"הקו האדום יהפוך לפיל אדום"

" יש ציפייה ענקית בציבור, ש'הנה תבוא הרכבת', וכל בעיות התחבורה בעיר ייפתרו. מחכים לרכבת התחתית של תל אביב כמו למשיח", אומר אדריכל דקל גודוביץ. "אני טענתי כבר מזמן שאין צורך ברכבת בעיר קטנה כזו. אין הצדקה כלכלית לרכבת מבחינת כמות הנוסעים. אנחנו לא כרך כל כך גדול כמו שהיינו רוצים לראות את עצמנו, וכמה אנשים ייהנו מקו רכבת שנוסע מבת ים לפתח תקוה?"

הקו הראשון המתוכנן, הקו האדום, אמור לחצות את העיר מצפון מזרח לדרום מערב, ולעבור במקביל לדרך נמיר ולדרך בגין - שני צירי תנועה ראשיים לאוטובוסים בתנועה העירונית והבינעירונית. תהיה לו נקודת מפגש עם תחנות הרכבת הפרברית והבינעירונית, ובכל זאת, גודוביץ לא מאמין בו. "מה שנחוץ לנו זו מערכת מיניבוסים שיסעו על גז בתדירות גבוהה", הוא אומר, לא בפעם הראשונה.

גלובס: אבל העיר סתומה, איך ינועו המיניבוסים?

גודוביץ: "את המיליארדים מכספי הציבור שמופנים לרכבת אפשר היה להשקיע בתשתיות אחרות ובשיפור המערך התחבורתי הלא הגיוני שפועל בעיר. אנשים לא משתמשים בתחבורה כיוון שהיא לא זמינה, לא פשוטה, לא תדירה ולא נוחה. קווי האוטובוסים עוברים בעיר במסלולים שרק אם את מכירה אותם טוב את יודעת לאן ייקחו אותך. הם מטיילים בפיתולים ואלכסונים. אם את צריכה להגיע לנקודה כלשהי, את עולה על אוטובוס ומקווה שהוא ימשיך באותו כיוון.

"אילו היו קווי האוטובוס חוצים את העיר במסלולים על-פי גריד, ניתן היה ליצור הצטלבויות בין הקווים, ואנשים לא היו נרתעים מנסיעה בשני אוטובוסים. כל זה תלוי גם בתדירות, כמובן. מיניבוסים קטנים וידידותים לסביבה, שעוברים כל כמה דקות, עדיפים על אוטובוס מפרקי ענק, שנדחס באנשים, מזעזע ומזהם את הסביבה ברעש ובעשן. מי רוצה לנסוע בהם?", אומר גודוביץ, ומזכיר את מסופי האוטובוסים השוכנים בתוך העיר - הכרמלית (מרחק קצר מאוד מהתחנה המרכזית), ארלוזורוב ורדינג, כולם על פני שטח עירוני לא גדול.

"בגלל זה יש איזו ציפייה לתחבורה ידידותית וכיפית, כזו שנעלה עליה בסבבה. על הציפיות האלה אמורה לענות הרכבת. אבל הרכבת לא תיתן מענה לצרכים. בעולם המערבי רכבות תחתית הן כבר לא להיט גדול. זה כמו שהעולם השלישי מקבל מהעולם הראשון את כל הזבל שפג תוקפו, כל מה שייצרו פעם ומאסו בו. אבל כשתהיה כאן רכבת היא לא תעבור במקומות הנחוצים, ולא תיסע בתדירות המתאימה - כי אין כאן מספיק אנשים. מבטיחים לנו רכבת כל 10 דקות. בעולם רכבות מגיעות כל 2 דקות, ולא מפסיקות לעבוד מיום שישי עד ראשון, לכן הן שימושיות. כמו שהתחנה המרכזית עמדה שנים כפיל לבן, הקו האדום יהפוך לפיל אדום", מתריע גודוביץ.

