"החלטה 979 היא בכייה לדורות"

בעקבות אישור ההחלטה להיוון חלקת המגורים במושבים ובקיבוצים ומתן אפשרות למבני תעסוקה, משני צידי המתרס מותחים ביקורת חריפה

"החלטה 979 להיוון חלקת המגורים לא רק שאינה מיטיבה עם ציבור החקלאים, היא פוגעת בזכויותיהם ותגרום לבכייה לדורות", כך אומר מזכ"ל האיחוד החקלאי, דודו קוכמן, בתגובה להחלטת ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לחתום על ההחלטה.

לדבריו, בעוד שהמגזר העירוני קיבל בעלות כמעט מלאה על הקרקע, המגזר החקלאי מקבל הרבה פחות. לדעתו, ההחלטה לא רק שאינה מטיבה, היא מחזקת את חיבוק הדב של הממסד, שגם כרך בהחלטה את תמ"א 35 שקובעת מגבלות בנייה ברוב המקומות.

גלובס: האם הצעד הבא הוא לחץ לשינוי התמ"א?

קוכמן: "אני מקווה שלא יהיה צורך בכך, כי יש חשיבות רבה לשמירת הצביון של המרחב הכפרי".

- אם כן, מה אתה מציע?

"אני מבקש להיות אזרח שווה בין שווים. שיסדירו את המתיישב בכפר ביל"ו באותם תנאים כמו ברחובות".

- הזכות לפצל היא הטבה ניכרת.

"יתכן שצריך לקבוע תג מחיר עבור זכויות הפיצול שהוא גבוה מ-3.75%, אך בשום פנים ואופן לא 33%, שהוא המחיר לקניית זכויות חדשות בקרקע".

- מה יש לך לומר על ההחלטה בעניין 500 מ"ר לתעסוקה?

"ההחלטה אינה מתייחסת לזכויות ההיסטוריות של האנשים שיושבים עשרות שנים על הקרקע. לכן, סופה שלא תתממש. חשוב לזכור, שהממסד בכל העולם המערבי מוביל לשינויים שבמרכזם פיתוח תיירות כפרית ותיירות חקלאית. אצלנו, לעומת זאת, מובילים לכיוונים לא נכונים".

- מה אתה מציע?

"אני קורא למקבלי ההחלטות לשבת ולחשוב איך ניתן לשמור את המרחב הכפרי לדורות הבאים. אני מציע השקעה בחקלאות ארוכת טווח, השקעה בתיירות כפרית, עידוד החקלאים ומתן תמיכות שיאפשרו פרנסה, ולא רק בפריפריה אלא גם במרכז הארץ. במקום לעשות זאת, המדינה פוגעת במוטיבציה של החקלאים לעסוק בחקלאות, היא עוסקת בהתחשבנות ובפנקסנות, מחשבת אחוזים, אך אינה מספקת פתרון שניתן לצעוד איתו קדימה".

- ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, אמר שככל שעובר הזמן המגזר הכפרי מקבל פחות. אינך חושש?

"אין כבר מה לתת פחות. האלטרנטיבה היחידה, לדעתי, היא לפעול לפי החלטה 823, שמאפשרת חכירה לדורות. בלי שימושים ופיצולים ובלי כלום, שכן ההחלטה הנוכחית יוצאת הרבה בעיות קנייניות ותכנוניות שאי אפשר יהיה להיחלץ מהן".

"עוד מתנה לעשירים"

מן העבר השני עומדת האגודה לצדק חלוקתי, בראשה עומד ד"ר סנדי קדר, לשעבר מראשי הקשת המזרחית. האגודה טרם החליטה עם איזה ארגון תגיש עתירה לבג"ץ כנגד ההחלטה להיוון חלקת המגורים. מה שבטוח הוא, שהעתירה בדרך, ולו גם בגלל העובדה שהיא אושרה, לדעת האגודה, בהליך לא תקין.

לדברי עו"ד רויטל ברילינשטיין מהאגודה, לא יתכן שראש הממשלה דהיום ושר התמ"ת לשעבר, אהוד אולמרט, חתם על ההחלטה בכובע של האחראי על המינהל, ועתה חתם עליה כשר אוצר. "יש טעם לפגם בכך שאולמרט, שהיה מיוזמי ההליך, מאשר כעת את
ההחלטות בכובע של מ"מ שר האוצר, שעמדתו אמורה להיות אובייקטיבית, ושיקוליו
תקציביים בלבד", אומרת ברילינשטיין.

אך זה לא הכל. לדעת האגודה, במקרה זה נתנה המדינה הטבה עצומה למגזר ספציפי, בלי ראיה כוללת ובלי לקחת בחשבון מגזרים אחרים. "האגודה תומכת בעיגון זכויות הדיור של המגזר הכפרי בבית המגורים", אומרת ברילינשטיין, "אך טוענת בתוקף, שאין כל הצדקה לתת הטבה של שלוש יחידות דיור על 2.5 דונם ו-500 מ"ר לתעסוקה, שאינם מוגבלים לבני היישוב".

עוד אומרת ברלינשטיין, שיש טענה לפיה המדינה אינה מפסידה. "לדעתנו, מדובר בראיה שגויה, שכן, כשהמדינה מעניקה הנחה, היא מוותרת על סכום מסוים. חוק הדיור הציבורי מוקפא מ-1998 בטענה שאין למדינה מספיק כסף. לכן, כשהמדינה נותנת הנחה כשאין לה כסף, הנחה זו הופכת למענק".

גלובס: עם מי מטיבה ההחלטה?

ברילינשטיין: "בעיקר עם המושבים העשירים באזורי הביקוש, ובמקביל יוצרת פער מול יישובי הפריפריה. למרבה האירוניה, שוב המושבים העשירים מקבלים מתנה. אין מנוס מהמסקנה שמדובר בראיה צרה, לא רוחבית ושאינה מתייחסת לכלל האוכלוסיה".

- יש לכם הצעה חלופית?

"למצוא פתרון כולל לקרקעות. עיגון זכויות, אך לא בדרך של הפרטה".

- באשר ל-500 מ', הטענה היא שהסוסים ממילא ברחו מהאורווה.

"זה המקום שבו צריכים מוסדות המדינה לאכוף את החוק. אני לא חושבת שצורה של מתן פרס לעבריין תפתור את הבעיה. אנחנו מדינת חוק, ומי שלא פועל לפיו צריך לקבל סנקציות ולא פרסים".

- אתם נגד אפשרות לפצל נחלה?

"אנחנו נגד כל מסחר בקרקע שניתנה לחקלאי לשימושו ולא לצורך מסחר. למרבה הצער, עם השנים אנחנו רואים הפרטה זוחלת של קרקעות המגזר הכפרי. אם בשנים הראשונות החקלאי חויב לעבד את הקרקע, כיום איש אינו זוכר זאת. תנאי הסף בוטלו, ובמקומם קיבלנו אפשרות לסחור בקרקע ולהפיק ממנה רווחים נדל"ניים".