כשמזוז ממליץ

ככה תופרים מכרזים בפרקליטות מיסוי וכלכלה

עו"ד אלה רובינק, העומדת בראש פרקליטות מיסוי וכלכלה, מרגישה שהיא יכולה להתברך בשלושה עובדים חדשים. ובצדק: עו"ד אלון גילדין הוא צעיר כריזמטי בעל שכל חריף ולשון חדה ; עו"ד לירן חיים הוא בעל כושר שכנוע טבעי, ומתייחס לעבודתו ברצינות רבה. כרגע הוא מלווה מטעם הפרקליטות פרשייה סודית שעתידה להתפוצץ בקרוב; פואד מעדי הוא עורך דין יסודי ונטול פוזות, שלעולם לא ייתן לתיקים להצטבר.

לפני כשלושה שבועות נפגשו השלושה באולמה של שופטת בית הדין לעבודה, הדס יהלום. הם התבדחו בינם לבין עצמם ואפשר היה לקבל את הרושם שהדיון אינו נוגע אליהם או אל הדרך בה "זכו" במכרזים לתפקידיהם בפרקליטות. לאור העדויות והמסמכים שהוצגו, הרבה סיבות לשביעות הרצון של השלושה, לא היו: אפילו בתולדות המכרזים התפורים של משרד המשפטים המכרז בו התקבלו לעבודה מסמן דרגת שחיתות חדשה.

"שיטה פסולה"

שיטת תפירת המכרזים במשרד המשפטים נחשפה ב- G("לפרקליטות מותר", 26.4.07) דרך סיפורו של מכרז 4473, לחמישה תפקידי פרקליט בפרקליטות מיסוי וכלכלה. השיטה המקובלת הייתה לקבל לעבודה פרקליט - במקרים רבים מקורב או פרוטקציונר צעיר - ללא קריטריונים ובהליכים מזורזים, ועל תקן "משרה ארעית". אחרי כמה חודשים, כשאין ברירה והתקשי"ר והחוק מעיקים, מפורסם מכרז, שבו נותנת נציבות שירות המדינה הנחות מהנחות שונות, שמבטיחות כי העובד ה"זמני" יהיה ה"זוכה".

שני מבקרי המדינה האחרונים, אליעזר גולדברג ומיכה לינדנשטראוס, מתחו ביקורת חריפה על הנוהג הזה: "השיטה שתוארה היא שיטה פסולה, היוצרת מעגלים של אי-תקינות, לחצים לא ראויים, וסטיות חוזרות ונשנות מהכללים המחייבים, עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות", כתב לינדנשטראוס.

בפרקליטות לא התרשמו מהביקורת, מהחוק או מהתקשי"ר. ההצדקה שלהם היא הפשיעה גואה ומצוקת כוח האדם שמחייבת, לטענת הפרקליטות, איוש משרות מהיר. עבודה קודמת בפרקליטות, גורסים שם, ובפרט בתפקיד שעליו נערך המכרז, הוא בעל ערך בעת בחינת התאמתו של המועמד לתפקיד.

המלצות מלמעלה

עו"ד אדם רסקין, שהיה אחד מ-93 מתמודדים תמימים במכרז 4473, לא השלים עם העובדה שארבעה מבין חמשת ה"זוכים" במכרז היו עורכי דין עובדי פרקליטות מיסוי וכלכלה. באמצעות עו"ד נאוה פינצ'וק-אלכסנדר ובתיה זקס, הוא פנה לבית הדין לעבודה בדרישה לפסול שלושה מהם - עורכי הדין גילדין, חיים ומעדי. השלושה, יש לציין, היו מוכרים במשרד המשפטים מתקופת התמחותם במשרד: אלון גילדין קיבל המלצה מהיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שבלשכתו עשה את ההתמחות; חיים לירן קיבל המלצה מפרקליטת מיסוי וכלכלה אלה רובינק, ופואד מעדי מבכירים אחרים בפרקליטות מיסוי וכלכלה, מזמיני המכרז.

