האופורטיוניטי של כלל פיננסים

למרות המוניטין התזזיתיים של קרנות הגידור, בכלל אופורטיוניטי 1 מעדיפים לנהל קרן סולידית עם סטיית תקן נמוכה, שהבנצ'מרק שלה הוא ריבית בנק ישראל * בגלל האסטרטגיה של הקרן, ניטרליות שוק, שוק תנודתי כמו בשבועיים האחרונים יוצר עבורה הזדמנויות

כשנתיים וחצי אחרי פתיחת קרן הגידור הראשונה מבית כלל פיננסים, מנהל הקרן, דני בן-יאיר, מתגאה בביצועים המרשימים שהשיג בתקופה זו: תשואה שנתית ממוצעת של 12.8%. לא המספרים האדירים שהתרגלנו לקרוא עליהם בהקשר של קרנות גידור, אולם הקרן הזו יצאה לדרך עם היעד להשיג למשקיעים תשואה עודפת שנתית של 8%-10% על ריבית בנק ישראל, שנקבעה כבנצ'מרק, והיא יותר מעמדה ביעד.

הקרן, כמו המנהל שלה, סולידית יחסית. "מלכתחילה הגדרנו לעצמנו סטיית תקן נמוכה, והיא משמעותית נמוכה גם מול התעשייה העולמית, כשבשנה האחרונה היא ירדה לסביבות ה-1% וגם מדד השארפ שלנו נחשב גבוה", מסביר בן-יאיר.

למרות זאת, הוא לא מנסה להתנבא לגבי העתיד, ומקווה לשחזר את ההצלחה מאז הקמתה של הקרן גם בשנים הבאות.

כלל אופרטיוניטי 1 פועלת על פי אסטרטגיית ניטרליות שוק, שעושה שימוש מקביל באופציות לונג ושורט, כדי לנטרל את כל החשיפות בפוזיציות, מלבד הפרמטר הספציפי שחושבים שיש בו כשל שוק. במלים פשוטות, בן-יאיר מחפש עיוותים בשוק כדי לנצל את כשל השוק, תוך גידור הסיכון שלו. לכן הוא מעדיף ימים כמו הנוכחיים, עם תנודתיות גבוהה בשווקים, שיוצרים הזדמנויות רבות עבור הקרן שלו ומאפשרים היפוך של פוזיציות רבות.

הקרן מחויבת להשקיע לפחות 70% מנכסיה על-פי האסטרטגיה הזו, והיתרה מושקעת לפי אסטרטגיית לונג-שורט אקוויטי. בחודשים האחרונים, אומר בן-יאיר, נעשה שימוש מועט יותר באסטרטגיות לונג-שורט אקוויטי, פשוט מפני שמגוון ההזדמנויות צר.

אחרי שהתרגלנו לקרוא על מנהלי קרנות גידור תזזיתיים, שנמצאים במרדף היפר-אקטיבי מתמיד אחרי כל פיפס של תשואה, מרענן לשמוע שהמוטו של בן-יאיר הוא "לא לעבוד בכוח". הקרן, הוא מסביר, לא מחויבת להשקיע את נכסיה כל הזמן, ובן-יאיר משתדל לא לקחת סיכונים מיותרים. הוא משתדל להגן כל הזמן על הפוזיציות ומוכן לשלם לעתים פרמיות קצת יותר גבוהות, גם במחיר התשואה.

לפחות 80% מנכסי הקרן מושקעים בישראל והיתר בחו"ל, בעיקר בשוק האמריקני, שם שוק הנגזרים וההגנות מפותח מאוד.

בדומה לקרנות גידור אחרות, גם בכלל אופורטיוניטי נעשה שימוש במינוף של נכסי הקרן כדי להגדיל את התשואה - שוב, בזהירות. למרות שבאסטרטגיית ניטרליות שוק ניתן למנף עד פי 20 את ההשקעה, הקרן מגבילה את עצמה למינוף של עד פי 6-7, ובדרך כלל המינוף הוא פחות מפי 3. גם כאן ההחלטה נובעת מראיית הסיכון הכולל של הקרן.

בכלל אופורטיוניטי יש היום כ-40 משקיעים, 90% מהם משקיעים מוסדיים ורק 10% משקיעים פרטיים - בדרך כלל מנהלי חברות בכירים ואנשי האלפיון העליון. המשקיעים הגדולים נמנים על קבוצת אי.די.בי, בעלת השליטה בכלל פיננסים, שמושקעים בקרן מיום היווסדה.

לפי חוקי רשות ניירות ערך, הקרן מוגבלת לגיוס של עד 35 ניצעים ב-12 החודשים האחרונים, כדי לבטל את חובת הגשת התשקיף. הרשות, נזכיר, מתכננת לשנות את החקיקה ולשפר את התנאים בהם יוכלו הקרנות לגייס משקיעים נוספים.

למתעניינים, הקרן נפתחת לכניסה וליציאה של משקיעים אחת לרבעון, באותה נקודת זמן בה היא מחלקת רווחים למשקיעים, כך שהצמיחה בנכסיה משקפת כניסת כספים חדשים בלבד. דמי הניהול עומדים על 2% מהנכסים ועוד 20% דמי הצלחה, שנגבים מהרווחים העודפים על ריבית בנק ישראל ובניכוי דמי הניהול. לפי התחייבות הקרן, במקרה של הפסד היא לא לוקחת דמי הצלחה, עד לכיסוי ההפסד.

בשבועות האחרונים שמענו על קרנות גידור שקורסות ומשקיעים שקוראים לכספם הביתה מהקרנות. בן-יאיר טוען שהתופעה הזו נובעת בעיקר מדירוגים לא נכונים של הלוואות בשוק האמריקני, שגרמו לכך שהלוואות פחות טובות קיבלו דירוגים גבוהים. קרנות גידור שפועלות באסטרטגיית Carry Trade, הוא אומר, נפגעו מהמרווחים שנפתחו בין אג"ח חברות לאג"ח ממשלתיות, והן נאלצו לסגור פוזיציות, כשהמינוף הגדול שלהן מעצים את הבעיה. את המשאבים שנוצרו בעקבות סגירת הפוזיציות הן מפנות לאפיקים אחרים, וכך גוררות את הקושי משוק הסאב-פריים לשווקים נוספים.