להוסיף חיים לקו

אם כך, מה גרם למתנגד מוצהר להעביר במכון אבני קורס שלם שהתמקד בתחנות הרכבת התחתית? הסטודנטיות בקורס לעיצוב פנים התמודדו עם שאלות של פונקציונליות, פרקטיות, אבל גם רעיוניות, שמתייחסות אל תחנות הרכבת לא רק כ"תחנות" בדרך, אלא כמקומות הראויים לתשומת לב בפני עצמם. "למרות שאני מתנגד לרכבת התחתית, אני מתייחס לקו הזה כעובדה. הרי התחילו כבר את העבודות. הקורס בא לבדוק מה ניתן להוסיף לתחנות כפונקציות שיתנו לקו חיים. התייחסנו לכל עניין התחתית כשכבה חדשה לעיר הרב-שכבתית: יש שכבת מגדלים, שכבה היסטורית, ושכבה חדשה תת קרקעית - כמובן שיש עוד רבדים. אבל אם נכניס סביב הרכבת קולנוע, מסעדות, חנויות, קזינו, קופי שופס - נהפוך את השד לפיה טובה".

לדבריו, צריך לזכור שמדובר בחלל סגור, חשוך ולא מאוורר, וצריך לשפר את האטרקטיביות שלו. יש תפקודים עירוניים שחיים מצוין בתנאים כאלה - אפשר בהחלט למקם בשכבה התת קרקעית מוזיאון, קולנוע או קניון, עשויים להזרים באופן טבעי תנועת בני אדם אל הרכבת, ולהכניס אל אותם שטחים חלק מחיי הרחוב.

על-פי התוכנית של חברת נת"ע, הקו האדום יגיע מהתחנה המרכזית בפתח-תקוה, דרך בית החולים בלינסון, לאורך רחוב ז'בוטינסקי בבני ברק וברמת גן, ימשיך לתחנת רכבת ארלוזורוב, יעבור בדרך רבין, ליד מרכז עזריאלי, דרום הקריה, מנשיה, שדרות ירושלים ביפו, ויסתיים בדרום בת-ים. אורך הקו - כ-22 ק"מ, מהם 10 ק"מ במנהרה תת-קרקעית, רובם בתל אביב ובר"ג. יהיו בו 33 תחנות, מתוכן 23 קרקעיות ורק 10 תת-קרקעיות. המרחק בין התחנות הקרקעיות יהיה כ-500 מטר. המרחק בין התחנות התת קרקעיות יהיה כקילומטר.

בין עבודות הסטודנטים לאדריכלות ולעיצוב פנים שלמדו בקורס, טל בסר מציעה להפוך את תחנת אלנבי למקום מפגש עירוני, ולרכז בו תופעות המאפיינות תחנות רכבת בעולם - מופעי מוזיקה, ריקוד, גרפיטי, נאומים, כשהעוברים ושבים הם שיוצרים את התוכן, בסגנון ה-WEB 2.0.

לינוי אליה מציעה לתכנן את תחנת אבא הלל כ-ARTLINE - חלל תת קרקעי להצגת אמנות, תוך שימוש בתנאים הטבעיים של השטח. מוניקה בק מתארת את תחנת ארלוזורוב כמיקרוקוסמוס של העיר - הכוללת אזור קניות, קולנוע, תיאטרון, ספרייה, אופרה, אמנות ועוד.

קרן כהן מתייחסת לתחנת שאול המלך כאתר לפנטזיות, תחת הכותרת PLAYSTATION, ורומזת על שילוב בין צרכני המין המתרכזים סביב תחנות רכבת למרקם העירוני השוצף. טל בן בנימין מציעה אפשרות למגורים זולים ממש במתחם תחנת קרליבך - "בלי פקקים, בלי בעיות חניה, ורק 7.5 דקות משדה התעופה".

התערוכה "מתחת לפני השטח" מוצגת החל מ-11.7 במכון אבני, רח' אילת 8 בת"א, ממש מעל לקו הרכבת המתוכנן. "