אייל גבאי סוגר חשבון עם המבקרים: "אם לא יהיה חשמל תחרותי, זה יהיה אסון לאומי"

מתחילת הראיון הטלפון הסלולרי של אייל גבאי, המנכ"ל היוצא של רשות החברות הממשלתיות, לא מפסיק לצלצל. אבל הפעם השיחות לא מגיעות משרים בממשלה או מעובדים בחברות הממשלתיות, אלא דווקא מבכירים במגזר העסקי שמגששים מהן התוכניות של גבאי, שבקרוב יתחיל לנהל את הנציגות של קרן ההשקעות הבינלאומית בבקוק אנד בראון, המתחילה לפעול בישראל.

בשקט בשקט, ובלי הרבה יחסי ציבור, מעניק גבאי פירוש חדש למונח "לפרוש בשיא". אחרי שבתקופת כהונתו הפריטה המדינה חברות ממשלתיות בהיקף של יותר מ-16 מיליארד שקל, הוא מרשה לעצמו לשחרר קצת את העניבה, לקראת קריירה חדשה בסקטור הפרטי.

את המסדרונות האפורים משהו של משרדי הממשלה בירושלים, ימיר בקרוב גבאי בסיטי של תל-אביב, וליתר דיוק במגדלי עזריאלי, שם מתכננת בבקוק אנד בראון לפתוח את משרדיה החדשים בישראל.

מאז הודיע על פרישתו, מספר חברות גדולות במשק חיזרו אחרי גבאי, שמצדו העדיף באלגנטיות שלא להיכנס לתקופת צינון ארוכה, אלא לעבוד מול גוף בינלאומי גדול שנכנס לארץ. עבור קרן ההשקעות האוסטרלית (ראה מסגרת) המנהלת נכסים בשווי של כ-8 מיליארד דולר, מדובר בכניסה ראשונה לישראל. יום בלבד לאחר ההודעה על המינוי התברר כי הקרן האוסטרלית כבר מנהלת מו"מ לרכישת דפי זהב מקרן ההשקעות מרקסטון, לפי שווי של כ-125 מיליון דולר. פתיחה מבטיחה לכל הדעות. "זו עסקה שהמגעים החלו עוד לפני תקופתי, ולכן לא אוכל להתייחס אליה. אבל זה בהחלט מעיד על הרצינות שלנו", אומר גבאי ל"גלובס" בראיון ראשון לפני הכניסה לתפקיד החדש.

" לכאורה הניסיון העסקי שלך הוא יותר בהפרטת חברות ממשלתיות, למה לקחו אותך לנהל קרן השקעות?

"לכאלה שזה עתה מגיעים לשוק הישראלי, מישהו כמוני, שיש לו הכרות מעמיקה בעסקאות ובפעילות בשוק ההון, אני מניח שזה נכס. אני הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות להם. יש בינינו סינרגיה מושלמת. אני רואה בהם פוטנציאל אדיר למשק. יש גם משהו מושך בכך שאני, שהתמודדתי מול הריכוזיות בחברות הממשלתיות, אפעל עם גורם חדש בזירה הכלכלית".

" בשוק ההון מעריכים כי פעילות הקרן בישראל תהיה משמעותית. על כמה כסף אנחנו בעצם מדברים?

"אין מגבלת סכום. העובדה שאין מגבלה היא גם יתרון וגם חיסרון. ההשקעה בישראל היא השקעה אלטרנטיבית לכל השקעה בעולם. עסקה כאן שטובה במושגים בינלאומיים אין לה מגבלות כספיות".

מה פתאום אוליגרכים?

גבאי עוזב בתקופה לא פשוטה במשרד האוצר, כאשר מלבדו, צפויים לפרוש גם ראש אגף התקציבים, קובי הבר, ובכירים נוספים. כמנהל רשות החברות מידת השפעתו של שרי האוצר ומדיניות המשרד, הייתה הרבה מעבר לתפקידו הרשמי. החלל שנוצר בצמרת האוצר, והעובדה שהמשרד פועל ללא שר מכהן, לא מטרידים את מנוחתו של גבאי.

" נטשת ספינה טובעת?

"אין שום בריחה המונית או נטישה. יש זמן שהבשיל. אני עברתי זמן שנקרא קדנציה מקובלת. אני חשבתי שנכון לעזוב, גם לי וגם להביא דם חדש ומחשבה חדשה לרשות החברות".

" במשך הקדנציה עברת לא פחות מחמישה שרים. איך היה לעבוד מולם?

"שרון הוא בולדוזר כמו שמתארים אותו: 'תביאו כבר את התוצאה וזהו'. ביבי היה השר עם התפיסה המקרו-כלכלית והתיאוריה הכלכלית המובנית ביותר. אולמרט כשר אוצר היה מהיר תפיסה ונעים מאוד לעבוד איתו. הירשזון ליווה אותנו בהנפקת בז"ן ונתן לנו חבל ארוך להשלים אותה".

הקדנציה של גבאי ברשות החברות הסתיימה בטעם טוב לאחר שבהובלתו הושלם המהלך המורכב של פיצול והפרטת בתי הזיקוק בחיפה ואשדוד, הפרטה שהכניסה לקופת המדינה סכום חסר תקדים של כ-10 מיליארד שקל.

