חוק ההסדרים: האוצר שוב דורש לקבור את חוק חברות כוח אדם - הפעם עד 2011

משרד האוצר שוב מנסה לדחות את יישום התיקון לחוק חברות כוח האדם במסגרת חוק ההסדרים, הפעם עד 2011. התיקון לחוק, שהציע ח"כ עמיר פרץ, עבר בכנסת כבר בשנת 2000, אך מאז הוא קבור בחוק ההסדרים.

על פי התיקון לחוק, עובדי חברות כוח אדם, כדוגמת מנפאואר, או.אר.אס ותגבור, יקלטו כעובדים מן המניין בחברות בהן הם מועסקים בפועל בתום 9 חודשי עבודה. במשרד האוצר מתנגדים לכך, בעיקר בשל העובדה כי המדינה מעסיקה בעצמה הרבה מאוד עובדים באמצעות חברות כוח אדם. באוצר נימקו את ההחלטה כי "מוצע לדחות את כניסתו לתוקף של הסעיף הרלבנטי לחוק בשלוש שנים על מנת לאפשר למגזר העסקי להיערך לשינויים הצפויים בשוק העבודה כתוצאה מיישומו".

יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, הגיב על כך היום בזעם. "אני עוד לא פגשתי במעסיק שזקוק ל- 15 שנה של היערכות כדי לקלוט עובדים, קל וחומר כאשר העובדים הללו כבר מועסקים אצלו, לעיתים במשך שנים רבות". עיני הוסיף כי "בניגוד להסבר של האוצר הרי שחלק גדול מעובדי חברות כוח אדם מועסק דווקא על ידי הממשלה ולא על ידי המגזר העסקי. האוצר כהרגלו ממשיך לזרות חול בעיני הציבור".

עיני, שהצהיר מספר פעמים לאחרונה כי בדצמבר הקרוב ינהיג "מאבק של סולידריות" למען עובדי הקבלן, קרא היום לשר האוצר, רוני בר-און, להורות לפקידי האוצר להיכנס למו"מ מיידי עם ההסתדרות על יישומו של החוק. לדבריו, באמצעות המו"מ ניתן יהיה להגיע לנוסחה מוסכמת. כפי שפורסם לראשונה במגזין G של "גלובס", עיני ניהל לאחרונה מו"מ עם ראשי חברות כוח האדם הגדולות, אך המתנגדת העיקרית בסופו של דבר הייתה הממשלה. חברות כוח האדם דרשו במהלך המו"מ לקלוט את העובדים בתום 24 חודשי העסקה במקום 9, ואילו עיני הסכים להתפשר ככל הנראה סביב ה- 18 חודשים.

ואולם, עבור מרבית עובדי הקבלן במשק, יישומו של חוק חברות כוח האדם במתכונתו הנוכחית, כלל אינה רלבנטית. זאת משום שמרבית הקבלנים מוגדרים כיום כ"קבלני שירותים", שאינם נכללים בחוק. עיני טוען כי יפעל למציאת פיתרון גם עבור עובדים אלה.

בהסתדרות מתכוונים להילחם גם בסעיף נוסף שנכלל במסגרת חוק ההסדרים, שמשמעותו חוק עוקף לפסיקה תקדימית של בג"ץ בעניין יחסי העבודה במשק. על פי הפסיקה, מעסיק יחויב בהסכמת העובדים לפני הליך של מכירת העסק לבעלות אחרת או לפני הליך של מיזוג.