מחסור של מאות רו"ח מכתיב כללי משחק חדשים: הפירמות הגדולות נאלצות לחזר אחרי סטודנטים בשנה א'; "רף החיזור" יורד לממוצע ציונים של 80

רונן בראל, יו"ר ארנסט אנד יאנג - קוסט-פורר-גבאי את קסירר: "קיים עודף ביקוש לעובדים, וזה לא עתיד להשתנות" * ניר קופמן, קסלמן וקסלמן PwC: "בסוף שנה א' הסטודנטים עוד לא יודעים מספיק, אבל אין ברירה. אם אנחנו לא נגייס אותם, יקדימו אותנו"

בחודש מארס האחרון זכו 756 רואי חשבון להחזיק בידם את הרישיון הנכסף לעסוק במקצוע. זה היה המספר הקטן ביותר של מקבלי רשיונות בשנים האחרונות, והסיבה לכך קשורה בעיקר במיתון שהיה בתחילת שנות 2000, לאחר התפוצצות בועת ההייטק.

באותה תקופה ירד מספר לומדי המקצוע באוניברסיטאות ובמכללות, והדבר בא היום לידי ביטוי במספר הנמוך של הסמכות.

מאז חלפו מים רבים, ולדברי נשיא לשכת רואי החשבון, בישראל חסרים היום מאות רואי חשבון למגזר העסקי ולמגזר הממשלתי. על פי ההערכות, בימים אלו סטודנטים רבים יותר לומדים ראיית חשבון, ובלשכת רואי חשבון מעריכים, כי מספר מקבלי הרשיונות יגדל משנת 2007 ואילך. עם זאת, איש מהבוגרים הטריים אינו צריך לדאוג - פרנסה, כך נראה, לא תחסר להם בשנים הקרובות.

צרכי הגיוס והמציאות בשטח הביאו את ארבע הפירמות הגדולות לנהל תחרות עזה על כל סטודנט מוצלח. ארבע הפירמות הגדולות הפכו לארגוני ענק, הזקוקים למאות מתמחים חדשים מדי שנה, כדי לעמוד בדרישות הגוברות והולכות של השוק. באופן טבעי, כמעט כל המתמחים מגיעים למחלקות הביקורת, שם הביקוש רב ודחוף ביותר. בתוך שנים ספורות ירד רף הגיל של חיפוש המתמחים מסוף שנה ג' לסוף שנה ב', ובשנה-שנתיים האחרונות כבר מחפשים את הסטאז'רים בקרב סטודנטים משנה ראשונה.

נלחמים על כל סטודנט

"זו תחרות מטורפת, ונלחמים על כל סטודנט", מעיד אמיר הרפז, מנהל ההכוון התעסוקתי באוניברסיטת תל-אביב. "עד לפני כשנתיים סגרו עם המצטיינים בשנה ב'. בשנה האחרונה המצב נעשה מטורף. עורכים לסטודנטים כנסים, מארחים אותם בפירמות. יוצרים קשר עם כל סטודנט בינוני ומעלה (מציון 80). עם מי שיש לו ציון 90 ומעלה סוגרים ראשונים. אצלנו מדובר בכמה עשרות סטודנטים. בלופ השני נמצאים בעלי ציון ממוצע 85-90".

רונן בראל, יו"ר פירמת ארנסט אנד יאנג - קוסט-פורר-גבאי את קסירר, לא צופה רגיעה בתחרות. בפירמה שלו גייסו בשנתיים האחרונות 450 עובדים, 80% מהם - מתמחים.

"האוניברסיטאות והמכללות מוציאות 800-700 סטאז'רים בשנה", אומר בראל. "אנחנו מגייסים 200-300 מתמחים בשנה, וארבע הפירמות הגדולות מגייסות למעשה את כל המועמדים האפשריים. במשק קיים היום עודף ביקוש לעובדים, ואני לא רואה שזה עתיד להשתנות. יתרה מכך - נוכח כל השינויים והרגלוציה, נראה שהביקוש המוגבר למתמחים יישמר לאורך זמן".

בפקולטות לחשבונאות לא לומדים רק צעירים, שחלומם הכמוס הוא להיות רואי חשבון. רבים לומדים את המקצוע כקרש קפיצה למקצועות הניהול, לסמנ"כלי כספים, מנכ"לים ויו"רים. ברור, כי נוכח עליית הדרישות המקצועיות בתחומים הללו, יהיה יתרון ברור למנהלים בעלי רקע חשבונאי מבוסס. גם הסטודנטים מודעים לכך, ומי מהם שלוטש עיניים לתפקיד ניהולי בכיר, במיוחד בחברות הרב-לאומיות, יודע שהצעד הראשון עובר בהתמחות באחת הפירמות של ה-Big4.

בארנסט אנד יאנג, בדומה לרוב הפירמות האחרות, הגיוס המוקדם הוא בבחינת הצהרת כוונות. "זוהי התחייבות הדדית ומוסרית. מבחינתנו, זה חוזה שנעמוד בו. מבחינתו - אם הוא יתחרט, לא אאנוס אותו לעבוד פה", אומרת גליה אלוני, שותפה וסמנכ"ל משאבי אנוש בפירמה.

יורדים ויורדים

ניר קופמן, שותף, אחראי על הקשרים עם המוסדות להשכלה וגיוס מתמחים בפירמה קסלמן וקסלמן PwC, מגייס גם הוא בשנה א', אבל לא בטוח שזו הדרך הנכונה. "בתקופתי, סוף שנות ה-80', הגיוס היה בסוף שנה ג'. המשרדים הגדולים מנו 200-100 איש, והיו מגייסים מתמחים בודדים, לא כמו היום. עם הזמן זה ירד הגיוס לשנה ב' ובאחרונה זה ירד לשנה א'. זה לא נראה לי רלוונטי, כי בשלב הזה הסטודנטים בקושי עשו קורסים פיננסיים והם עוד לא יודעים במה מדובר. ההצטיינות שלהם לא קשורה למקצועות החשובים לנו. להערכתי, המועד המתאים לגיוס הוא בסוף שנה ב'.

"אבל, כשביקשנו מהמוסדות להשכלה גבוהה לשתף איתנו פעולה, ולתת לסטודנטים לסיים בשקט שנה א', הם הזהירו אותנו שזה לא יעבוד, ושיהיו מי שיפנו מוקדם יותר. כך אכן קרה. לפיכך גם אנחנו מגייסים בשנה א'. בשוק תחרותי אתה חייב לעשות את מה שצריך".

- מה עושה התחרות הזאת לסטודנטים עצמם?

אמיר הרפז: "זה מכניס אותם ללחץ. הם מחוזרים כבר משנה א', כשהם לומדים רק מבואות ובכלל לא יודעים מה אופי התחום. מדובר בחיזור מסיבי, ליטוף ומכבש לחצים מול אנשים, שבכלל עוד לא בטוח, שירצו להיות רואי חשבון. אבל כשמלטפים את האגו לאנשים צעירים, ונותנים להם תחושה שהם ב'טופ-10', קשה להם להגיד 'לא'. זהו לחץ פסיכולוגי, לא מטריאלי. השכר הוא לא האטרקציה. בכל מקרה הם לא מתחילים עם שכר בשמיים. זה משחק על האגו. נכון, שלחץ מתון משפיע לטובה על המוטיבציה, אבל עודף לחץ עלול להפיל, במיוחד אם מדובר בסטודנטים של שנה א'. לא פשוט".

הכתבה המלאה התפרסמה במדור "דין וחשבון" של "גלובס"

[הרחבה במהדורה המודפסת] [הרשמה לניוזלטר דין וחשבון]