ההצלחה של הפרטת בז"ן, ולפניה של חברת בזק שנמכרה לקבוצת סבן-אייפקס-ארקין, קצת השכיחו את העובדה שהקדנציה של גבאי החלה ברגל שמאל, עם מכירת חלקה של המדינה בחברת הספנות צים לחברה לישראל של סמי ועידן עופר, במחיר שגרר מאוחר יותר ביקורת ציבורית קשה על אופן ההתמחרות מול החברה לישראל, שכונתה "עסקת השקשוקה".

במידה מסוימת, פרשת הפרטת צים ליוותה את גבאי בכל ההפרטות הבאות. לזכותו ייאמר כי המצב שאליו נקלע, בו לחברה לישראל הייתה זכות סירוב ראשונה לרכישת מניות המדינה, היה בלתי אפשרי. מאז, ובכל הפרטה, הכלל המרכזי שלפיו עבד גבאי היה הגדלת מספר השחקנים.

" פרשת צים היא עדיין אירוע טראומתי עבורך?

"הייתה, והיום כבר פחות".

" בוא נעשה סדר בהיסטוריה. מי שהשתמש במילה "שקשוקה" היה עו"ד רם כספי שייצג את החברה לישראל בפרשת צים. אחר כך אמרו שזה בחצי מחיר.

"הוא לא זרק מספרים איתי. הייתה קבוצה של שישה מאנשי המדינה שהיו שותפים להחלטה, והיו גם שתי הערכות שווי בלתי תלויות. גם האגדה על מכירה בחצי או ברבע מהשווי היא אגדה, שאף אחד לא בודק. אם המספרים שזרקו היו נכונים, החברה לישראל הייתה נסחרת בפי שניים ממחירה".

" לאחר שהושלמה הפרטת פי גלילות שנמכרה לדלק של תשובה, נשמעו טענות בכנסת שהפכנו למדינת אוליגרכים.

"ב-1999 דיברו על 3-5 משפחות בלבד ששולטות בשוק הישראלי. ההפרטה הביאה לביזור הכוח לידי מספר רב של קבוצות. רוב ההפרטות הלכו לגורמים חדשים. פועלים נמכרה לתד אריסון, דיסקונט נמכר לקבוצת מתיו ברונפמן, אל-על נמכרה לבורוביצ'ים שלא היו קודם לכן גורם משמעותי. אייפקס וחיים סבן שנכנסו לבזק היו חדשים במשק הישראלי. בינו צדיק ופז היו שחקנים גדולים והפכו למשמעותיים יותר. ההפרטה יחידה שהכניסה גורם קיים היא מכירת בתי הזיקוק בחיפה, אבל כאן, לפחות, למעלה מ-50% מהמניות הלכו לשוק ההון ישירות וחלק למשקיעים זרים. כך ניתנה הזדמנות שווה לציבור, שבא, לשם שינוי, בהמוניו".

איומים הם חלק מהמשחק

" צריך להמשיך בהנפקות בבורסה?

"צריך להמשיך שיטה של הנפקה משולבת במכירת גרעין שליטה. אני חושב שזו שיטה מצוינת להפרטה של חברת הדואר, היה מתאים לעשות את זה גם בנמלים, אבל זה ייקח זמן כי נתניהו הבטיח להם בזמנו 15 שנה בלי מכירת גרעין שליטה".

" למרות המאמצים, המשקיעים הזרים הגדולים לא הגיעו לארץ.

"זרים הגיעו - אייפקס, חיים סבן, למשל. המשקיעים הזרים שהתמודדו על בית הזיקוק באשדוד, נקשווילי ורוסנפט, נדחפו החוצה. גם את פרנס טלקום שהתמודדה על בזק בעטו לנו החוצה. בכלל, השב"כ מעורב מדי בקבלת החלטות, באל-על אסור לזרים להחזיק יותר מ-49% מהמניות. המסר לזרים מכל הליכי ההפרטה היה: 'אנחנו לא רוצים זרים'. אני יכול להתאמץ כמה שיותר להביא זרים, והתאמצתי מאוד, אבל כאשר המדינה משדרת מסר של לא רוצים, וזה מסר עקבי במידה רבה גם בבנקים, התוצאה היא כפי שהיא".

" ההצלחה של הפרטת פי גלילות הפתיעה אותך?

"בפי גלילות נאבקתי כדי להביא את המניות למדינה ובחברות הדלק כדי להביא למתווה המכירה. היו, למשל, איומים על דירקטורים. הגענו להסכם ולהחלטה על מכירת הפעילות בממשלה. הגענו להחלטה על מכירה משותפת של המתקנים ולזה קיימת יחידת הפרטה ברשות. זו הצלחה יפה מאוד, למעלה מהציפיות. גם המתמודדים לא חשבו שיגיעו למחירים הללו".

" קיבלתם איומים?

"איומים מרומזים, לצערי, הם חלק מכללי המשחק. ועדי העובדים שרואים מלחמה על הבית עושים צעדים חריפים אך לגיטימיים".

