בתשקיף של רוסאריו קפיטל אין זכר לכישלון של זלר-אבלגון בשנות ה-90

העיתוי, איך לומר, לא מי-יודע-מה. השווקים לא ממש ששים לקבל הנפקות חדשות, ורוב המשקיעים המוסדיים מעדיפים לשבת על הגדר בימים טרופים אלו. אבל בהנפקות קטנות מסוג זה, ובייחוד כשמדובר בחברת חיתום שהשתתפה בהרבה מאוד הנפקות, קשה יהיה ל"חברים" להפנות עורף לאבלגון. הם כנראה יגיעו להנפקה מצוידים במיטב חייליהם - קרנות הנאמנות, קופות הגמל ונוסטרו, שכן היום אבלגון צריך אותם ומחר הם יצטרכו אותו.

אבל לפני שהם עושים זאת, אולי כדאי לעורר את הזיכרון הקצר של מנהלי ההשקעות התזזיתיים והצעירים באשר לרקורד של קבוצת זלר-אבלגון שהייתה בשליטת ראובן אבלגון ואהרון זלר וייצרה הפסדים כבדים למשקיעים ולעצמה בשנות ה-90 העליזות.

הקבוצה, שהחלה לפעול בשנת 1993 בראשות זלר ואבלגון, בכירי החברה לישראל בעבר, עסקה בתחום ההשקעות. הבורסה גאתה, הכספים גויסו ועימם גם ההשקעות הכושלות שביצע הצמד. למרות שהקבוצה הצליחה לייצר פעילות בהיקף מרשים, והפכה לגורם דומיננטי בענף הליסינג שהיה עדיין בחיתוליו, ספגה זלר-אבלגון שורה של מהלומות עסקיות בעקבות עסקאות מימון כושלות והשקעות שלא צלחו.

דירוג האג"ח של החברה צנח ל-CCC וגרם לנזק תדמיתי וכלכלי לחברה, שהתקשתה לגייס הון חדש בשוק המוסדי וסבלה מצמצום מסגרות האשראי בבנקים. בסך הכול צברו שתי החברות הבורסאיות של זלר ואבלגון הפסדים של מעל 100 מיליון שקל ב-10 שנות פעילות.

בינואר 2000 הודיעו זלר ואבלגון על תוכנית רה-ארגון, שנועדה להקטין את חובות החברות שבשליטתם לבנקים ולשקם את אמון המשקיעים. בזכות הלוואות חדשות שנטלו באמצעות החברות ברוש החדשה ונוצי, הזרימו השניים עשרות מיליוני שקלים לחברות הציבוריות שבשליטתם וויתרו על דמי ניהול שמנים שמשכו עד אז. במקביל, עברה השליטה בזלר-אבלגון השקעות (ששינתה את שמה לאומגה) לידי רו"ח חיים גייר, מי שסייע במהלך הרה-ארגון. אבלגון פרש מניהול עסקי הקבוצה לטובת פעילות עצמאית בתחום החיתום, באמצעות רוסריו, שהפכה לגורם פעיל בשוק הראשוני. זלר נותר לנהל את זלר-אבלגון ליסינג שהגיעה לכינוס נכסים.

משתעשעים בהשקעות בשוק ההון

בקיצור, לא סיפור הצלחה בלשון המעטה, אלא שאף אחד מ-197 עמודי התשקיף לא מתאר ולו במילה אחת את הכישלון העסקי של אבלגון בעבר. מי שזיכרונו קצר והוא נסמך רק על התשקיף שמתפרסם, לא יזכה לדעת על הרקורד של אבלגון.

מאז אבלגון כבר השתקם והוא משתתף בהנפקות רבות כחתם. רק ברבעון הראשון של השנה השתתפה החברה, כך על פי התשקיף, בכ-26 הנפקות ציבוריות ובשלוש הנפקות פרטיות ובשנת 2006 כולה השתתפה החברה בכ-83 הנפקות פרטיות וב-7 הנפקות ציבוריות. הגאות בשוקי ההון הביאה את רוסריו קפיטל לרווח נקי של 3.5 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2007 לעומת רווח נקי של 1.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד ולעומת רווח נקי של 4.2 מיליון שקל בשנת 2006 כולה.

עסקי החיתום אכן משגשגים, השאלה היא מה יקרה להם אם הסנטימנט בשווקים ישתנה והשוק הראשוני ייסגר. אבל מהתשקיף עולה כי חיתום הוא לא התחום היחידי שבו הולכת לעסוק החברה. היא הולכת לחזור לביצוע השקעות בשוק ההון, ייזום עסקאות ובנקאות להשקעות.

בינתיים "השתעשעה" החברה בהשקעות בשוק ההון, ואם להתנסח בעדינות, לא מדובר בהשקעות סולידיות כל כך. תיק ההשקעות של רוסריו, שעומד על 10.3 מיליון שקל, הושקע במניות, אופציות ואיגרות חוב. מהתשקיף עולה כי 39% מהתיק הושקעו במניות ואופציות של חברות שאינן נכללות במדד ת"א 25. החברה היחידה שנכללת במדד ת"א 100 ואשר רוסאריו מושקעת בה היא חברת כלל פיננסים. כל היתר הן מניות זעירות, כמו פרוקוגניה, פרידנזון, איתמר מדיקל, זרח (חיפושי נפט וגז), מוליכי תבל, פניאל, גילאון ומילניום. לחברה גם השקעה נרחבת באופציות של זרח, פרידנזון, אנטר הולדינגס, רודמקו, סופריור, קבלנים ועוד. מרבית המניות והאופציות, כפי שכתוב בתשקיף, הן כאלו שיש להן זיקה להנפקות שבהן השתתפה החברה.

תנאי שכר נדיבים

חוזה ההעסקה החדש של אבלגון, עליו חתם לקראת ההנפקה, מעניק לו שכר של 120 אלף שקל בחודש שהם 1.4 מיליון שקל בשנה. בנוסף יזכה אבלגון לבונוס בגובה של 5% מהרווח לפני מס ולפני חלוקת בונוסים. גם המנכ"לית של רוסאריו קפיטל, נגה קנז, תזכה לתנאים נאים אשר יכללו משכורת חודשית של 45 אלף שקל, בעלות כוללת שנתית לחברה בסך של 800 אלף שקל. גם למנכ"לית יש תוכנית בונוסים הכוללת 5% מהרווח עד 10 מיליון שקל ואחוזים נוספים ממנו במידה שהרווח יהיה גבוה יותר.

מי שכבר העמידו לחברה מימון לצורך ביצוע השקעות היא חברת הכשרת היישוב ביטוח בהיקף של עד 15 מיליון שקל (מתוכה נוצלה הלוואה בהיקף של 5 מיליון שקל), ובנק המזרחי שנתן הסכמה עקרונית להעמדת מימון בהיקף של 10 מיליון שקל לצורך השתתפות בהנפקות. אשראי זה צפוי לקטון ל-6 מיליון שקל עד חודש אוקטובר השנה, ובנוסף אושרו לחברה הלוואות נוספות בהיקף של 15 מיליון שקל לצורך רכישת אג"ח קונצרניות או ממשלתיות בדירוג של AA ומעלה. נתון נוסף שצד את עינינו בתשקיף קובע כי לאחר ההנפקה המתוכננת יסתיימו הערבויות החדשות שהעניק אבלגון לחברות שבשליטתו.