בוימלגרין: אין כל הסכם המחייב אותי לשלם דמי תיווך לכהן וציבין בגין עסקת אזורים

בוימלגרין הגיש כתב הגנה בתגובה לתביעתם של כהן וציבין לקבל דמי תיווך בסך כ-30 מיליון שקל, שהם 2% מסכום התמורה בעסקה אזורים. כהן וציבין, באמצעות משרד עוה"ד יצחקניא אטיאס ושות', טוענים כי הם אלו שהגו את עסקת מכירת אזורים לבוילמגרין, וכי למרות זאת מנסה בוימלגרין להתחמק מלשלם להם את שכרם. לדבריהם, קבוצת אי.די.בי שילמה להם את שכרם, והדבר מלמד על תרומתם לביצוע העסקה.

בוימלגרין טוען, כי כהן וציבין לא הציגו כל הסכם בעניין דמי התיווך והם מסתמכים על אמירות כלליות, שנאמרו למי מהם, לפי טענתם, על-ידי צד שלישי. לדבריו, מדובר בשכר דמיוני, מופרז, בלתי הגיוני ובלתי סביר, שלא סוכם עליו בין הצדדים, לא בעל-פה, לא בכתב או בכל צורה אחרת.

בוימלגרין מדגיש, כי העובדה שכהן וציבין לא הציגו הסכם בכתב אינה מקרית. לדבריו, מחדל יסודי זה לא אירע בתום לב או בשוגג מצד התובעים אלא נובע ממחשבה תחילה וחששם וידיעתם הברורה כי הוא לא היה מסכים לעולם לגובה השכר הנתבע במסגרת תביעה זו. בוילמגרין אף מציין כי הוא לא היה מתקשר בעסקה, אילו ידע כי כהן וציבין יבקשו דמי תיווך של למעלה מ-30 מיליון שקל.

בוימלגרין מוסר בכתב ההגנה, כי לתובעים הוצע לפנים משורת הדין ומתוך נדיבות לב סכום פשרה נכבד של כ-300 אלף דולר, אף שהם לא היו הגורמים שהביאו לעסקת אזורים, אך הם דחו את ההצעה. "התנהלותם ביחד עם תאוות הבצע וניסיונם לסחוט סכומי כסף דמיוניים מלמד על חוסר תום ליבם וגרם לכך שהצעת הפשרה אינה עוד בתוקף", ציין.

לדברי בוימלגרין, באמצעות עוה"ד זאב שרף ואורן שבח, התביעה הוגשה שלא בתום לב תוך ניסיון להפעיל עליו לחץ פסול שלא כדין במטרה לזכות בכספים שהתובעים לא חלמו עליהם, לא דרשו אותם מלכתחילה ואינם זכאים להם. (ת.א. 1550/07).