"נכונות מלאה"

לקראת הדיון האחרון בפרשה נמסרו לבית המשפט עוד הודעות ומסמכים, ששפכו אור על שיטת התפירה. ההפתעה העיקרית: השלושה נקלטו למשרות נשוא המכרז כ"ממלאי מקום" אחרי פרסום המכרז. המתמודדים האחרים במכרז לא ידעו כמובן, שבתפקידים הנכספים נקלטו כבר שלושת המומלצים הצעירים מתוך פרקליטות מיסוי וכלכלה.

המסמכים על אודות שיטת המיון הראשוני שפכו אור על התנגדותה התקיפה של הפרקליטות, בשלבים קודמים של הדיונים, לחשיפת זהותם של הממונים על הסינון. מדובר בשני בכירים בפרקליטות מיסוי וכלכלה, עורכי הדין יונתן תדמור ושרון כהנא. הם הכירו את המתמודדים ה"פנימיים", שהתמחו במחלקה.

ביחס לשלב השני במכרז - הבחינות בכתב - התברר כי הפרקליטות קיבלה מנציבות שירות המדינה אישור חריג, שביטל את הצורך בבחינות האנונימיות בכתב.

בשלב השלישי - ראיון בעל פה - התברר כי הדמות הדומיננטית בוועדת הבוחנים, שלחבריה לא אמור להיות שום קשר ליחידה המגייסת, הייתה עו"ד דינה רדלמן, מ"מ של פרקליטת מיסוי וכלכלה אלה רובינק. ואם לא די בזאת, בוועדת הבוחנים לא נוהל פרוטוקול. עו"ד רדלמן הצהירה כי באה למכרז "עם נכונות מלאה לבחון כל מועמד על-פי כישוריו, בלי דעה נחרצת מראש, כי מי שמאייש אצלנו משרה במילוי מקום או מי שעבד אצלנו בעבר דווקא הוא זה שצריך לזכות", וכי היכרותה המוקדמת עם המועמדים במכרז "הייתה אך ורק על רקע מקצועי, מתוך העבודה באותו מקום עבודה".

"בהליך של חטא"

את המדינה מייצגת בתיק עו"ד תמי דקל. היא כמובן מצדיקה את המכרז ואת תוצאותיו, בנימוקים שהובאו פעם אחר פעם, על ההכרח לגייס עובדים מהר בגלל לחץ העבודה והפשיעה הגואה. דקל זועמת על עו"ד אדם רסקין ועל הפרקליטות המייצגות אותו, בשל החיטוט ו"מסע הדיג" שלהם בנבכי המכרז ובמסמכיו.

התיק הזה מוטל על כתפיה של השופטת הדס יהלום וכמו שהדברים נראים כעת, כששני הצדדים נחושים, התיק יגיע לערעור בפני בית הדין הארצי לעבודה, ואחר כך גם בעליון. ספק אם לעותר רסקין זה יעזור: הפרקליטות מן הסתם תטען שעבר הרבה זמן, ולנוכח השיהוי אין טעם לפגוע בעורכי הדין שנכנסו לתפקידים.

"במסגרת מכרז זה", הגיבה הפרקליטות, "התקיים הליך סינון ראשוני אובייקטיבי קצר יותר, בשל מצוקת כוח האדם והצורך באיוש משרות מהיר לשם חיסול פיגורים בתיקים פליליים. החלטת ועדת המכרזים התקבלה משיקולים ענייניים ומקצועיים, ונבחרו המועמדים שהוועדה התרשמה מהם ביותר במהלך הראיון עמה".

פרקליטים שנלחמים בבית המשפט במינויים בלתי תקינים בשירות הציבורי, וכן שופטים, אוהבים לצטט את בג"ץ שדולת הנשים (2671/98), שבו נדון מינוי לא ראוי: "יראים אנו שמא יפשה הנגע, ותרבות המינויים והבחירה בשירות הציבורי תאבד ואיננה. יתר על כן: פלוני שנתמנה בהליך של חטא, בהגיע שעתו שלו למנות אחרים או לבחור בהם, ילך אף הוא בדרך עקלקלות שלימדוהו. אבות אכלו בוסר, ובנים שראו את אבותיהם יאכלו בוסר אף הם. את המשכה של הדרך ידענו כולנו".