מעבדים שיודעים להריץ אינטרנט יותר טוב מאחרים. בתקופה שקנינו את DSPC רצינו להיכנס לשוק שאז לא הכרנו אותו".

" איפה אתה רואה את מרכז הפיתוח הישראלי משתלב בתוכניות העתידיות של אינטל?

"המרכז בישראל במקום מצוין כעת. כל הנושא של ה-Core2Due פותח פה ועוסקים כאן בפיתוח לקראת 2010, וכל הנושא של האלחוט וה-WiMax פותח בישראל. יש לנו כאן יותר מ-600 איש שעוסקים ב-WiMax וב-Wi-Fi, ואני חושב שזה המרכז הגדול בעולם בתחום הזה. אם תהיה הצלחה לפתרונות ה-WiMax באותו סדר גודל שהייתה למעבדים שלנו, מצבה של אינטל בישראל יהיה לא רע, בלשון המעטה". "