" היו איומים ממתחרים?

"אלי הם לא הגיעו. בבז"ן אשדוד היה ניסיון מסוים לפסול מתחרים. בחנו ודחינו כי לא היה לזה בסיס".

" לצד ההצלחה בהפרטות, דו"ח המבקר האחרון הצביע על חולשה מהותית בפיקוח על החברות הממשלתיות.

"הבעיה שלנו היא חוסר משמעותי בכוח אדם. הייתה החלטה מודעת שלנו להתרכז בשינויים מבניים ובהפרטה, שהם תהליכים מקרו-כלכליים חיוניים בתקופת מיתון. נכון יהיה למנהל הרשות הבא לבחון את אופן הקצאת המשאבים ובנוסף להמשיך מלחמה שהתחלתי בה, להגדיל את התקציב וכוח האדם ברשות".

" חברות ממשלתיות גדולות כמו רכבת ישראל מתפקדות חודשים ארוכים בלי יושבי ראש ובלי מספר תקין של דירקטורים.

"זו שערורייה שאין כדוגמתה. נמאס לי לחתום על מכתבים שבועיים וחודשיים לשרים ולהתריע על המצב, כאשר אלו לא זוכים למענה. גם מכתבי מבקר המדינה בנושאים אלה נותרו תלויים בחלל האוויר".

" למה זה קורה?

"כי שני שרים מאותה מפלגה לא יכולים להסתדר על מינוי".

" לפני שעזבת דיברת על אפשרות להעלאת שכר מנכ"לים בחברות הממשלתיות.

"יש לנו בעיה אמיתית באיתור מנכ"לים לחברות הממשלתיות. לא רק שלעתים אנחנו מקבלים מנכ"לים בדרג שני, הרי גם כשדרג א' לא מתמודד זה פותח פתח למועמדים פוליטיים שלא היו זוכים מול דרג ראשון, ואז אנחנו נכווים פעמיים. מדובר רק בתוספת שכר למנכ"לים ורק לחברות הגדולות ביותר, היכן שאפקט הניהול משמעותי ביותר מבחינה כספית".

קצר חשמלי

גבאי משאיר למחליפו בעיקר התמודדות קשה מול ועדי העובדים הגדולים במשק. ההפרטות הבאות המתוכננות, של התעשיות הביטחוניות נמלי הים ואולי חברת החשמל, יהיו כרוכות במאבקים עם ועדי העובדים.

" מה יהיה עם התעשיות הביטחוניות. עוד כמה זמן תוכל הממשלה להישאר הבעלים שלהן?

"תעש תופרט במתווה שנקבע לה למרות העיכובים הפוליטיים בשנתיים האחרונות. בתעשייה האווירית יש לברך על הנפקת האג"ח, אבל זהו צעד ראשון ואסור שיהווה תחליף ליציאה להנפקת מניות. ברפא"ל אנחנו, כמדינה, עדיין לא בשלים למהלך הפרטה".

" בחברת החשמל הרפורמה אושרה על ידי הכנסת, אבל מאז תקוע.

"אני חושב שאסור לממשלה להרים דגל לבן, זה יהיה אסון לדורות. 80 שנה החברה קיימת ולא נגעו בה, ועכשיו צריך פתרון לעוד 80 שנה. אם לא יהיה חשמל תחרותי במהלך השנים הבאות, זה יהיה אסון לאומי".

" בחברת החשמל אומרים כי "אם העסק לא שבור למה לשבור אותו?".

"'לא שבור', זה מונח שעושה הנחות לחברה הזו. היא מתקשה לממן ביקושי חשמל נוספים ולבנות תחנות כוח נוספות. היא לא מספקת תשואה על ההון שיש לה, יש לה חוב פיננסי שמאיים למוטט אותה. את זה האזרח לא רואה, אבל זה מהווה איום אסטרטגי על משק החשמל".

" לפי ההערכות, שינוי מבני יעלה את מחירי החשמל באופן דרסטי.

"גם בלי שינוי מבני לא יהיה מנוס מהעלאת מחירי החשמל ב-25%-30%. אם יש משהו שיכול להציל את משק החשמל מקריסה פיננסית ואחריה קריסה של חשמל, או מהעלאת מחירים גדולה ביותר, זה רק השינוי המבני. עצם העובדה שוועד העובדים אומר 'תבטלו את השינוי המבני ואנחנו מוכנים להתייעלות פנימית של 10%' מעיד על כמות השומנים בחברה. זה אומר שיש לפחות 20% ואולי יותר אפשרות התייעלות פנימית".

" שנתיים מהיום, איפה יהיו הליכי ההפרטה במשק?

"הרשות צריכה להיות אחרי השינוי המבני של חברת החשמל, אחרי מכירת תעש, הנפקת מניות בחברות הנמל והנפקת מניות בתעשייה האווירית. כל זה ישים, פעולות ההכנה כבר נעשו וצריך לעבור לביצוע. חלק ניכר נמצא על כתפיו של המחליף, אבל תנאי הכרחי הוא הירתמות השרים ושראש הממשלה יתמוך פוליטית בהליכי ההפרטה. בלי זה כלום לא יזוז".