בוררת חייבה תובע ב-160 אלף שקל הוצאות משום שמחק את רוב תביעתו

מדובר בצעד נדיר יחסית, כיוון שהחיוב נעשה בהליך ביניים ולא בפסק בורר סופי

החלטה נדירה יחסית שניתנה באחרונה במסגרת הליך בוררות, חייבה תובע בהוצאות בסך 160 אלף שקל, משום שחזר בו מרוב עילות התביעה. זאת, למרות שהחיוב בהוצאות נעשה בהליך ביניים ולא בפסק בורר סופי, המסיים את הסכסוך.

את ההחלטה נתנה הבוררת פרופ' פרנסס רדאי, מומחית בדיני עבודה, הדנה בתביעה של דגון - בתי ממגורות לישראל נגד חברת נמלי ישראל. דגון מפעילה מזה למעלה מ-50 שנה את מתקני ממגורות התבואה (מחסני גרעינים) בנמל חיפה ובנמל אשדוד, מכוח הסכם זכיינות שנחתם בתחילת שנות ה-50.

בין הצדדים פרץ סכסוך הנעוץ בסיומה הצפוי של ההתקשרות בין הצדדים, לאחר אי-זכייתה של דגון במכרז להפעלת הממגורות - מהלך שבינתיים מעוכב לפי החלטת בית המשפט העליון. הסכסוך נוגע לדרישתה של דגון, כי חברת נמלי ישראל תשתתף בתשלום הוצאות שונות שלה, הנוגעות לתנאי שכר ופרישה של עובדים, לרבות עובדיה הבכירים.

באמצעות עוה"ד נחום פינברג וירון קרמר, טענה נמלי ישראל כי מדובר בתביעות סרק, שאין בהן ממש וכי דגון מבקשת לנצל את שליטתה בנתונים מסחריים שונים, כדי לנסות ולזכות בתשלומים נוספים שאינה זכאית להם.

במסגרת ההליך ולאחר שדגון אולצה לחשוף שורה ארוכה של מסמכים, שלטענת נמלי ישראל הוכיחו עוד לפני שלב שמיעת הראיות כי התביעה נגדה מופרכת לכאורה, הודיעה דגון כי היא חוזרת בה מרוב תביעותיה (כ-8 מיליון שקל).

נמלי ישראל ביקשה לחייב את דגון בהוצאות, וכאמור הבוררת רדאי החליטה לחייבה ב-160 אלף שקל בתוספת מע"מ. זאת, "בשים לב למורכבות ההליך, לשעות העבודה המרובות ולישיבות שהתקיימו עד כה מחד, ומאידך בהתחשב בכך שדגון ויתרה על מרבית תביעותיה בשלב מקדמי ובטרם התקיימו הליכי הוכחות".