בבנק ההשקעות מורגן סטנלי הוציאו הבוקר סקירה מעודכנת על כלכלת ישראל. הקיבוצים משמשים כמטאפורה טובה להבנת הרקע למצב הכלכלה הישראלית, לדעת מורגן סטנלי: "הקיבוצים הם דוגמא טובה המלמדת על העבר, ההווה והעתיד של הכלכלה הישראלית", מציינים שם. בבנק ההשקעות מציינים כי שני שלישים מהקיבוצים התרחקו מהחלום הסוציאליסטי ואימצו תוכניות הפרטה בשנים האחרונות. "עם פתיחות גדולה יותר, כושר הייצוא החל לעלות לראשונה מזה שנים".
לדעת מורגן סטנלי, עקרונות סוציאליסטים יצרו חוסר שיווי-משקל פיסקאלי שמנעו מישראל לממש את מלוא הפוטנציאל שלה. זאת, נוסף על הפיצול המאפיין את המערכת הפוליטית. כך למשל, מעריכים כי התרחבות מדינת הרווחה הביאה לצריכה ציבורית של 75% מהתוצר הלאומי הגולמי ולהרחבת הגירעון לכ-15% ממנו באמצע שנות ה-80'. תוכנית הייצוב אומנם הביאה לתיקון חוסר האיזון הפיסקאלי, אך במורגן סטנלי מציינים כי בתחילת העשור הנוכחי התקציב עבר מעודף של 2.9% לגירעון של 1.4%, תוך שהוא מסכן את פרמיית הסיכון ואת ביצועי הכלכלה המקומית.
בבנק ההשקעות, אם כן, מציינים לחיוב כי הצמצום הפיסקאלי תרם להאצת קצב הצמיחה בשנים האחרונות. "בניגוד לדעה הרווחת, המשמעת התקציבית הוכיחה את עצמה פעם נוספת, כשהפחיתה את אי-הוודאות להתפתחות מגמת הייצוב במשק. קצב הצמיחה של התל"ג בפועל הואץ מ-0.9%- ב-2002 ל-5% בממוצע במהלך שלושת השנים האחרונות.
"ניסיון העבר של ישראל מראה כי משמעת פיסקאלית חייבת להיות דרך-חיים, לא טרנד מזדמן" מסכמים בבנק ההשקעות. כך למשל, מברכים את המגמה לפיה התיקון הפיסקאלי היה עד כה "מרשים" לדבריהם, אך "רוחות העבר מוסיפות לרחף פה ושם", מציינים כלכלני מורגן סטנלי, כשהם מזכירים את הדרישות לעליית שכר בשיעור של 20%-30% ואת ה"ניסיונות להגדיל את תשלומי הקצבאות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.