מדעי הסלב: מודל ממוחשב יאפשר למפרסמים לבחור פריזנטור אידיאלי לקמפיין

באוניברסיטת בר-אילן טוענים כי פיצחו את סוד ההתאמה בין הפריזנטור בפרסומת לקהל המטרה * ליאיר לפיד, לפי התוכנה, אין התאמה מושלמת לבנק הפועלים

בשנים האחרונות גדל השימוש בסלבריטאים כפריזנטורים על מנת לקדם את מוצריהם של המפרסמים השונים. בחירת הפריזנטור נעשית, בדרך כלל, באמצעות משרד הפרסום שאמור להחליט איזה מסרים ברצונו להעביר לצרכן ואיזה ידוען מחזיק בתכונות העונות על מסרים אלה. לאחר מכן נערכים סקרי דעת קהל שבוחנים את אהדת הציבור לפריזנטור זה או אחר.

מודל חדש יאפשר למפרסמים לאתר את הפריזנטור ה"מושלם". את המודל פיתחו ד"ר מוטי ציולינג ופרופ' גילה פרוכטר מבית הספר למנהל עסקים בבר-אילן. המודל מורכב מתוכנת מחשב הכוללת אלוגריתם המאפשר חיבור אופטימלי בין מוצר לסלבריטאי שיפרסם אותו. מכניסים לתוכנה את תכונות התדמית המבוקשת של המוצר והתוכנה פולטת את התכונות האופטימליות הנדרשות שצריכות להיות לפריזנטור.

"מתברר כי השימוש בסלבריטי לפרסום מוצר משפיע כפי הנראה באופן חיובי על כוונות הקנייה של הצרכן ביחס למותג המפורסם", אומר דר' ציולינג, ממפתחי המודל. "עם זאת, להבטחת היענותו החיובית כלפיו חייבים מפרסמים להבין מהם מאפייני הסלבריטי הנחוצים לפרסום מוצר, ובתוך כך עליהם לבחור מבין היצע הסלבריטאים הרב הקיים בשוק, את זה שהשפעתו על קהל המטרה תהיינה הגבוהה ביותר. החלטה שכזו עדיין מבוססת בעולמנו הנוכחי על כללי אצבע, וכתוצאה מכך בחירת הסלבריטי לפרסום המוצר, עשויה להתגלות כבחירה מוטעית".

ציולינג לוקח כדוגמה את יאיר לפיד, הפריזנטור של בנק הפועלים: "יאיר לפיד אומנם משדר יציבות ואמידות - מסרים שהבנק רוצה להעביר. אך מנגד, הוא בנו של טומי לפיד שזאת תכונה אחרת שאי אפשר להוציא מהמשוואה. התוכנה מתייחסת לכל התכונות הקיימות בידוען".

לגבי השימוש בתוכנה בעתיד ואפשרות מכירתה למשרדי הפרסום והמפרסמים אומר ציולינג, כי "פיתחנו כלי ייחודי שחוסך למפרסם את העלות של ביצוע סקרים לאוכלוסיה רחבה. כעת, אנחנו בתהליך של הצדקת אמינות המודל באמצעות ניסויו על קמפיינים שצלחו או לא. אחרי זה נראה איך מתקדמים".