פרשת חפציבה ממשיכה להכות גלים, ונראה כי בכל יום מתבררים פרטים נוספים שמצביעים על מחדלי השרשרת של כל הגופים המפקחים על החברה, שבשליטתו ובניהולו של בועז יונה. מדיווחים שהוציאה חברת ג'רוזלם גולד, אחת משלוש הישויות הציבוריות בקבוצת חפציבה, עולה כי כנראה שמי שהיה צריך לבדוק את השעבוד על הנכס המרכזי בחברה לא עשה את עבודתו כמו שצריך.
ג'רוזלם גלובל מחזיקה בבניין בזק ברחוב הצבי 15 בירושלים, וזהו הנכס העיקרי שלה. הנכס היה אמור להיות משועבד לחברה שגייסה את הכסף, ובצורה כזו בעלי איגרות החוב היו אמורים להיות מוגנים. כלומר, במידה שהחברה לא מצליחה לעמוד בתשלומי האיגרות, יכולים מחזיקי האיגרות למכור את הנכס ולהחזיר את הכסף שהולווה.
היום דיווחה החברה כי כתוצאה משמועות שהגיעו לדירקטוריון, ביצעו עורכי הדין שלה בדיקה לגבי מסמכי השעבוד של הנכס. מהבדיקה עולה כי הנכס משועבד גם להבטחת סכומים שיגיעו לבנק הפועלים ממרדכי יונה, מייסד ויו"ר חפציבה, בחברות הפרטיות. בתשקיף החברה לא נכללה כל התייחסות לעובדה כי הנכס שועבד גם להבטחת חובות פרטיים של מרדכי יונה.
נאמן החברה, BDO זיו האפט נאמנות, התייחס אף הוא לנקודה זו בדיווח מיידי שהוצא על ידו וכך הוא טוען: "מאז פרסום התשקיף פנה הנאמן לחברה על מנת לגרום לה למחוק את השעבודים הרשומים לטובת בנק הפועלים על זכויות החברה בבניין בזק, וליצור שעבודים להבטחת פירעון התשלומים שהחברה התחייבה לשלם למחזיקי איגרות החוב. עד למועד פרסום דו"ח זה (כלומר אתמול), ועל אף פניותיו של הנאמן לחברה, הפעולות טרם בוצעו". זהו משפט המפתח בדיווח הנאמן. הוא פנה - והם פשוט לא ממש ספרו אותו.
קולם של הנאמנים עדיין לא נשמע בציבור, והם בוודאי ידרשו לנפק הסברים מפורטים באשר לעובדה שלמרות שבתשקיף נכתב במפורש כי מיד לאחר ההנפקה יירשמו לטובת החברה שעבודים על בניין בזק, הדבר לא בוצע, גם לא שמונה חודשים לאחר ההנפקה. חמור מכך - הוא גם לא קיבל ביטוי בדיווחיה של החברה, לא מצד הנאמן, לא מצד החברה, והיא אף לא נדרשה לכך על ידי רשות ני"ע.
רשות ני"ע מסרה כי "החברה נדרשת לתת גילוי מלא אודות השעבודים בתשקיף. ברור כי לרשות אין ידיעה על שעבודים שלא ניתן להם גילוי בתשקיף, והיא בודקת את אי הגילוי. הטיפול בשעבוד והדיווח לגביו הוא באחריות החברה והנאמן. הרשות תבחן את תפקוד הנאמן בעניין זה. נושאי גילוי אלו ואחרים נמצאים בבדיקה".
מ-BDO זיו האפט נאמנות נמסר בתגובה כי "השעבודים היו אמורים להירשם על ידי החברה. הנאמן קיים מעקב שוטף בנושא ודווח על ידי החברה שהיא מצויה במו"מ עם בנק הפועלים, על מנת להעביר את השעבוד למחזיקי איגרות החוב, כפי שהתחייבה בתשקיף. בנוסף, הנאמן דאג להשאיר בידיו את כל תמורת האג"ח מסדרה א' (בניכוי הוצאות), על מנת להבטיח את זכויותיהם".
מה שכן דווח בדו"חותיה של חפציבה גלובל, ואולי היה מדליק עוד נורה אדומה בעיניהם של המשקיעים, הוא דיווח מדו"חות הרבעון הראשון. על פי הדו"חות, לאחר תאריך המאזן העניקה החברה הלוואה בהיקף של 3 מיליון שקל לחברת מרכז דיור ראשל"צ 2002, בה מחזיקה אחותו של בועז יונה, רונית בן-סירא, בכ-50% באמצעות חברה פרטית.
בדו"חות מצוין כי ההלוואה ניתנה על מנת לאפשר את ליווי הפרויקט בו היתה מעורבת אותה חברה, ושככל הנראה היה אמור להיות מועבר לחפציבה ג'רוזלם אך טרם הועבר. בן-סירא אמרה היום בתגובה: "אין לי מושג. אני לא קשורה לעסקים. אני מצטערת".
אתמול פרסם נאמן החברה כי פנה ביום חמישי האחרון לסמנכ"ל הכספים של חפיצבה ג'רוזלם כדי לקבל תשובות לגבי מצב חשבון הבנק של החברה, אך עד לפרסום ההודעה אתמול עדיין לא קיבל תשובה לכך.
היום פרסמה החברה כי המזומנים שנמצאים בחשבון הבנק שלה עומדים נכון להיום על 86.5 מיליון שקל. החברה גייסה בסוף דצמבר 2006 סכום של 186 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים. בין לבין היא שילמה כ-1.1 מיליון אירו (כ-6 מיליון שקל) בגין נכס ברומניה, ועוד 40 מיליון שקל בגין נכס ברוסיה (עסקה שכעת מהימנותה נבדקת).
גם אם לוקחים בחשבון מימוש של הנכס ברומניה, וגם אם לוקחים בחשבון שהעסקה ברוסיה היא עסקה אמיתית וניתנת למימוש, לא בטוח שהכספים והנכסים (שלא ברור מה שייך לה ומה לא), יספיקו לה להחזר החוב המלא לבעלי איגרות החוב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
